טומי דורפמן, המוכרת בזכות התפקיד ב"13 סיבות", יצאה מהארון כרטנסג'נדרית לאחרונה, זאת לאחר שחיה במשך שנים כגבר הומו. השחקנית, כזכור, גילמה את דמותו של ריאן שייבר, תיכוניסט שיצא מהארון כהומו בגיל חמש: במהלך הסדרה, מתברר כי ריאן גנב שיר שכתבה האנה ופרסם אותו בעיתון של התיכון ללא הסכמתה. את דמותו של ריאן גילמה דורפמן טרם חשפה את זהותה המגדרית כאישה. כעת, בריאיון למגזין אין סטייל, היא מביטה לאחור על האופן בו דברים השתנו עבורה בשנה האחרונה.
_
דורפמן הודתה כי היא "תמיד" ראתה את עצמה כאישה, אך הייתה בטוחה כי היא לא תעשה את השינוי עד שתגיע לגיל 40. התמיכה של אנשים מהקהילה הטרנסית, כמו גם הסגרים שהביאה איתה מגפת הקורונה, סייעו לה להגיע למקום שלם עם עצמה - ולהבנה כי עליה להשתחרר מזהות הגברית. "זקן טרנסג'נדר שאל אותי מה אני רואה כשאני מסתכלת על עצמי המבוגרת יותר, בגיל 60 או 70. באמת לא יכולתי לדמיין את עצמי בלי לדמיין שאני אמא או סבתא. המהות שלי הייתה כל כך מכוונת תמיד ללהיות אישה, לכל מה שזה אומר. הייתה לי הפרווילגיה של גוף גברי, אבל בפנים הייתי אישה. נשים טרנסיות היו אומרות לי כזה, 'היי, ילדה, מה קורה?' כי זה סוג של דבר שאת מזהה".
בקרוב, תגלם השחקנית דמות נשית בפעם הראשונה בחייה, כשתשחק בסרט "Sharp Stick" בבימויה של לינה דנהאם ("בנות"). נראה שדורפמן הולכת במסלול הנכון, ואכן - היא מספרת כי היא הכי שמחה שהייתה אי פעם. "פשוט החלפתי את סוג ההורמונים שלי, ומעולם לא הרגשתי טוב יותר בחיי. במשך 28 שנים מהחיים שלי הייתי אובדנית ומדוכאת, התמודדתי עם אלכוהוליזם והתמכרות לסמים. אני לא חושבת שאי פעם הייתי באמת מאושרת עד השנה האחרונה. אני מסתכלת באינטרנט בתמונות שלי מאז שהתחלתי לעבוד, ואני יכולה לראות כמה פאקינג לא מאושרת הייתי בכל תמונה ותמונה. זה הזוי".
דורפמן המשיכה וסיפרה כי "שבועיים אחרי שהתחלתי לקחת אסטרוגן, הייתי כזה 'אה'. זה הרגיש כאילו שקעתי אל תוך כדור הארץ, הייתי מקורקעת. אני יכולה לישון עכשיו, אני מתעוררת שמחה. הרגשתי שזה מכה בי. עכשיו, כשהטסטוסטרון עוזב את הגוף שלי, אני מרגישה הרבה יותר טוב. אני יותר אנרגטית. אני מרגישה איך שאני חושבת שתמיד הייתי אמורה להרגיש". אמנם כרגע דורפמן כבר נמצאת בשלב הקל יותר של השינוי, אבל לדבריה - היו גם זמנים מורכבים. היא סיפרה כי השפעת ההורמונים על הגוף החזירה אותה לגיל ההתבגרות: "זה כמו לעבור פעם שנייה את גיל ההתבגרות, ואני חושבת שאנחנו אמורים לחוות את ההתבגרות בגיל שאנחנו שוכחים אחר כך, כי זה כואב. הגוף כואב וזה סוחט נפשית. אבל הייתה לי הזדמנות לתעל את זה לעבודה שלי".
השחקנית הודתה כי עוד מילדותה הייתה לובשת בגדי נשים. "עכשיו, כשאני בת 29, יש לי אוסף של שמלות וחצאיות, חולצות וג'קטים 'נשיים', כאלה שבחרתי עוד כשהייתי בתיכון". לדבריה, כשרק יצאה מהארון בפומבי, היא קיבלה תמיכה רבה מאנשים שגדלה איתם באטלנטה. "יש אנשים מהדרום שחשבתי שלעולם לא אראה שוב, אז זה היה נחמד לקבל הודעות וטלפונים מאנשים שגדלתי איתם וחשבתי שהם שמרנים. לראות אותי, מישהי שהם הכירו כילד - זה עזר להם להבין".
דורפמן הסבירה כי "גם אם מדובר רק בשני אנשים שגילו יותר חמלה ואמפתיה לחוויה הטרנסית, זו התקדמות. כי הם מדברים עם השכן שלהם, עם הילד שלהם. באותו אופן שבו דורות של נשים טרנסיות אפשרו לי להכיר בעצמי כאישה בעולם שהוא עדיין לא בטוח לאנשים טרנסים. עדיין יש עבודה לעשות. אני חושבת שזו לא רק אחריות של טרנסים אלא אחריות של האנושות ללמד את הדור הבא".