כשניב רסקין היה בן 13 החלום שלו היה להיות ראש ממשלה, אבל החיים הובילו אותו לעיתונות. בשנת 2017, אחרי 24 שנים בגלי צה"ל מתוכן תשע שנים כמגיש תוכנית הבוקר הפופולרית "נכון להבוקר", רסקין תלה את המיקרופון ועבר אל מסך הטלוויזיה בתפקידו החדש כמגיש "חדשות הבוקר" בערוץ 12.
"הגעתי לפה כי הרגשתי שאני בשל ומוכן לשינוי הזה בחיים", אמר רסקין בתוכנית "אנשים" אך הודה שאור הזרקורים דווקא פחות מדבר אליו. "אני לא אוהב את העיתונאי כטאלנט. עיתונאי הוא עיתונאי, טאלנט זה טאלנט. אלה מקצועות שונים בעיניי ולכן גם נורא קשה לי כל העניין של החשיפה האישית".
מה בכל זאת אתה כן אוהב בלהיות על המסך?
"אני נורא אוהב לדבר עם אנשים, לפגוש אנשים בצמתים של החיים שלהם, לדובב אותם, להקשיב ולהתרגש מזה".
חמש בבוקר, אולפני הרצליה. רסקין בהכנות אחרונות לקראת התוכנית, עובר על הליינאפ והטקסטים. "הקושי בתוכנית כזו זה הבאלאנס בין החדשות, החשוב, הרלוונטי והמעניין. זה גם היה המוטו שלי בגל"צ. האקשן הזה, העניין, האדרנלין, זה הסם שלנו. כל בוקר הוא סיפור חדש, סיפור אחר. זה קרב וכמובן שיש גם רייטינג ובסופו של דבר זה מה שנשפט, אבל אנחנו רוצים לעשות איזושהי אמת עיתונאית ואמת טלוויזיונית נכונה".
רסקין נולד בשנת 1975 בתל אביב, בנם הצעיר של יונה, מורה בבית ספר, ואבי שעבד כאדריכל. מגיל צעיר רסקין התעניין באקטואליה ובספורט. בגיל 18 התגייס לגלי צה"ל, בהתחלה כמפיק במחלקת החדשות ובהמשך הפך לשדרן ולעורך הספורט של התחנה.
זה היה החלום?
"לא, החלום היה להיות ראש ממשלה, אבל באיזשהו שלב התפכחתי. בגיל 13 יצא לי להיות ראש ממשלה ליומיים. ב-1988, בימי המשבר הפוליטי כשלא הצליחו להרכיב ממשלה, שודרה תוכנית של גבי גזית. הזמינו לאולפן שני ילדים מומחים שאמורים להרכיב ממשלה. הצלחנו להרכיב ממשלה תוך שמונה דקות, זה היה הישג. יום אחרי זה הגיע הטלפון מראש הממשלה יצחק שמיר".
היית פעם ליכודניק, נכון?
"האמת שכן. איילת שקד חשפה אותי כשסיפרה על זה, אבל כן, בתור נער. איילת שקד ואני למדנו יחד. יצאנו קצת, בקטנה. זה היה נחמד. דיברנו הרבה על פוליטיקה. זה היה פחות רומנטי ויותר פוליטי".
אחד מהישגיו העיתונאים הגדולים של רסקין קרה בשירות הסדיר בגלי צה"ל, בליל הרצח של יצחק רבין זכרו לברכה. רסקין הצליח להשיג תגובה ראשונה של מנהיג ערבי לאירוע - חוסיין מלך ירדן. בהמשך חדר רסקין לחשבון הבנק של בנימין נתניהו ורעייתו שרה, חשיפה שבעקבותיה שונו הנהלים בבנקים בישראל.
