נטפליקס הוא אולי שירות הסטרימינג הגדול ביותר בעולם שזמין ביותר מ-190 מדינות, אבל כפי שכל מי שביקר אי פעם בחו״ל והתחבר לחשבון שלו יודע – לא כל התכנים זמינים בכל מקום. ברוב המקרים הסיבה היא ענייני זכויות יוצרים, או הסכמי תוכן ישנים שמונעים זמינות של סדרה או סרט בארצות אחרות. ולפעמים, כך מתברר, יש סיבה נוספת – ממשלות של מדינות ספציפיות שדורשות הסרה של תכנים שלטענתן אינם הולמים.
בצעד חריג למדי פרסמה נטפליקס במהלך סוף השבוע האחרון דו״ח שהיא מכנה "דו"ח משילוּת חברתי סביבתי", ובו פירטה את ההתחייבות שלה לגיוון בינלאומי ואת ההשפעה הסביבתית שלה בעולם. שזה כמובן חשוב, אבל בין היתר חשף הדו"ח אילו תכנים הוסרו מהשירות לפי דרישתן של מדינות בעולם, ואף ציין כי החשיפות הללו ייעשו מעתה על בסיס שנתי. שזה אומר, בגדול שנטפליקס תעשה שיימינג פומבי לכל מדינה שדורשת לצנזר את התכנים שלה.
לפי נטפליקס, מדובר בתשעה כותרים שונים בסך הכל שיצרו "בעיות" מאז שהושק השירות. חמישה מהם הוסרו בסינגפור, בהתאם לדרישת הרשות המקומית לפיתוח מדיה. למה סינגפור התנגדה? לסרטים הקומיים "ספיישל חג המולד: הסעודה האחרונה", "ספיישל חג המולד: הסעודה האחרונה 2019" בעלי התכנים הדתיים, לסרט הדוקומנטרי "אגדת 420" ולסדרות "מאנצ'יז" ו"הפוכים" (בכיכובה של קאת'י בייטס) - שעוסקים שלושתם בתרבות של גידול, מכירת וצריכת מריחואנה.
בווייטנאם, לעומת זאת, הסירה נטפליקס בשנת 2017 את הסרט "מטאל ג'קט" לדרישתה של רשות השידור והאלקטרוניקה המקומית - הסרט מתאר את זוועות מלחמת וייטנאם מנקודת המבט של חיילים אמריקאים, ולכן כולל דימויים לא מחמיאים של המדינה - בעוד בגרמניה הוסר הסרט "ליל המתים החיים" כתוצאה מדרישה של הוועדה להגנת הנוער. כמו כן, בשנת 2015 הוסר הסרט "הגשר" מהשירות בניו זילנד.
וכמובן, היה את המקרה המתוקשר של תוכנית האקטואליה הקומית "חוק הפטריוט עם חסן מינאג'", שפרק אחד שלה הוסר בשנה שעברה בער הסעודית לאחר שהתקבל מכתב רשמי מאיים מרשות השידור המידע והטכנולוגיה המקומית, מה שיצר בארה"ב ויכוח ער על חופש הביטוי.