ידין גלמן יודע מגיל צעיר מה הכי נכון לו. הנער הדתי שהחליט ביום בהיר אחד להוריד את הכיפה ולחזור בשאלה, לא היסס לשחות נגד הזרם ולסטות ממסלולם הטבעי של הלוחמים, כשביקש אישור מיוחד לצאת לקורס משחק במקביל לשירותו הצבאי בסיירת מטכ"ל. גם בחיים הרומנטיים ידין היה ער לרחשי ליבו, ולמרות סירובה של העיתונאית אדוה דדון, הוא התעקש לקבל דייט - ומשם, מה שנקרא היסטוריה.
וכנראה שתחושות הבטן שלו לא מטעות אותו, כי כל השינויים שעשה נצרבו בחייו עד היום. בין תפקיד משחק במסך לבמת התיאטרון, ידין התפתח גם לתחום שלא היה מוכר לו עד לא מזמן – דוגמנות, ולמרות שזה לא טבעי לו, הוא מבין מה הוא עושה גם שם. בריאיון ל"אינטימי עם רפי רשף" ידין מסביר מדוע הוא לא הטייפקאסט הקלאסי לדוגמנות. "הדוגמנים המצליחים היום הם אנשים שממש גדלו לתוך זה והשקיעו בזה כל החיים. אני יכול להגיד היום שזו עבודה מאוד קשה. נמצאים סביבי כל הדוגמנים המצליחים במדינה ואני החייל הזה, השחקן שקצת יותר מבוגר מהם ופתאום הגיע משום מקום", הוא הסביר בחיוך מבויש.
תמיד ידעת שאתה בחור יפה? מינפת את זה?
"ידעתי שכן, אבל אף פעם לא חשבתי שזו תהיה העבודה והמקצוע שלי. כל אחד משתמש ביתרונות שלו וידעתי שזה היתרון שלי. זה בא עם לפלרטט ויחסי אנוש טובים, אתה בונה לעצמך איזשהו סיפור ומשתמש בו כדי להתקדם".
ידין בן ה-30 גדל בירושלים, גדל כנער דתי ולמד הישיבה התיכונית בגוש עציון. במשך תקופה הוא התלבט על קרבתו לדת, לקח צעד קדימה ואז התרחק שוב, עד שבמהלך 28 ימים שסגר בבסיס במהלך שירותו הצבאי החליט להסיר את הכיפה ולהפסיק לשמור שבת - ביום אחד. "ישבתי בחדר לבד בחושך והדלקתי את הטלפון שהיה בתיק, הסתכלתי למעלה ואמרתי: 'איפה הברק? איפה הוא יפגע בי?', ולא פגע. הייתי בטוח שברק יורד מהשמיים וגומר את הסיפור במקום. במקביל הסרתי את הכיפה".
איך שיתפת את ההורים?
"עשיתי להורים שלי שיחת הכנה, אמרתי להם שאני חושב על זה. כשחזרתי מהצבא ישבתי עם ההורים שלי, כל אחד בנפרד, ואמרתי להם שהחלטתי שאני כבר לא רוצה להיות דתי. היה להם קשה מאוד עם זה שלא אשמור כשרות, הם שאלו אותי איך הבית שלי יראה. לאחותי הייתה אז ילדה אחת, היא שאלה אם אחיינית שלי לא תוכל לבוא לאכול אצלי בבית. כל מיני שאלות מאוד פרקטיות, כי הם מנהלים את החיים שלהם עם חוקים מאוד ברורים. זה יצר אצלי המון כעס, למה אתם מתעסקים בפרקטיקה במקום לשאול מה אני מרגיש. זו גם הייתה התגובה שלי, איך זה מה שקריטי כרגע. היום אני כבר לא כועס".
הם בטח חשבו שזה יעבור ושזו גחמה.
"הם אמרו לי שזה יעבור, אמרתי להם שלא. זאת הייתה החלטה שחשבתי עליה כל הזמן במשך פחות או יותר שנתיים, כשהגעתי להחלטה הייתי כל כך בטוח בזה שהיה לי המון ביטחון להגיד שזו ההחלטה הנכונה".
גם בצבא היו בטוחים שקריירת המשחק זו עוד גחמה של ידין. כבר במהלך שירותו הצבאי כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, הרגיש כי הייעוד שלו קצת אחר, וביקש אישור מיוחד להשתתף בקורס עבודה מול מצלמה תוך כדי השירות, מה שנתפס כרעיון לא רציני במיוחד. "דיברתי לא מזמן עם מי שהיה מפקד הפלגה שלי", נזכר ידין, "הוא אמר לי שחשב שזו הייתה בדיחה אחת גדולה. הוא צודק, זה באמת היה הזוי שקצין שנמצא מעל שש שנים בצבא יוצא לקורס משחק מול מצלמה. גם אני לא ידעתי שזה אמיתי, עד שהתיישבתי מול המצלמה".
