במשך שנים אימרי ביטון, שיחק בתפקידים של חייל או גבר קשוח, כשמאחורי הקלעים הוא סחב איתו טראומה ממלחמת לבנון השנייה. בשנה האחרונה, הוא החל לקבל תפקידים אחרים לגמרי, כאלו שהוציאו אותו מאזור הנוחות וגרמו לו להבין כי ישנם עוד תפקידים רבים בעולם אותם הוא יכול לשחק.

בשיחה פתוחה עם גלית ואילנית שהתרחשה היום (שישי), ביטון סיפר על תפקידו ב"עיר הטובה". "יש שם סיטואציות כל כך מורכבות, מורכבות של החיים", פתח ביטון את דבריו וסיפר על התהליך שעבר עד שהסכים לשחק את בן זוגו של עוז זהבי בסדרה המדוברת, "באותה תקופה האמנתי שיש עשרות שחקנים שיכולים לעשות את התפקיד הזה הרבה יותר טוב ממני".

עם זאת, אלירן אליה אשר יצר וביים את היצירה הסתכל על אימרי והבין כי יש בו את המסוגלות לבצע את התפקיד. "הוא הצליח לראות בי משהו שאני לא הצלחתי לראות - חשבתי שאני לא יכול לקיים את זה. זאת אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי מאלירן", אמר ביטון, "אני שמח שקיבלתי את המתנה הזאת עכשיו, כי אני מבין שאני יכול לשחק עוד עשרות תפקידים שונים ומשונים שלפני כן לא האמנתי שאני יכול".

במהלך השיחה ביטון הסביר כי העובדה שעלילת הסדרה מתרחשת בעיר פריפריאלית נגעה בתור אדם שגדל בקריית גת. הוא הסביר כי לא משנה מי אתה ומהיכן אתה מגיע, כל עוד אתה פועל למען החלום שלך, הוא יתגשם בצורה כזו או אחרת. אך בתור נער נראה שחייו של ביטון לא היו קלים כלל. "זה נורא קשה לקבל הזדמנויות, כשאתה לא מקבל אתה מחפש איפה אתה לוקח אותן", סיפר ביטון על ילדותו והסביר: "עשיתי לא מעט דברים ששילמתי עליהם כמה שנים לאחר מכן; אני בלי בגרות ו-12 שנות לימוד. לפעמים אני אומר שאם לא הייתי מגיע למשחק, אני לא יודע איפה הייתי היום".

_OBJ

כשהתגייס לצבא, ביטון הבין כי הגיע הרגע לבחור בדרך אחרת מזו שהלך בה עד כה. "הצבא זאת המסגרת הראשונה שנתנה לי ליטוף במקום אגרוף, נתן את האפשרות להאמין בעצמי". עם זאת, לצד צמיחתו, השירות הצבאי הותיר בביטון לא מעט צלקות איתן הוא מתמודד עד היום. "קיבלתי צלקות שאני סוחב אותן ומתמודד איתן, אבל הייתי עובר את זה עוד אלף פעם".

איך זה בא לידי ביטוי? מי עזר לך ברגע שזה התפרץ?
"בהתחלה אף אחד לא עזר, כי הייתי בהכחשה מטורפת. אני גם מתבייש וגם מפחד להגיד שהשנה יצאתי מהמילואים, אחרי ארבע שנים שידעתי שכל פעם שאני הולך אני אחזור הביתה לשבועיים שחורים בהם אני לא אצליח לתפקד, אבל הייתי בהכחשה כי זה סמל הגבריות שלי. עם ההתפתחות שלי הבנתי שגבר זה לאו דווקא כוח, אלא רגישות, הכלה והבנה. אז קיבלתי אומץ לבוא ולהגיד שאני לא יכול יותר ללכת למילואים".

יש לך כלב שירות.
"זה אולי אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי בשנים האחרונות, הוא ממלא אותי ונותן לי כל כך הרבה אהבה. אם אני בהתקף הוא מגיב ישר. חוץ מזה הוא גורם לי ולכל מי שנמצא בסביבה לחייך".

בימים שלפני "שעת נעילה", ביטון נפגש עם אינספור לוחמים אשר לחמו במלחמת יום כיפור לצורכי תחקיר. "נפגשנו עם כל כך הרבה לוחמים, שבהתחלה דיברנו איתם על המורשת קרב. אבל עם הזמן הפכנו להיות חברים שלהם, והם החלו לדבר דווקא על הרגעים שאחרי הלחימה. לא מעט לוחמים סיפרו כי הם התגרשו ונותרו לבד בגלל הפוסט טראומה שלהם, שאף אחד לא נתן להם מענה. היום אני פועל למען העלאת המודעות לכל מה שקשור לאבחון ופוסט טראומה. עד היום אני לא יודע איך יצאתי ממלחמת לבנון השנייה ולא חיכה לי מישהו בגבול שתפס אותי ושאל אותי מה קורה".