תקופת הקורונה אולי נראית כמו היסטוריה רחוקה, אבל חלפו בסך הכל חמש שנים מאז הגיע הווירוס לראשונה לישראל. מי שנחשב לחולה הראשון בארץ הוא מאיר כהן, שנודע גם בכינוי "הפיראט האדום" על שם חנות הצעצועים בבעלותו. כהן עורר סערה כשנחקר בחשד ששיקר בחקירה האפידמיולוגית שלו, והפך לאחד מהשמות הכי מזוהים עם המגפה. "הייתי בשבוע האופנה במילאנו, חזרתי לארץ ונהייתי חולה, וככה התגלגל הסיפור. פתאום הודיעו לי שאני חולה קורונה, הגיעו שני אמבולנסים עם אקווריום שקוף והכניסו אותי פנימה כדי שאף אחד לא ייגע בי. הגעתי לאיזה מקום נסתר ובודד בבית החולים, וזהו, לא ראיתי יותר אנשים".
איך המקום הזה נראה?
"הכל רובוטים ומצלמות, כל החדר מרושת כמו בריאליטי. כל רגע עושים לך בדיקות, כל רגע עולה רופא, בוחנים אותך ממש כמו בניסוי מעבדה. הייתי יותר מ-20 יום בחדר הזה, אבל זה לא נגמר בזה, כי מפה הסיפור התגלגל לחקירה במשטרה על לא עוול בכפי".
למה?
"טענו ששיקרתי. כשכבר חזרתי לעסק הופיעו שוטרים בשתי ניידות, שמונה שוטרים בערך, אזקו אותי, לקחו לי את הטלפון, הייתי בחקירה לפחות עשר שעות. זה היה משהו טראומטי מאוד לנשמה שלי. בחקירה טענו שאמרתי את האמת, אבל אמרתי אותה מאוחר מדי. בסיום החקירה שוחררתי בערבות והחקירה הייתה באזהרה, מה שאומר שאסור להוציא את זה החוצה. אני לא דיברתי עם אף אחד, אבל למחרת בבוקר אין עיתון במדינת ישראל שלא הופיעה בו כותרת ענקית: הבעלים של 'הפיראט האדום' נחקר באזהרה. למה כל זה? מה רציתם, לעשות כותרת? אבל כשיצאתי זכאי והתיק נגנז, לא פרסמו כלום".
מה הייתה העילה לחקירה?
"חקרו אותי על אותו סעיף בחוק שנוגע לחולי איידס ונקרא אי-מניעת הפצת מחלה, אבל האמת היא שאני קראתי למשרד הבריאות בעצמי. יכולתי לשבת בבית ולא להגיד כלום, אבל אשפזתי את עצמי וסיפרתי איפה הייתי. החוקרת אמרה לי, 'היית צריך להגיד ישר את כל האמת, אמרת אותה רק בחמש-שש בערב'. אמרתי לה, 'תגידי לי, מה זה, סטופר?', הייתי חולה, עם 40 מעלות חום, מטושטש, מי ידע בכלל מה זה חקירה אפידמיולוגית? אני הראשון, אף אחד לא ידע מה זה בכלל. אתה לא זוכר מה עשית בדיוק בשלושה ימים ועם מי נפגשת. לאט-לאט נזכרתי ונתתי את כל המידע. בסוף התיק נגנז בזכות זה, בזכות האמת".
בחיים לא הסתבכת עם רשויות החוק, משטרות, חקירות?
"מה לי ולדברים האלה? אין לי שום קשר לעולם הזה וגם פה התיק נגנז ברוך השם, אבל זה פרק מאוד קשה שעברתי בחיים שלי. ציון אמיר, שהיה עורך הדין שלי, אמר לי שאם אי-פעם יראיינו אותי בנושא, להגיד תודה רבה למשטרת ישראל שעשתה את עבודתה נאמנה ודאגה שחקר האמת ייצא החוצה, וזה מה שאני אומר. תודה רבה, אבל לא ככה עושים את הדברים".