ידין שהתאהב בתחום המשחק, החליט החל ללמוד בבית הספר למשחק יורם לוינשטיין בתל אביב לאחר שחרורו מהצבא. הפריצה הגדולה שלו הגיעה בעקבות התפקיד המרכזי שקיבל בסרט "תמונת ניצחון" של הבמאי אבי נשר, לו זכה כבר במהלך שנתו הראשונה בבית הספר למשחק. היום הוא מספר שהיה צריך למתוח מעט את הגבולות והחוקים כדי להגיע למעמד שכזה.
"הייתי מאוד חרוץ אבל מתחתי כל גבול שאפשר. יש חוק שאומר שאסור לצאת לצילומים בזמן הלימודים, רוצים שתלמד שלוש שנים ורק אז תצא לעבוד, כשאתה בשל. אחרי שקיבלתי את התפקיד השני אמרו לי שיעיפו אותי מבית הספר, אמרתי: 'סבבה, אז אני עף מבית הספר', וניתקתי את הטלפון. הם התקשרו אלי וביקשו שאחזור. בתפקיד השלישי קרה אותו הדבר, כל פעם הייתי בודק כמה אני יכול לצאת ולחזור".
כשבוחנים את המשותף בין לא מעט תפקידים שקיבל, קל לשים לב שדמות החייל חוזרת על עצמה. גם בחיים האמיתיים לצבא נשאר מקום גדול בחייו של ידין. בשבעה באוקטובר הוא התגייס למילואים ונפצע קשה במהלך הקרב לחילוץ התושבים בקיבוץ בארי, שם כמעט איבד את חייו, היה עד למראות הקשים של הלחימה ונפרד מחברו לצוות רב סרן דוד מאיר ז"ל.
מיד לאחר אותה פציעה קשה בבארי, כשידין עוד היה בטוח שחייו נמצאים בסכנה, האדם הראשון אליו טלפן היא בת זוגו אדוה, שזינקה לצידו ותמכה בו לאורך התקופה הקשה. כעת ידין מספר על האהבה הגדולה בניהם, והמפגש לאחר הפיגוע בדיזינגוף, אז שיחק בהצגה שנעצרה והיא הגיעה לראיין אותו על הסיטואציה.
זה היה ריאיון ענייני או שהיה לך זמן להגיד לעצמך שהיא מוצאת חן בעיניך?
"זה היה ריאיון מאוד ענייני, אבל לא יכולתי להתעלם מזה שהיא מוצאת חן בעיני. אבל זה היה לא רלוונטי בשלב הזה. נפגשנו לפני כן באירוע של 'תמונת הניצחון', הכל התחיל רק הרבה אחרי זה".
מבחינתך זאת הייתה אהבה ממבט ראשון?
"בשנייה שראיתי אותה. היא עוצמתית, יש סביבה כוח ואנרגיה כשהיא נכנסת לחדר, הסתכלתי על העיניים האלה וזו הייתה התאהבות מהשנייה שראיתי אותה".
אז פשוט היה דייט?
"אחרי הרבה זמן שרדפתי אחריה. זה היה בהתחלה לא רלוונטי, אני שחקן וצעיר ממנה, היא כבר הייתה נשואה והתגרשה וזה לא היה רלוונטי מבחינתה. נראה לי שהיא חשבה 'מה זה השחקן הצעיר הזה מנסה להתחיל איתי'".
אתה מזהה את הרגע שכבשת אותה?
"אני לא יכול להגיד את השנייה אבל הפעלתי חברות מהצד ועשיתי טקטיקות מבצעיות כאלה".
כעת השניים מאורסים ומצפים לילד משותף. כשידין נשאל אם הוא כבר יכול לדמיין את עצמו כאבא, והאם יהיה הורה חרד, השיב: "אנחנו לא יודעים עדיין אם זה בן או בת, אבל הדבר הראשון שעובר בראש זה שאם זה בן הוא ילך לצבא. ברור לי שארצה שהוא יתגייס וגם אם זו בת ארצה שהיא תתגייס, אם היא תרצה קרבי אז אתמוך בזה ואפילו אשמח, אפרגן ואתמוך, אבל כן זה משהו שאתה חושב עליו".