במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", פורסמה בסוף השבוע כתבה שציינה 15 שנים לעליית הדרמה המוזיקלית היומית השיר שלנו, ששודרה ב-yes מ-2004 עד 2007 בהצלחה רבה. לכתבה רואיינו יוצריה, בהם התסריטאי אורי גרוס והמפיק והבמאי יואב צפיר, וכן חלק מצוות השחקנים/זמרים שאיישו בה את התפקידים הראשיים - נינט טייב (נינט), רן דנקר (זוהר), מיה דגן (מיקי), פיני טבגר (נחי) וחנה לסלאו (נעמי). אתמול (01.06) בצהריים, פרסם השחקן והסופר יובל אברמוביץ', ששיחק בעונותיה הראשונות של השיר שלנו את רועי, פוסט ארוך ונוקב בחשבון הפייסבוק שלו. אברמוביץ' יצא נגד הכתבה וטען שהוא ודמותו הושמטו בכוונה ממנה.

"כמה מילים על למה התקשורת פושטת רגל, פייק ניוז, דונלד טראמפ וחגיגות 15 שנים לסדרה השיר שלנו. באחד מעיתוני סוף השבוע פורסמה כתבה גדולה על כך שהסדרה השיר שלנו חוגגת 15 שנים. או במילים אחרות: איך הזמן רץ כשנהנים. משעות הבוקר קיבלתי צילומי מסך נלהבים מכל מיני חברים וגם הפייסבוק תייג אותי אוטומטית על תמונה קבוצתית של השחקנים שמופיעה בתוך הכתבה. התחלתי לקרוא את הכתבה שמתחילה בדברי הלל ושבח לליהוק של הסדרה ומציינת את הדמויות המרכזיות של תלמידי האקדמיה למוזיקה. רן, נינט, אליענה, פיני, מיה, עמוס ורק שם אחד נשמט", פתח אברמוביץ'. יצויין שאפרת בוימולד, אליענה בקייר עמוס תמם וגיא-זוארץ שגילמו גם הם תפקידים ראשיים בסדרה בעונותיה הראשונות, לא התראיינו לכתבה. כך גם עליזה רוזן, דליק ווליניץ, אביגיל אריאלי וסער בדישי ששיחקו את צוות המורים באקדמיה וכך גם כל השחקנים שהצטרפו להשיר שלנו בעונה השניה (בהם אושרי כהן) והשלישית והרביעית (אניה בוקשטיין, דנה עדיני, מלי לוי, אלי אלטוניו, רונה לי שמעון ועוד).  

"'איזה קטע', אמרתי לעצמי, 'שכחו את רועי בר ואותי'. ואז הסתכלתי על מי שחתום על הכתבה והכל הסתדר לי. לא שכחה, לא חוסר תשומת לב ולא אלצהיימר מתקדם. זדון. חבלה. רשעות. ניסיון פגיעה. שכתוב היסטורי. גורם שלא אוהב אותי (ולא אכנס להיסטוריה של למה ומי ומה. פשוט תאמינו לי) מחליט להעלים את השם שלי מכתבה היסטורית על ההיסטריה של השיר שלנו. והכי מצחיק שבעמוד הצמוד יש תמונה מהימים ההם של כל המשתתפים הצעירים והאנונימיים יחסית. והרי שכל אדם בר דעת שצפה, צופה או יצפה יודע בדיוק מי היו השחקנים הצעירים של הסדרה".

אברמוביץ' טען שמדובר בהתנכלות. "ניסיון הנקמה העיתונאי הזה כל כך מגוחך ומוציא בעיקר את מי שעומד מאחורי הכתבה כמי שלא בעניינים", כתב. "אם הכתבה הזו הייתה מתפרסמת בזמן צילומי הסדרה בטח הייתי נעלב או כועס. מנסה לקרוא בין השורות אם זה אומר משהו על איכות המשחק שלי או על האישיות שלי. היום? אני מביט על זה בחמלה וצער. לא עליי. על מי שכתב. על הניסיון לפגוע. על הרשעות. על הזדון. הרי כל בר דעת יודע שהייתי בסדרה המתוקה הזו. אין יום שברחוב לא צועקים לי עשר פעמים 'רועי בר' או השיר שלנו. פעם קצת ניסיתי להתנער מזה ולהגיד 'היי, אני לא רק השיר שלנו. היום אני מבין שבורכתי והייתה לי הזכות לקחת חלק בסדרה שהצליחה לבדר כל כך הרבה אנשים ומצליחה, עדיין, שלא להתיישן ולשמור על כוח".

