אחרי קרוב לשנתיים, פסק בית המשפט השלום בתל אביב כי מנחה "חי בלילה", נדב בורנשטיין, וקשת 12 אינם אשמים בהוצאת דיבתו של הרב איתן בגדדי, המוכר גם כ"רב הפייסבוק". התביעה של בגדדי הוגשה בקיץ 2016, ונעשתה כנגד לתלונה שהגיש בורנשטיין עצמו במשטרה מוקדם יותר באותה השנה.

אחרי שכמה מדרשותיו המצולמות של הרב, בהן דרשות שהזכירו את הציווי המקראי לסקול הומואים, שודרו ב"חי בלילה" במהלך 2015 ו-2016, פרסם בגדדי דרשה מצולמת נוספת. בדרשה ההיא הזכיר את בורנשטיין באופן ישיר, וקרא לו "הומו שמצהיר קבל עם ועדה שהוא כופר בשם ובתורתו". באותה הדרשה טען גם בגדדי ש-"גבר שהולך עם גבר, הומואים, זה המוות שלהם בסקילה. סוקלים אותו מוות בסקילה שזה המוות החמור בתורה. זורקים אותו ממקום גבוה".

בורנשטיין, כאמור, הגיש אז תלונה בגין הסתה לרצח נגד הרב, ופרסם אז פוסט בפייסבוק בו כתב "האיש הזה שמכנה את עצמו רב מסית לרצח. לרצח שלי ושל כל ההומואים והלסביות בישראל. והוא מתגאה בזה. אני מתבייש שהדת שלי היא גם הדת של האיש שמכנה את עצמו רב. וזה הוא שצריך להתבייש" -

תלונת ההסתה של בורנשטיין היוותה, לכאורה, את המניע של בגדדי לתבוע את בורנשטיין וקשת בגין הוצאת דיבה. בכתב התביעה שלו, טען הרב ש"חי בלילה" הציגה אותו כהומופוב ו"בעל דעות חשוכות", ואמר שבורנשטיין "לא הצליח להוכיח שבגדדי הסית לרצת הומוסקסואלים או לסביות". תוכן הדרשות של הרב נומק כ"דברי תורה הידועים ומוכרים היטב לכל תינוק של בית רבן".

אתמול (9.5) הגיע המקרה לסיום. השופטת אושרי פרוסט-פרנקל פסקה "דעה מותרת ואף לעיתים נחוצה במשטר דמוקרטי בו 'שוק הדעות' הנו יסוד הכרחי. בורנשטיין פעל בתום לב ומתוך אמונה שהדברים מכוונים אליו, בעת הגשת התלונה במשטרה. הפרסומים לא היו בגדר התרסה אישית כנגד התובע, אלא נועדו כדי למנוע חלילה פגיעה בציבור ההומוסקסואליים ובפרט בבורנשטיין". השופטת ציינה גם כי פסיקתה הסתמכה, בין השאר על פסק הדין במקרה של סרן ר' ואילנה דיין, אחרי התחקיר ששודר בתוכנית "עובדה". פרוסט-פרנקל דחתה את בקשתו של בגדדי לפיצוי בסך מיליון שקלים, וגזרה עליו לשלם 100,000 שקלים לקשת ובורנשטיין בגיל הוצאות משפט.

"זה יום חשוב במלחמה בעד חופש הביטוי ונגד הכוחות החשוכים שמנסים לדרוס את כל מי שאחר בחברה הישראלית", כתב בורנשטיין בתגובה להחלטת השופטת, "בית המשפט קבע בבירור שאי אפשר לצנזר ולהשתיק את התקשורת, ובימים שבהם אנחנו העיתונאים תחת מתקפה מתמדת - ובית המפשט תחת מתקפה מתמדת - זוהי אמירה ערכית ברורה ומהדהדת".