השחקן זהר שטראוס חוזר לשגרה. המלחמה שעצרה את כל הפרויקטים בחייו הגיעה גם לקורות ביתו, כשהבת שלו המשרתת ביחידת לוט"ר חוותה את הלחימה מקרוב. אחרי שהדרמה המדוברת "חולי אהבה" (פרק חדש הערב, קשת 12) עלתה למסך - הוא בחר לקחת צעד קדימה לתוך המציאות והשפיות, עד כמה שניתן לפחות.
הבוקר (ב'), הגיע שטראוס לריאיון אצל נסלי ברדה ויואב לימור, שם שיתף במציאות שהתהפכה לגמרי - וגם חשף שמדובר ביום מאוד מיוחד עבורו. "מצאתי את עצמי בלי עבודה, כל ההצגות והצילומים הופסקו, גם ההרצאות והסדנאות שהעסק שלי 'אמנדה' מקיים בשגרה. הבית מגויס והמציאות השתנתה לחלוטין, אבל האחריות שלנו כאזרחים היא לקיים את השגרה שלנו, בגלל זה אני פה בבוקר יום ההולדת שלי".
אומרים שמי שיש לו יום הולדת יכול לברך אחרים.
"מברך את כולנו במזל, שהשקט נפשי יחזור אלינו במהרה והכי חשוב שהאזרחים החטופים יחזרו אלינו, שהחיילים יחזרו אלינו והלוחמים ישובו הביתה. שנחזור לשגרה ושנחזיר את השגרה לעצמנו כמה שיותר מהר, זה דבר אקטיבי".
ספר על הסדרה "חולי אהבה" ועל התפקיד שלך.
"מדובר בסיפור אהבה מיוחד של רופאה ופוליטיקאי צעיר, הסיפור נולד מתחת לפני השטח. הסדרה מודרנית מבחינת זה שהיא מראה משפחה מיוחדת, של גרושים, היא אולי קצת מנרמלת יחסים מחוץ לנישואים. אני חושב שבתוך המודרניזציה הזאת, הדמות שלי היא טיפה אולד-סקול. הוא רופא ילדים, טוב לב שרוצה שלום בית ורואה את הערך באחדות המשפחה. החלטתי שבתוך העלילה הלא פשוטה ששיחקתי - אביא את האמונה של אמיר והקול שאומר לא להתגרש כל כך מהר, בכל זאת כוח לגרעין שנקרא משפחה. אנחנו הרבה פעמים משליכים את כל הצרות על הפרטנר שלנו, חושבים שברגע שנתפטר ממנו החיים שלנו יחזרו להיות מושלמים. אמיר מאמין אחרת, וזאת המלחמה שלי בתוך הסדרה".
איך זה להיות אבא לחיילת בלוט"ר?
"כולנו היינו חיילים, המילה 'חייל' נורמלית ואולי קצת שחוקה. כשהתעוררנו באותו יום שבת והבנו שהמציאות שלנו השתנתה - אז הבת החיילת שלי הפכה להיות חיילת בפועל, זה לא תואר יותר. היא וכל החברים שלה, ילדים בני 20, שהשתעשעו באיזה פאזה כזאת שנקראת הצבא, היו צריכים להילחם באמת. עד היום חברים שלה נמצאים בחאן יונס ולוחמים שם. לא מעט נפלו מבית הספר שלה, הבת שלי הייתה בחמש הלוויות בימים הראשונים, התמודדות שקשה מאוד להכיל אותה. אני חושב שההתמודדות הכי מעניינת היא דווקא שיחות הטלפון שיש לה בלילות עם החיילים, שהן קשות מנשוא. כל הדבר הזה מתנקז לתוך הבית ואנחנו חווים את המלחמה דרכה".