מה שעשיתי עשיתי בעשר אצבעות, ושילמתי על הכל מס
אחרי חמש שנים, כהן (46) ממנף את החוויה המצלקת להשתתפות בסדרת הדוקו-ריאליטי "מגדלים" (זמין לצפייה ב-HOT בידור, ב-HOT VOD וב-NEXT TV) שעוקבת אחרי ארבעה גברים מצליחים בתחום העסקי ומתגוררים במגדלי יוקרה. לצדו בתוכנית יוצא "האח הגדול" גיא איתן, הסטייליסט והמשפיען אייל חדד והיזם נאור ברוך. לאחרונה מכר כהן את חלקו בסניף "הפיראט האדום" באור יהודה אחרי 19 שנה, וכעת הוא מחשב מסלול מחדש ומחפש את הדבר הבא שיאתגר אותו.
התלבטת אם ללכת לתוכנית כמו "מגדלים", שיכולה לנקר עיניים?
"אני בחיים לא מנקר עיניים, וגם בסדרה השתדלתי לא למשוך יותר מדי תשומת לב. אני לא בא באמירות כמו 'אני עשיר, יש לי'. ברוך השם, מה שעשיתי עשיתי בעשר אצבעות, ושילמתי על הכל מס. אין לי בעיה עם זה, אבל אני לא בא לנפנף בזה. ההתלבטות היחידה הייתה אם אני רוצה שיראו את הרגשות שלי, היה לי חשש שיראו אותי בוכה, שיראו אותי כשאני מדבר על הילדים שלי, על אבא שלי שנפטר. אני פעיל ברשתות החברתיות, ואת זה אני לא מציג שם".
ולמרות שאתה לא אדם שמנקר עיניים, זו די מהות התוכנית, לא?
"אבא שלי היה אומר לי, 'מה אתה קונה אוטו כזה?' או 'מה אתה בונה בית כזה?'. הכל מנקר עיניים במדינה שלנו, אבל אני לא מתבייש במה שעשיתי. לא גנבתי, לא רימיתי, לא שיקרתי לאף אחד, ועשיתי הכל לבד. יש דירות הרבה יותר יקרות מהמגדלים האלה, אם היו מצלמים אותי בבית הקודם שלי הוא היה יותר יקר מהדירה במגדל, אבל זה פשוט הבית שלי. אני חושב שהתוכנית באה להראות לילדים ולאנשים צעירים שמי שמתאמץ, מי שחולם בגדול, משקיע ומתמיד, בסוף מצליח ויש למה לשאוף. אני חושב שארבעתנו עובדים קשה והצלחנו בזכות זה. אף אחד מאיתנו לא קיבל מתנה, אף אחד לא זכה בלוטו. אף אחד גם לא מסתובב עם פריטים של מותגי-על ואומר, 'אני קונה ויש לי כזה'. אולי רק אחד בסדרה מדבר יותר מדי שטויות, אבל זה שלו".
נאור ברוך?
"כן. אבל אני חושב שלא אני, לא גיא ולא אייל מספרים מה יש לנו בבנק או האם אנחנו קונים פרארי או מרצדס. אנחנו קמים בבוקר, הולכים לעבוד ונאור מספר סיפורים".
אני מבינה שנאור בא לך פחות טוב.
"אני מכבד את כל האנשים אבל אני לא אוהב שחצנות, זה ההפך ממני לגמרי. אף אחד לא ישמע שאמרתי שקניתי, עשיתי, הבאתי, לקחתי. לא, זה לא אני. ואם אני אומר משהו, יש לו את מבחן האחיזה במציאות ולא דמיונות".
אתה איש עשיר?
"עשיר זה משהו יחסי בחיים, כל אחד והעושר שלו. יש אחד שיספיק לו 10,000 ויש אחד שלא יספיק לו מיליון. אני עשיר במיליון אחוז בלב. ברוך השם לא חסר לי כלום, אבל אני לא מתיימר להיות איזה מיליונר".
קראו לילדים שלי ואמרו להם, "תיפרדו מאבא"
הקורונה, והחקירה שהגיעה בעקבותיה, שינו לא מעט דברים בחייו של כהן. "הבנתי שהחיים נגמרים מהר ויש דברים יותר חשובים מאשר לקנות מותגים יקרים, לא חיים פעמיים. הרי מה אמרו בקורונה? אם אתה חולה בקורונה אתה מת, ראינו אנשים בסין הולכים ונופלים. כשבאו האמבולנסים, קראו לילדים שלי מבית הספר ואמרו להם, 'תיפרדו מאבא'. פעם בגדים היו הסמים שלי, הייתי קונה רק מותגי-על, ומאז הקורונה אני לא קונה כמעט בכלל. עברתי איזשהו תהליך מאוד עמוק, קשה ויסודי, ובזכותו קיבלתי את האנרגיות להתגרש ולהחליט שאני רוצה לחיות. עברתי שינוי גדול".
