ביום ראשון הקרוב תתפרסם רשימת הסדרות והתוכניות שהוגשו לתחרות של טקס פרסי הטלוויזיה, שיתקיים במרץ. תוכנית אחת שלא תופיע ברשימה הזו היא תוכנית האקטואליה "חי בלילה" – שכן נדב בורנשטיין, המנחה, החליט שלא להגיש אותה השנה: במקום להעביר לאקדמיה פרקים של התוכנית, הוא הגיש סרטונים של חיות – אריות שואגים, איילות במנוסה וקרנפים מזדווגים. בפוסט שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו, הסביר בורנשטיין את הרקע לבחירה הזו.
"לפני כמה שנים הלכתי לטקס פרסי האקדמיה. 'חי בלילה' היתה מועמדת והתרגשתי, זה אירוע מכובד. אלא שבשיחות החולין עם חברי האקדמיה, המצביעים, הרגשתי שהם לא צפו בתוכנית", כתב בורנשטיין בפוסט שפרסם. "יש להם איזה דימוי - ולפי הדימוי הזה הם מצביעים", הסביר המנחה. "אחד אמר לי 'אתם מתעסקים יותר מדי ב'הישרדות'', שמשודרת בכלל אצל המתחרים; אחר אמר לי 'אני אוהב את תוכנית סיכום השבוע שלכם במוצ"ש'; אין ל'חי בלילה' תוכנית סיכום שבוע במוצ"ש. הרגשתי שהם לא ממש צופים בתוכנית. קיצר, הפסדנו".
בהמשך, הסביר בורנשטיין כיצד החליט לנסות ולאשש את חשדותיו. "אמרתי - נעשה בדיקה. כל מועמד בטקס צריך לשלוח שלוש תוכניות שהוא גאה בהן לסקירת חברי האקדמיה: הם צופים, ולפי זה מצביעים. אז בשנה שאחרי כן, במקום שלוש תוכניות מלאות של 'חי בלילה', שלחתי פתיח וסגיר של 'חי בלילה', ובאמצע - עשרים וכמה דקות של סרטוני טבע".
ואכן, ההטרלה של בורנשטיין צלחה. "אמרתי - בוא נראה מה יקרה, ומה קרה? כלום. בשום שלב, לא הוועדה המארגנת של הטקס, לא אנשי ההפקה והתוכן של הטקס, ולא אף אחד ממאות חברי האקדמיה - אף אחד לא שם לב. כלומר, אף אחד לא צפה, אפילו לא בפריים אחד מתוך שלוש התוכניות. כל חברי האקדמיה הצביעו בלי לצפות בתוכניות לביקורת ששלחתי לבקשתם. זה פוגע, זה מזלזל, ובעיקר זה לא רציני".
"חי בלילה" משודרת מאז 2013, והייתה מועמדת לפרס האקדמיה כמה וכמה פעמים, אבל מעולם לא זכתה בו. לדברי בורנשטיין, הבעיה שלו היא לא עם העובדה שהתוכנית לא זוכה – אלא על הבחירה ה"עיוורת". "אני עובד קשה מאוד מאוד על 'חי בלילה'. ולא רק אני - עשרות עובדי מערכת והפקה נותנים את הנשמה כל יום וכל לילה. וזה בסדר לבחור בתוכנית אחרת - אבל תעשו את המינימום, תצפו ואז תחליטו", כתב בפוסט. "זו הסיבה שאני לא מעמיד לבחירה את חי בלילה, והלוואי שזה ישתנה". בשיחה עם mako, מרחיב בורנשטיין על המהלך הנועז, ואף מספר שאחד מחברי האקדמיה פנה אליו - וביקש צ'אנס נוסף.
אתה חושב שיש תיעדוף מסוים לתכניות מסוימות ולתכניות מסוימות לא?
"חד משמעית יש דימוי לתכנית, וחלק מחברי האקדמיה בוחרים לפי הדימוי או לפי מה שהם חושבים, ולא לפי מה שהם צפו בו. זה ממש ברור. כשמתוך מאות חברי האקדמיה אף אחד לא טורח לפתוח תכניות מועמדות לבחירה, זה אומר חד משמעית שהם מצביעים לפי מה שהם חושבים ולא לפי העבודה שמושקעת בתכנית. כשאני שולח שלוש תכניות לבחירה, אני בוחר בקפידה את התכניות שאני שולח: תכניות שאני גאה בהן, תחקירים שעשינו, אג'נדות שהובלנו. כשאף אחד לא טורח לפתוח את מה ששלחנו, זה מקומם, מעליב ומכעיס".
למה אתה חושב שהתיעדוף הזה בא מלכתחילה?
"לחברי האקדמיה יש דימוי שקשור לערוץ שבו התכנית משודרת, לשעה, למגיש, לתוכן, למתחרים. אני לא חושב ששופטים את התכנית כשלעצמה, אלא הולכים על תכניות אחרות בקטגוריה עם דימוי יותר טוב. הייתי ממש בסדר אם הם היו הולכים על תכנית אחרת בקטגוריה הזו, בידיעה שהם צפו בה".
