אחרי שבועות ארוכים שהם רחוקים מהבית ומשלושת ילדיהם, איציק ואסתי סוקולובסקי זכו לשמוע את בתם הבכורה, הדר. זה קרה בקטע המירוץ בדרום קוריאה במשימת "אור אדום אור ירוק", או בגרסה הישראלית "דג מלוח". הזוגות נקשרו אחד לשני והיו צריכים לחצות את קו הסיום מבלי שזזו ונפסלו בזמן אור אדום. נשמע פשוט לכאורה, אלא שבזמן האור האדום הם האזינו לשיחות טלפון שערך יהודה לוי עם בני המשפחות שלהם.
כשאיציק ואסתי שמעו את קול בתם, פרצו מיד בבכי. "הם ההורים הכי מדהימים שיש בעולם", סיפרה הדר ליהודה, "אני גאה בהם מאוד ומתגעגעת. גאה בזה שהם לא חזרו הביתה עד עכשיו, כי אוי ואבוי להם אם הם השאירו אותי פה חודש כדי לחזור בלי שום דבר. שייזהרו להם. אני רוצה למסור להם שהם הורים מדהימים ושחסר להם שהם עוזבים שוב. מהרגע שאמא אמרה שהם הולכים ל'המירוץ למיליון', אמרתי: אמא, את חוזרת עם המיליון".
אסתי התרגשה: "שמעתי את הדר בפעם הראשונה אחרי שלושה שבועות, זה קשוח. לפעמים אני מפקפקת בהורות שלי, כי אף פעם לא יודעת אם אני עושה טוב או לא טוב. פתאום הדר אומרת 'אתה יודע איך אני גאה בהורים שלי? הם ההורים הכי מדהימים בעולם'. זה גמר עליי. אנחנו עושים טוב. זה נתן לי כוח שהנה, הכל בסדר איתם. הדר לא בוכה, היא שמחה. איך היא מדברת, היא כזאת שנונה. זו הדר שלנו. היא החיים שלנו".
כשהייתה בת ארבע חלתה הדר בסרטן והיו רגעים שאיציק ואסתי חשבו שיאבדו אותה. "הילדה הזאת היא נס. היא הייתה בין חיים למוות", סיפר איציק אחרי המשימה, "שנתיים היינו איתה בבתי חולים. לא ידענו אם היא תחיה. כשלקחנו אותה לטיפולים שהיו לה קשים וכואבים, היא כעסה עלינו מאוד. היא אמרה: 'אתם ההורים שלי, אתם אמורים להגן עליי. אתם לא יכולים לתת לרשעים האלה לפגוע בי, לדקור אותי'. היא לא הבינה שאנחנו עושים את זה בשביל להציל את החיים שלה".
>> כשיפתח רמון פגש את אחיו טל: "היו פעמים שחשבתי, איך אני קם מהדבר הזה?"
>> ליאור וספיר מקבלים עדכון על הילדים: "מון עושה צעדים ראשונים, סאן גמול לגמרי"
>> כשאודי פגש את אמא: "אין לי כלום חוץ ממנו. הוא דואג לי בצורה שאי אפשר לתאר"
"גם אחרי שהדר הבריאה, במשך שנים, היא לא נתנה לנו להתקרב אליה. לא נתנה לנו לחבק אותה. היא הייתה כעוסה עלינו. מבחינתנו, כל יום שיש לנו את הילדה הזאת, אנחנו מסתכלים על זה כמתנה וכזכות - יותר מאיך שהורים מסתכלים סתם על ילד. כל ילד הוא מתנה, כל ילד הוא זכות, אבל הדר, בגלל מה שחווינו איתה, זה משהו אחר. פתאום הגיעה השיחה הזאת בלי הכנה מוקדמת, באמצע משימה, בדרום קוריאה, וזו חוויה רגשית מטלטלת בצורה קיצונית".
