גברי בנאי, אחד מגיבורי התרבות של ישראל, הגשים חלום. לאורך כל הקריירה שלו הוא היה מוכר בשל יכולותיו הקומיות על הבמה ועל מסך הטלוויזיה, אבל השחקן המוכשר תמיד שאף להציג גם את יכולותיו הדרמטיות. לאחרונה זכינו לראות אותו בתפקיד כזה, כשגילם את אביה הדמנטי של מגי אזרזר בסדרת המתח "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו". לקראת פרק הסיום הערב (הערב, אחרי החדשות, ערוץ 12), בנאי שוחח הבוקר עם ניב רסקין על התפקיד המורכב והאתגרים שהתמודד איתם בגילום הדמות.
כמה התפקיד שלך היה מורכב? איך מתמודדים עם אתגר כזה?
"החלום שלי היה לעשות דבר אחר. פתאום נפל עליי הדבר האחר הזה, תפקיד של חולה באלצהיימר, דמנטי. זה תפקיד קשה וזה אתגר לכל שחקן בעולם וזה נפל בחלקי. זה צריך להיות אמין. היה לי פחד גדול מאוד שיצחקו - הם מכירים את גברי מהגשש, פותח את הפה אז צוחקים. אבל אחרי שאני מקבל את הפידבק מאנשים, זה מחמם את הלב".
אתה אומר לעצמך: למה לא עשיתי עוד תפקידים דרמטיים קודם?
"לא, זה הגיע לי נהדר. עוד חודש אני בן 85 ואני נהנה מכל רגע. אני נהנה עוד שפונים אליי. לא מבין איך אורן שקדי הבמאי הגיע אליי אבל הוא הגיע והוא עשה עבודה נהדרת. אני פנסיונר, מופיע קצת עם הבנים שלי אבל נהנה מכל רגע".
למה זה חלום של קומיקאים להביא את הצד הזה שלהם?
"זה אתגר לכל אחד, העניין הוא שאומרים שקומיקאי יכול להיות שחקן רציני אבל שחקן רציני לא יכול להיות קומיקאי. זה אתגר, זה כיף, זה דבר אחר. כל הזמן אתה מצחיק וזה מאוד קשה להצחיק, אבל עוד יותר קשה לעשות מה שאני עשיתי - פתאום להיות דמות דמנטית. בעיניי הדבר הכי חשוב זה אמינות. הרבה אנשים אמרו לי 'אני רואה אותך עושה את זה ואני רואה את אבא שלי'. אני חושב שזו מתנה שקיבלתי".
איך אתה בימים האלו?
"כמו כל עם ישראל. מישהו אמר לי בזמנו 'תשמרו על הייאוש, עוד תזדקקו לו'. אז אני מחכה, זה לא סוף העולם, עוד יהיה יותר גרוע. צריכים להילחם עוד טיפה ואני מאמין שיהיה טוב. מגיע לנו שיהיה גם קצת טוב במדינה הזאת. אני רואה שעם ישראל חי: מבלים, נוסעים, וקונים בתים באתונה וברומניה. טוב לנו פה, אין לי טענות. רק שיחליפו את האלה שצריך להחליף".