כלומר, אם מישהו היה אומר לך "סליחה, שלחת לנו עכשיו קרנפים מזדווגים", היית חי בשלום עם זה שהתכנית שלך לא לטעמם?
"אם מישהו אחד היה אומר את זה הייתי יודע שהמישהו האחד הזה פתח את הלינק. אבל אף אחד לא צפה בפריים אחד מתוך התכניות ששלחתי".
ואם היית זוכה ועדיין מבין שהם לא צפו בתוכנית? היית מגיב אחרת?
"לא הייתי רוצה לזכות על משהו שלא עשיתי. זה כמו לזכות ואז לגלות שנעשתה טעות. לא הייתי רוצה לזכות באופן לא ראוי, וזאת הסיבה שבגללה כל אחד הולך לטקס פרסי האקדמיה ומשתתף בהם בשמחה; בגלל שעמיתים מעריכים לו את העבודה ובוחרים בו. ברגע שזה לא המשחק, אני לא חושב שמישהו היה רוצה לזכות בפרס כזה".
"כל התגובות שקיבלתי היו 'איזה ביצים יש לך, אתה לא חושש שלא תזכה בעתיד? שינקמו בך?'. התשובה היא שלא. אם יש עוול ועיוות צריך להפיץ אותו, גם אם אשלם על זה מחיר בעבודות הבאות שלי"
למה אתה חושב שתכניות שכן זוכות, זוכות?
"אני לא יודע אף פעם מה השיקולים של אנשים אחרים כשהם מצביעים. צריך להסתכל על הלכי רוח, פוליטיקה לפעמים".
אתה לא בשום ברנז'ה?
"לא, והניסוי הזה מוכיח את זה. כל התגובות שקיבלתי היו 'איזה ביצים יש לך, אתה לא חושש שלא תזכה בעתיד? שינקמו בך?'. התשובה היא שלא. אם יש עוול ועיוות צריך להפיץ אותו, גם אם אשלם על זה מחיר בעבודות הבאות שלי.
"רוב הגילדות עורכות טקסי פרסים. זה דבר יפה, וכשלא הייתי זוכה הייתי חוזר הביתה עצוב. אני חושב שזה סופר לגיטימי, וכשזה לא נעשה באופן הגון זה לא לגיטימי ומבאס. האם אני יכול להגיד שמאות חברי האקדמיה צופים בכל התכניות? מקווה שכן, מניח שלא. הבנתי עכשיו שהם מאוד מרחיבים את מבחר החברים ושהם מאוד מנסים לעורר את המעורבות, הם מכירים בזה שיש בעיה. אחד מחברי האקדמיה כתב לי".
איזה תגובות קיבלת?
"חלק היו בשוק, אמרו שהמשחק מכור ושזה מאוד מאכזב, ושצריך להקים אקדמיה חדשה. חלק אמרו לי 'תשמע, אנחנו יודעים שהיו תקופות שבהן דברים כאלה היו קורים, אבל האקדמיה עושה שינוי מאוד גדול'. חבר האקדמיה שיצר איתי קשר ממש אמר לי את זה, וביקש שאתן להם צ'אנס חדש ולהראות שזה לא נעשה ככה. הצופים ממש הציפו אותי באהבה. יש רייטינג, אבל לקבל מאות תגובות מאנשים שאומרים 'זאת התכנית האהובה עלינו, אנחנו הולכים לישון איתך ואנחנו לא צריכים שום פרס שיגיד את זה', זה נחמד".
יש מצב שאתה תרשום את אחת העונות הבאות של חי בלילה בעתיד?
"אם באקדמיה יישבו איתי ויראו שהם באמת עושים שינוי ורפורמה, אז יש על מה לדבר. אבל ככה – למה? למה שאשתתף במשחק מכור? יש צרות גדולות מזה, אבל בסוף זאת העבודה שלי, אני מגיש את 'חי בלילה'. יש אקדמיה ששופטת את התכניות ונותנת להן פרסים, ואם היא לא עושה את זה בצורה הוגנת צריך לדבר על זה".
ליאור ששון, מנכ"ל האקדמיה, מסר במכתב תגובה לנדב בורנשטיין: "בניגוד לטקס פרסי אופיר לקולנוע ולטקסים אחרים שעורכת האקדמיה, בתחרות זו איננו באים בדרישה לחברים לצפות בסדרות ובתכנים משום שהם מוכרים מהיותם משודרים בפלטפרומות מרכזיות ונגישות. על אחת כמה וכמה תוכניתך המשודרת ברצועה לילית על מסך קשת.
"המפגש האקראי אותו תיארת בפוסט שלך אינו רלוונטי ואינו מעיד על טיב ההצבעות וייתכן שכדאי להסיק כי צפייה בפתיח של 'חי בלילה' ותמונות של קרנפים מזדווגים אינם מספיקים בכדי לזכות בפרס היוקרתי. טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה יוצא לדרך מחר עם פרסום שמות התכניות והסדרות שהוגשו לתחרות. אנו מאחלים לכל המגישים הצלחה רבה ומקווים לראותכם בתחרות בשנה הבאה".