כתב הדרום של חדשות 12, ניצן שפירא, נפצע בשבוע שעבר בפעילות מבצעית בלבנון במסגרת שירות המילואים. בתמונה שהעלה לרשתות החברתיות נראה הכתב כשהוא יושב על כיסא הגלגלים, לבוש במדים וכשרגלו חבושה. "קודם כל, הכל בסדר", פתח ציוץ שכתב. "נפצעתי הלילה בפעילות עם הצוות שלי בלבנון ושברתי את הרגל. אירוע קצת מורכב אבל זה מאחורינו והעיקר שיצאנו בשלום. תודה לצוות המדהים של בית החולים זיו, וכמובן לצוות שלי שפינה במשך שעות והיה שם גם כשהיה לא פשוט. כבוד ללבוש מדים, במיוחד בימים האלה, נשוב בקרוב".

הבוקר (ראשון) שוחח שפירא עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" ותיאר מה קרה באותם רגעי פחד וכאב בדרום לבנון. "היינו בפעילות בכפר בדרום לבנון, ירדנו במדרון מאוד תלול עם תיקי גב כבדים מאוד. זו גזרה שצה"ל לא פועל בה באופן תדיר. הגענו באופן שקט, שני צוותים ולא כחלק מאוגדה. זו פעילות שקטה והרגל שלי נכנסה בין שני בולדרים. הגוף שלי טס קדימה עם התיק והרגל נשארה מאחור. באותה שנייה הבנתי שיש לי שבר פסיכי ברגל. הבנתי שהרגל התנתקה", שיחזר. "לא היה אפשר לפנות אותי כי אי אפשר היה להדליק את הגזרה. המפק"ץ הסתכל עליי ואמר: 'צריך להגיע ברגל'. ברור שזה באסה אבל התחלתי לדדות למעלה".

עם רגל שבורה?
"כן מחזיק את הרגל כדי שלא תכאב. היו איתי שלושה חברים מהצוות ופשוט התקדמנו למעלה. בשלב מסוים חבר אלינו כוח עזרה וחילוץ. בעיקר רוב הזמן מחזיק את הרגל, זה שבר קשה מאוד. אני לא רוצה להיכנס לתיאורים אבל הרגל לא בטוב. אני מחזיק אותה כדי שלא תכאב, זוחל או הולך על ארבע. כל מה שאפשר העיקר להגיע למעלה כמה שיותר מהר. משם לקחו אותי לבית החולים זיו בצפת, ראו שהמצב לא הכי טוב. בשבוע הבא יש לי ניתוח".

זה היה ארוך.
"כן לקח 7 שעות בלבנון, רוב הזמן כחולייה, ומנסים לחפות כל הזמן. אתה מבין שאתה בסיכון כל הזמן. בסוף אתה בשטח אויב אבל אתה עושה הכל כדי להיות בשקט ולהגיע כמה שיותר מהר לישראל. זה לקח 7 שעות, זה היה סיוט".

מה עובר בראש?
"מחשבות קשות מאוד, לא ראיתי את הסוף, לא ראיתי איך האירוע נגמר. סבלתי וכאבה לי הרגל בטירוף. לא הבנתי איך אני אמור להגיע לישראל ואתה לא מבין מאיפה המחבלים יתקילו אותך. אתה רק רוצה שזה יגמר. ברור שיש פחד, אתה בלבנון בגזרה שצה"ל לא פועל באופן משמעותי".

אחרי שירות צבאי ביחידת העילית אגוז לא חשב שפירא כי יחווה פעם נוספת דברים דומים אבל מצא עצמו בלבנון. כמי שליווה לוחמים פעמים רבות כעיתונאי בשנה האחרונה השווה שפירא בין שתי החוויות. "זה עולם אחר. כשאתה מגיע כעיתונאי אתה מסתכל על הדברים מלמעלה. אתה מסקר והראש נמצא ברצון להעביר לציבור מה שקורה. כלוחם אתה בעיקר רוצה לחזור בשלום הביתה, אתה מקווה שיהיה בסדר", הסביר. "כעיתונאי אתה פחות חושב על זה. חשוב להגיד שכשאתה נכנס כלוחם אתה לא יודע אם תצא, אתה מבין שיש סיכון גדול ומחליט לעשות את זה בשביל המדינה או הצוות, כל אחד וסיבותיו. זה עולם שונה לגמרי".