זמן קצר אחרי שחלה, כהן התגרש מאשתו, לאחר שהשניים היו יחד מגיל 15. יש להם שלושה ילדים משותפים, בני 17, 18 ו-21. "זה לא היה פשוט בהתחלה, אבל אני חושב שאני הרווחתי את עצמי והילדים שלי הרוויחו את אבא שלהם מאושר, אמיתי, כן ופורח".
נשמע שלמרות כל הקושי, בסופו של דבר הקורונה נתנה לך גם כמה דברים טובים.
"אני שילמתי מחיר בטייטל של החולה הראשון, אבל כמו הרבה דברים בחיים שלי, אני מודה על הכל לאלוהים. שום דבר לא קורה סתם וכל דבר הוא מדויק ומוביל אותנו בסוף לתוצאה שצריכה לקרות. כל הדבר הזה גרם לי להבין שהשם שלי יותר חשוב מהכל, אז עדיף שהוא יישאר נקי. ככה גם עזבתי את הבית ואת הילדים שלי, שלא יהיו דיבורים אחר כך. התגרשתי לא כי בגדתי, לא כי הייתה לי מאהבת או שרציתי לחיות עם מישהי אחרת, פשוט התגרשתי כי רציתי להיות מאיר, וזה מה שאמרתי. אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד אחרת".
אחרי כל זה, לא הפחיד אותך לעזוב גם את העסק, את מה שאתה יודע לעשות כל החיים?
"קודם כל קיבלתי סכום כסף יפה, אבל בעיקר אני רוצה שאם חס וחלילה יום אחד אלוהים יחליט שהחיים שלי צריכים להיגמר, אני אדע שפניתי את הפניות הנכונות ושהייתי שלם עם כל פנייה".
אירועים מהסוג הזה הם משני חיים וזה מכניס לפרופורציות, אבל גם דועך עם הזמן, לא?
"נכון, אבל אלוהים מזכיר לנו את זה בכל פעם מחדש. לפני שלושה חודשים עברתי תאונה, רכבתי על קורקינט ואופנוע נכנס בי. שברתי את הרגל, הייתי עם פלטינות ובעקבות זה עברתי משהו שדומה לדום לב. זה היה ערב סוכות, הילדים שלי ואח שלי היו אצלי, חודש וחצי לא דרכתי על הרגל בגלל הפלטינות ופתאום הרגשתי כאילו חונקים אותי. מתברר שקריש דם נכנס לעורק בריאות ואיבדתי את ההכרה. הרגשתי שאני מת, הייתי בסכנת חיים ממשית. הייתי ארבעה ימים בטיפול נמרץ, עברתי צנתור. אמרו למשפחה שלי שיש סיכוי של 50:50 שאני אשרוד עד הבוקר, וזה החזיר אותי שוב לפרופורציות".
אתה מרגיש שניצלת בנס?
"חד-משמעית, נס גדול. כשזה קרה אח שלי הקטן היה אצלנו בבית, הוא רצה ללכת ואני אמרתי לו, תישאר עוד קצת. אם הוא היה הולך לא הייתי בחיים בוודאות, כי לא היה לי אוויר לצעוק או לבקש עזרה בכלל. אחי ישר הזמין לי אמבולנס, שפכו עליי מים והרימו לי את הרגליים. התחלתי לבכות לו, 'אני לא רוצה למות, תציל אותי'".
הילדים היו איתך שם בסיטואציה הזאת.
"כן, מסכנים, הם היו בהלם".
אגב, מה הם אומרים על הסדרה?
"הם קצת פחדו ממה אבא הולך להגיד ואיזה שטויות הוא הולך לדבר, כי אבא שלהם הוא אחד שמדבר ישר ופתוח ואומר את הכל, אבל אני חושב שעכשיו הם מאוד אוהבים ומתחברים לזה".
קרו לך דברים קשים בחיים. איך משחררים את הפחד וממשיכים הלאה?
"קרה לי הרבה. אף אחד לא יודע שבגיל 19 היה לי גידול בראש ושחררו אותי מהצבא. יש הרבה תחנות בחיים שבן אדם שרואה אותי היום, את המוצר המוגמר, לא יודע מה יש מאחור, וזה חלק ממה שרציתי להראות בסדרה. בזכות הדברים האלה אני מי שאני היום. אז יש לי התקפי חרדה, חד-משמעית, אבל אני פשוט מגדיל את האמונה באלוהים ומתעסק בשגרה. השגרה מנצחת הכל".