אברמוביץ' המשיך וטען כי השמטתו מהכתבה מהדהדת מגמה רווחת בתקשורת. "על דונלד טראמפ אפשר לומר הרבה דברים רעים. תרומה אחת משמעותית הוא תרם לעולמנו וזה את המושג 'פייק ניוז'. הוא מאשים את התקשורת האמריקאית והעולמית שהיא מכתיבה דברים ומנסה לייצר סדר עולמי, שהיא מעלימה דברים, מסתירה מידע, נותנת במה לאנשים הלא נכונים וכו'", כתב. "טראמפ קיצוני במאבק שלו ב'פייק ניוז' ולפעמים אפילו מגוחך אבל הוא לגמרי צודק. התקשורת מכתיבה סדר יום ומשכתבת אירועים בצורה שלא תמיד מדויקת ונאמנה למציאות. התקשורת, ואת זה כבר יודעים הרבה אנשים, מונעת משיקולים עסקיים, פוליטיים, אינטרסנטיים ואישיים".

"לפני שנתיים עזבתי את העיתונות אחרי 24 שנים", כתב אברמוביץ', שבשנים האחרונות מפרסם את ספרי היעוץ שלו בסדרת "הרשימה" ואף מרצה ברחבי הארץ בעקבותיהם. "היו לכך כמה סיבות. אחת מהן מכיוון שלא יכולתי לשאת יותר את העיוותים, סגירת החשבונות מעל גבי העיתונים, הרשעות, הצהבהבות ובעיקר מתן הבמה למרואיינים רק על פי הטעם האישי של עורך כזה או אחר...פעם הייתי בישיבה, לא משנה באיזה עיתון, שקבלת ההחלטות בישיבות הייתה נשמעת ככה: 'לא מגיע לה שער. היא מעניינת כלב מת'. 'היא כוסית. שווה כתבה'. 'אשתי לא סובלת אותו. ממש לא נראיין אותו'. 'פעם רבתי איתו. אני לא נותן לו במה'. וכו'. בשנים האחרונות התקשורת מאבדת את כוחה. האינטרנט מגיב יותר מהר. יש אושיות רשת שנותנות פרשנות מרתקת יותר מהפרשנים המסורתיים. הפייק ניוז צף על פני השטח. הקהל מבין זאת ומדבר בידיים, ברגליים ובארנקים".

"התלבטתי אם להקדיש כמה מילים לעניין זניח של השמטת השם שלי", סיכם. "הרי יהיו מי שיגידו שאם טרחתי להגיב באריכות אני בטח מוטרד או עצבני ושפעולת הנקם הצליחה למי שרצה לנקום בי. לא, לא. אני ממש לא עצבני. נשבע לכם. אני אפילו מחייך ברגעים אלו. אחרי הכל חשיפה תקשורתית ברדיו, בטלוויזיה, ברשתות החברתיות, בחנויות הספרים ועל הבמות לא חסרה לי. אבל אני בהחלט מוטרד. מוטרד מעולם שמאבד את ערכיו. עולם שבו מעוותים מציאות. עולם של פייק ניוז... פעם שאלו את בר רפאלי אם לא מפריע לה שכותבים עלייה הכפשות בעיתון כלשהו. היא חייכה למצלמה ואמרה: 'יש לי 2.5 מיליון עוקבים ברשת. יש לי יותר כוח מאשר לעיתון הזה'. אני הבנתי מזמן את מה שבר רפאלי יודעת כבר שנים. התקשורת גוססת בגלל אנשים קטנים".

יובל אברמוביץ' ביקש לא להגיב. גבי בר-חיים ביקשה שלא להגיב.