בינואר האחרון בשורה מרה נחתה על מעריצי "פיקי בליינדרז" ("כנופיית ברמינגהם"), כשאושר כי עונתה השישית של הסדרה תהיה גם האחרונה - זאת לאחר שבעבר, יוצר הסדרה סטיבן נייט דווקא הבטיח שהדרמה האהובה תזכה גם לעונה שביעית. המעריצים, איך לא, הרגישו נבגדים למדי - וכעת רצף האכזבות הזה רק ממשיך: השחקנית צ'ארלי מרפי, הלא היא ג'סי עדן, חשפה שלא תשתתף בעונה הבאה.
דמותה של ג'סי, המבוססת על אישה אמיתית, הגיעה לסדרה רק בעונתה הרביעית אבל הצליחה להפוך לאחת הדמויות הבולטות ביותר בה: היא פעלה כאקטיביסטית קומוניסטית, ניהלה מפעל שכולו נשי בברמינגהם, ואף גייסה את עובדותיה למחאה נגד מוסד מלחמות השוורים בעיר. ג'סי כבשה לא רק את ליבם של הצופים אלא גם את ליבו של גיבור הסדרה, טומי שלבי: צופים רבים אמנם טענו שהוא מנצל אותה על מנת להשיג מידע על הקומוניסטים, ובכל זאת - קשה להתווכח עם העובדה שהיא אחת הדמויות הבודדות בחייו של ראש הכנופייה האכזר שהצליחו לסחוט ממנו טיפת רגש.
בריאיון למגזין דיגיטל ספיי, סיפרה מרפי על עזיבתה את הסדרה: "כן, סיימתי עכשיו. אבל זה היה מאוד כיף כשצילמנו את זה. וזה מרגיש כאילו זה היה לפני עידן. וזה מה שהיה - זה היה לפני שלוש שנים בערך". מרפי אמנם לא תמשיך ותככב בסדרה, אבל בסיום העונה החמישית היא דווקא הייתה דמות דומיננטית למדי - מה שהופך את העזיבה הזו למפתיעה במיוחד. למי שכבר הספיק לשכוח, בגמר העונה טומי (קיליאן מרפי) הציל את ג'סי ממעצר, בזמן שהפגין בעצרת האיחוד של הפשיסטים הבריטים. אז אמנם לא נראה אותה יותר על המסך, תהיה לזה סיבה הגיונית וברורה. לטענת מרפי, ג'סי נוסעת לרוסיה ועוזרת למפלגה הקומוניסטית המקומית, כשלדבריה זה הסוף האידאלי לדמות שלה: "אי אפשר לכתוב משהו טוב יותר מזה".
מרפי המשיכה וסיפרה כי "אני פשוט חושבת שהיא הייתה אישה מדהימה, והיא קצת מרגלת. יש כל כך הרבה, כלומר, אפשר לכתוב עליה סדרת טלוויזיה בוודאות". ומי יודע, אולי משהו כזה עוד יקרה, בהתחשב בכך שסטיבן נייט כבר רמז שסרט "פיקי בליינדרז" לגמרי נמצא בתכנון.
אז סופה של ג'סי עדן כבר ידוע, לפחות בינתיים - אבל הצופים עדיין תוהים מה עלה בגורלו של טומי שלבי. הסצנות מסוף העונה החמישית שחשפו מי היה זה שבגד בטומי נשארו על רצפת חדר העריכה: העונה המדוברת נגמרה בנקודת שיא שהשאירה את המעריצים במתח, כשנודע לנו שאדם מסתורי, כזה שטומי לא מסוגל להביס, הערים עליו. כנשאלה מרפי על זהותו של הבוגד ההוא, תשובתה הייתה מעומעמת למדי: "אני חושבת שצריך לומר: מי לא? ואני חושבת שככה אפשר לצמצם את האפשרויות. סטיב נייט הוא כותב מדהים, ולשחזר את תחושת האימה זה משהו שהוא עושה כל כך טוב, ויש כל כך הרבה כיוונים לא צפוים. אז אני חושבת שזה יהיה בתהליך האלימינציה (שלילה) - לבוא מהזווית הזאת - כי מי לעזאזל יודע?"