אין הרבה שחקנים בתעשייה שילדים מחכים להם מחוץ לבית בשביל תמונה, כשבמקביל הסבים והסבתות מעריצים אותם לא פחות מהנכדים. זה בדיוק המקרה של השחקן יעקב בודו, שבמשך עשורים היה מוכר בעיקר בזכות השתתפותו בתיאטרון היידישפיל, ובשנים האחרונות הפך גם לכוכב ילדים כשהוא משחק את דמותו של המאבטח צ'יבוטרו בסדרה "קופה ראשית".
בריאיון ל"גלית ואילנית" סיפר בודו על הפרסום המאוחר וההצלחה, לצד הגעגועים לאשתו המנוחה: "זה לא עובר, אבל אלה החיים, אני לא אשם בזה שהיא איננה". בודו היה נשוי לאשתו אסתר מ-1956, ולפני 9 שנים היא נפטרה, כשיש להם שלושה ילדים וחמישה נכדים. "אני לוקח את החיים כמו שהם הולכים. הגעגוע הזה אוכל אותך אני מאחל לכם שתחיו כמה שתרצו".
אתה עולה על הבמה וחושב מה היא הייתה אומרת?
"אני יודע מה היא הייתה אומרת: 'תשנה את החולצה, תחליף אותה, אל תסתכל לתוך הקהל, לך ישר' היא הייתה המבקרת הכי טובה שהייתה לי, לא הייתי מקשיב לאף אחד אחר. תמיד שמעתי לה כי היא הייתה הכי נאמנה, אין נאמנות כזו אצלנו בתיאטרון".
השחקן, שהיה מוכר בעיקר בזכות תפקידי המשחק שלו בתיאטרון היידישפיל, השתלב בתפקיד המאבטח בסדרה "קופה ראשית", ומאז הפך למפורסם מאוד בקרב ילדים ובני נוער. "חזרתי 60 שנה אחורה שהייתי פופולרי וחילקתי חתימות. עכשיו זה תמונות, ואין יום שלא מחכים לי עשרה ילדים מחוץ לבית שאצא, אני נהנה מזה. לפני שבוע הגיע איזה סבא אחד עם הילד שביקש ממנו להצטלם עם צ'יבוטרו, והסבא לא הבין, הוא אמר לו שקוראים לי יעקב בודו. זה מאוד מחמיא בייחוד בגיל שלי, אני נהנה מזה".
אתה בן 92 ועדיין בפעילות מלאה. הרבה מאוד אנשים בתחום לא מחזיקים מעמד ככה.
"זו מלחמה לכל החיים, תפקידים בתיאטרון. אני זוכר שבהופעה הראשונה בתיאטרון חיפה אני הייתי השחקן הראשון שאמר טקסט על הבמה, זה היה בשבילי כאילו זכיתי בלוטו, אני לא יכול להגיד בגיל הזה מה הבמה עושה לשחקן".
לאחרונה השחקן יצא להפגין ביחד עם רבים, במטרה לקבל תקציב לתיאטרון היידישפיל, שהיה בסכנת סגירה. אחר לאחר לחצים רבים הושג הסדר, וכרגע התיאטרון יצא מסכנת סגירה. "הייתה תקופה מאוד קשה שלא באו לתיאטרון וזה לא עניין אף אחד. אבל עכשיו אנחנו רוצים להמשיך. אנחנו כל השנים עושים ארבע הצגות בשנה ויש לנו קהל נהדר, ואם לא נופיע לא יהיה להם תיאטרון כזה אחר".
מסתבר שיש דור חדש וצעיר של דוברי יידיש.
"נכון, אנחנו גם מדברים איתם, אנחנו מאוד שמחים שיש דור חדש. כל אחד שבא לתיאטרון נהנה, גם מי שלא יודע יידיש. יש לנו תרגום לרוסית ועברית. האולם מורכב מסבא, סבתא ונכדים".
איך אתה מרגיש עם המצב בארץ והקיטוב?
"בתור שחקן, היו שחקנים שהתערבו בצד הפוליטי ואז נידו אותם. היה את הגשש החיוור שעשו את הפרסומת (מערכונים בתשדירי מפלגת המערך), וכמעט איבדו את הקהל, אותו דבר היה את ספי ריבלין ז"ל. אנחנו למדנו מזה לא להתערב, צריך להתערב רק בפוליטיקה שלך בבית. זה עולה ביוקר ותמיד יש חצי חצי. אני כועס על שחקנים שמתבטאים פוליטי בפומבי. יש לנו את הקהל, לא צריך לחלק אותו לשניים".