היום לפני 20 שנה על חוף הים של ניצנים, נולד אחד האירועים הגדולים בתולדות המוזיקה והטלוויזיה בארץ. שלישיית אנשים צעירים ואנונימיים למדי, הפכו בן רגע למפורסמים שאלפי בני נוער וצעירים צורחים את שמם ואין כמעט בית בישראל שלא צופה בהם. נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו היו שלישיית הפיינליסטים הראשונים אי פעם של התופעה האדירה שקרויה "כוכב נולד". תוכנית הריאליטי שהגמר הראשון שלה, ממנו הם יצאו כוכבים של ממש, הפך ללא פחות מאירוע היסטורי בתולדות מדינת ישראל.
אחרי שני עשורים שחלפו, אפשר להגיד בביטחון מלא שהתוכנית בכלל והערב ההוא בפרט, שינו את פני המוזיקה והטלוויזיה בישראל. אלפי בני נוער וצעירים חלמו לשמוע את המשפט האלמותי "ערב טוב ניצנים", עשרות מוזיקאים התפרסמו ופיתחו קריירות ענפות בזכות התוכנית, ודור ההמשך שלה: "הכוכב הבא", אף הביאה לנו את הזכייה המרגשת וההיסטורית של נטע ברזילי באירוויזיון.
בתור מעריצים גדולים של נוסטלגיה איכותית, ביקשנו לחזור אל האנשים שחתומים על הצלחת התוכנית ועל כמה מהרגעים הגדולים ביותר של הערב ההוא, כדי לשאול אותם מה לדעתם הפך אותו לאירוע כל כך גדול שזכור עד היום. משלישיית הפיינליסטים, למנחה האהוב צביקה הדר, לבמאי האגדי יואב צפיר ועד לאנשים שעמדו בקהל עם השלט המפורסם: "אל תתלבט, הצבע נינט".
שי גבסו: "אני זוכר מהערב הזה כמעט הכל, מההכנות בבוקר עד לערב עצמו. אני זוכר שאני יוצא מהקרוואן עם התלבושת שבזמנו נראתה לי אפורה, אבל לפי הפרצוף של צביקה הבנתי שסולידית היא לא. את השקיעה בניצנים, את נינט ושירי, את המחשבות שלהן וההתרגשות שלנו. ואת האנרגיה, איזו אנרגיה. הסיבה שזה נחקק ככה בזיכרון הציבורי, היא העובדה שזה היה אמיתי מכל הלב וראשוני. אם פעם אנשים היו הולכים למועדון ומגלים איזה זמר או זמרת בפעם הראשונה, הם היו רוצים ללכת ולספר על זה לכולם. הם היו זוכרים את הרגע הזה כל החיים. אז בתוכנית זה היה מועדון מודרני, עם כל כך הרבה כישרונות שהיו שם. שירה זה דבר שנכנס ללב ועם ישראל צפה יחד בגילוי כישרונות".
צביקה הדר: "זה לא ייאמן איך הזמן רץ כשנהנים, זה נראה כאילו זה היה רק אתמול. היה משהו בתוכנית, בעיקר בעונה הראשונה שלה, שבא מתוך צורך ולא מתוך גאונות של אנשים שיצרו פורמט. זה התחיל מ'לא נפסיק לשיר' שנה קודם לכן, ואחר כך זה הפך להתמודדות של אנשים ששרים. כבר ביום האודישנים הראשון, אמרנו בצורה צנועה שמחפשים אנשים שיודעים לשיר ופתאום הגיעו אלפים. הרבה אנשים אמרו שקשה להגיע ללהקות צבאיות ולטלוויזיה ופתאום היה צינור של התחברות. אני זוכר את הטלפונים שלי לאורי שנער ואבי ניר, אמרתי להם: 'חבר'ה, זה לא מה שאנחנו חושבים, זה הרבה יותר גדול משעשועון', הבנו את זה תוך כדי עשייה".
"מה שקרה בגמר של 'כוכב נולד' היה מעבר מהמרתף באולפני מימד, שעשינו בו כיף והשתעשענו בשירים ובביצועים, ופתאום הקמנו 'חומה ומגדל' בשלושה-ארבעה ימים. פסטיבל באמצע חולות ניצנים, עם שלטים של 'תעשה לי ילד'. אנשים באים וישנים בפסטיבל ערד הקטן שנוצר לנו מול העיניים בלי שהבנו את זה בכלל, זה היה מטורף. היה משהו בכנות, בנאיביות ובחיפוש אחר אנשים מוכשרים ובנסיכות נינט ושירי, והנסיך גבסו שהיה ליהוק יוצא דופן. הם הביאו ביצועים נדירים, גם בחצאי הגמר וגם בגמר. ביצועים שהשאירו את החותם לעוד הרבה שנים. כל הרעיון להחזיר עטרה ליושנה לזמרים המבצעים ולא רק היוצרים היה מעל ומעבר. לא היו שם גימיקים או שטויות, חיפשנו את הזמרים הכי מדהימים ונתנו להם את העיבודים המוזיקליים, הנגנים והבמה הכי טובים שיכולנו לתת וזה היה מרגש גם בעבורנו".
יואב צפיר: "אני זוכר שהגענו למקום שהיה ריק. התקשרתי לאשתי שעתיים לפני שהגיע הקהל ואמרתי לה: 'נראה לי שזה הולך להיות כשלון, יבואו מעט אנשים'. שלוש שעות אחר כך פתחנו את הפריים והיינו בהלם. לא היה אז את הדימוי של 'הגמר הגדול', שיש לכל אחד בראש היום. רוני בראון שהיה שופט בגמר, אמר שם שעולם המוזיקה בטלוויזיה לא יראה אותו דבר אחרי היום הזה ובדיעבד, הוא צדק. כמובן שהשלישייה המופלאה של גבסו, שירי ונינט וגם צביקה חברי הטוב, נתנו את החותמת הסופית לערב בלתי נשכח".
מעיין פחימה שהייתה נערה בקהל בערב הגמר ואף מופיעה באחת התמונות האגדיות מאותו הערב משתפת בחוויה מנקודת המבט שלה: "מרגש להיות חלק מתמונה היסטורית, במיוחד שזה היה גם ערב מיוחד עבורי ועבור חבריי. במהלך כיתה י' היינו צופים אדוקים של התוכנית וראינו את כל העונה במלואה והיינו שרים את השירים בעל פה. כאשר הגיע רגע הגמר, עבדנו קשה ואספנו פקקים של קוקה קולה על מנת להשתתף באירוע, שהיה כחלק מפסטיבל מטורף על חוף ניצנים. נסענו והחלפנו המון אוטובוסים כדי להגיע מחולון, כשבדרך אנחנו מדקלמים את כל השירים בהתרגשות בהסעות. כשהגענו, עמדנו המון זמן כדי לתפוס מקום כמה שיותר קרוב. היה אירוע גמר מרגש והיסטורי שלנצח ישאר אצלנו בזיכרון".