"יום אחד התפרסמה בעיתון מעריב תמונה: שרה נתניהו הגיעה לאיזשהו מקום ותרמה כסף לעמותה. היה צילום של פרטי הצ'ק. התקשרתי וענתה לי פקידה. אמרתי לה את מספר החשבון של שרה ובנימין נתניהו, והיא אמרה לי את היתרה. התקשרתי שוב ושאלתי: כמה סגור לי בתוכנית הזאת? תעבירי לי מפה לשם. הקלות הבלתי נסבלת הזאת שאפשר להיכנס לחשבון הבנק אפילו של האזרח מספר אחת. לקחתי את ההקלטה, עליתי ללשכת גלי צה"ל וישב שם משה שלונסקי. השמעתי לו את זה והוא אמר: 'אלוהים ישמור, אתה רוצה שיסגרו לי את התחנה? אבל זה גדול. רד, לך, שדר את זה'. שידרנו וזה עשה המון רעש".
בשנת 1997 השתחרר רסקין מהצבא אך המשיך לעבוד במחלקת הספורט של התחנה. במקביל התחיל לעבוד גם בערוץ הספורט. שם הומצא השם רסקה: "קופמן המציא את זה וזה תפס. מאז זה רסקה. כל ניסיונותיי לבטלו עלו בתוהו. אני רסקה לגמרי".
ב-2001 הגיע הסקופ של חייו. רסקין חשף את פרשיית "שופטים באדום" שגרמה לרעידת אדמה בכדורגל הישראלי. שופטים ועסקני כדורגל הטו תוצאות משחקים בליגות השונות. החשיפה הביאה איתה איומים על חייו. "נסעתי לשדר את גמר היורוליג עבור גלי צה"ל בבולוניה. הדס שטייף התקשרה אליי ואמרה, 'תשמע, הלילה זה הולך לקרות. המשטרה תדפוק לכל השופטים בדלתות ויעצרו אותם'. קפצתי על המיטה בחדר בבולוניה, לבד, עם עצמי. כשנחתתי בארץ פתחתי את הטלפון וראיתי 80 הודעות חדשות. הבנתי שזה התפוצץ ושכולם נעצרו".
זו לא הייתה הפעם הראשונה שרסקין נחשף לצדדים הפחות יפים בעולם הספורט. את האלימות במגרשים הוא מכיר מקרוב. "בשנת 1989, כשהייתי בן 13 וחצי, נבחרת גרמניה הגיעה לארץ. אבא ואני הגענו לאיצטדיון שהיה מפוצץ. היו לנו כרטיסים וראינו שהתיישבו לנו במקום. אבא ניגש לאותו בן אדם ואמר, 'סליחה, אפשר לשבת במקום?'. הבן האדם התרומם, תפס את אבא שלי בלי שום התראה וזרק אותו".
"אבא שלי התגלגל במדרגות באיצטדיון רמת גן. זה אבא שלי, הדבר הכי חזק, פתאום הוא מתגלגל על הרצפה. התחלתי לבכות. ישבנו בגשם מתחת לאיזו מטרייה כי כל האנשים כבר תפסו את המקומות וראינו את המשחק. בכיתי כל המשחק".
רגע לפני המעבר ל"חדשות הבוקר", נפרד רסקין ממאזיניו בגל"צ כשהוא על סף דמעות ומתקשה לעצור את ההתרגשות. "תודה אישית למשפחה המדהימה שלי על ההאזנה לכל ראיון ולכל דיווח ב-24 השנים האחרונות. אני לא באמת עוזב, אלא יוצא לטיול שאחרי צבא. לא אפרד בשלום, אלא בלהתראות ותודה".
רסקין נשוי לנועה, עורכת דין במקצועה, ולהם שתי בנות: עלמה ומאיה. "בצהריים אני חוזר הביתה ואחר כך הבנות חוזרות מהגן ומבית הספר. לא יכול להבין הורים או אבות שיוצאים לעבודה והילד גדל ברקע. אני מאוד מעורב".
רסקין מקפיד להישאר מחוץ לביצת התקשורת, כמעט אינו מגיע לאירועים וממעט להתראיין. "לא תראי אותי במקומות ברנז'איים, אף אחד לא יודע מה הדעות הפוליטיות שלי ולא ידעו גם. אני לא שוכח שיש אנשים שרואים אותי מכל המקומות. אני לא עושה שימוש במיקרופון הציבורי הזה לדעות הפוליטיות שלי. זה לא רלוונטי בכלל".
אתה באמת חנון?
"תלוי את מי שואלים. אשתי אומרת שלא".