"הפיראט האדום" זה מאיר, מאיר זה "הפיראט האדום"
אחת מהסיבות שדחפו את כהן ללכת לתוכנית הייתה פטירתו של אביו בחודש מרץ האחרון. השניים היו קרובים מאוד ועבדו יחד בעסק כל השנים. כששמו עולה בשיחה, כהן משתנק ופורץ בבכי. "חיפשתי מקום לרוקן את כל מה שיש לי בלב, בנפש, להוציא החוצה הכל. הוא היה חולה הרבה שנים, נלחם, ובסוף המחלה ניצחה אותו. הוא עבד איתי והיינו מאוד קרובים, זה קשה".
הוא הספיק לדעת על התוכנית?
"הוא לא ידע, ואם הוא היה יודע, הוא לא היה אוהב את זה. ב'פיראט האדום' באו מהטלוויזיה לסקר אותנו לאורך השנים ואבא שלי לא אהב את זה, בעיקר את הביקורת. הוא היה לוקח דברים קשה".
הצלחת בסדרה לשחרר את מה שרצית?
"חלקית. האובדן הזה לא ניתן למילוי, אבל כחלק מהצילומים של הסדרה חזרתי בפעם הראשונה ל'פיראט' אחרי שהוא נפטר לאסוף את הדברים שלי ולהיפרד מהעובדים. פתאום צפו לי תמונות וזיכרונות, וכשהגענו לרמזור שלפני התחלתי לבכות ממש כמו תינוק. הוא שם, הדמות שלו שם, ובגלל זה אני לא הולך לשם יותר, זה קשה לי. אחרי 19 שנה, כל מי שנמצא שם הוא כמו בן משפחה בשבילי, עברנו הכל ביחד וקשה לי ללכת לבקר אותם מאז שהוא נפטר".
לא קשה לשחרר עסק אחרי כל כך הרבה שנים?
"זה קשה אבל לפעמים צריך לשחרר, שהעסק הזה יישאר באוויר ויצליח, כי ממילא כבר לא היו לי אנרגיות לתת לו יותר. אני שם דבר בענף הצעצועים והגשמתי שם את כל החלומות, את כל היעדים, ניפצתי את כל תקרות הזכוכית שקיימות בענף הזה. הייתי החנות הכי גדולה והכי טובה במדינת ישראל, השקעתי גם את נשמתי שם. הייתי ישן שם בלילות לפעמים".
היית הבעלים של הרשת?
"לא, הייתי זכיין של אחת החנויות, אבל הסניף שלי היה הסניף הראשון של 'הפיראט האדום' בארץ. באתי לשם ילד נמרץ ושיניתי את כל החנות. 'הפיראט האדום' זה מאיר, מאיר זה 'הפיראט האדום'. אני מזוהה עם זה, זה היה כל עולמי".
למרות העיסוק בענף הצעצועים, כהן תמיד היה שם מוכר בקרב סלבס. אחת מחבריו הקרובים, למשל, היא הדוגמנית עדן פינס. לדבריו, הוא הכיר את רובם מהעסק. "עדן היא כמו אחותי ואני חייב לה מלא. הכרנו בקורונה כשרציתי שהיא תפרסם משהו של 'הפיראט' אחרי שהיה סגר וכל הבלגן, ופשוט התחברנו בטירוף. נהיינו משפחה. בואי נגיד שכמעט אין מישהו בארץ שאני לא מכיר, והרוב חברים אמיתיים".
כמה אתה נהנה מהפרסום?
"זה כיף, לא אגיד שלא. אני באתי להרפתקה ואני נהנה מזה".
זו הרפתקה חד-פעמית או שהיית רוצה למנף את זה לעוד תוכניות ריאליטי?
"לא יודע מה יצא מזה. לאן זה יזרום ומה יקרה? נראה בהמשך. אין לי יעדי ריאליטי בראש, זו לא המטרה שלי בחיים, אבל אם יקרה וזה משהו שיעניין אותי, אני אעשה את זה. אני הרפתקן".
אז אין לך חלום להיות כוכב או מפורסם?
"יותר מפורסם מחולה הקורונה הראשון? אין יותר מפורסם מזה. הכי מפורסם שיש".