האם סרט קולנוע שמופק במיוחד לנטפליקס ומשודר רק אצלה הוא סרט קולנוע? בחודשים האחרונים תעשיית הבידור כולה נדרשת לסוגיה, והבמאי סטיבן ספילברג כבר בחר צד. בראיון שנערך עמו לאחרונה טען כי לדעתו, סרטים של נטפליקס אינם סרטי קולנוע, ולכן אין זה ראוי שיתחרו מול סרטים "אמיתיים" בפסטיבלי קולנוע.
"ברגע שאתה מתחייב לפורמט טלוויזיוני, אתה סרט טלוויזיה", אמר הבמאי ל- ITV News. "אתה בהחלט, אם מדובר בסדרה טובה, ראוי לאמי, אבל לא לאוסקר. אני לא מאמין שסרטים שמוקרנים באולמות קולנוע בודדים בצורה סמלית במשך פחות משבוע אמורים להיות ראויים למועמדות עבור פרסי האקדמיה".
וספילברג לא לבד בדעותיו הטהרניות: גם הבמאי כריסופר נולאן ("דנקרק", "האביר האפל") כינה לאחרונה את האסטרטגיה של שירות הסטרימינג הפופולרי "מוזרה" ו"לא הגיונית". לאחר מכן התנצל בפני מנכ"ל התוכן של החברה, טד סרנדוס, וטען שהאמירות שלו היו "לא דיפלומטיות".
הנהלת פסטיבל קאן החליטה גם היא ליישר קו, והחליטה השנה באופן רשמי שסרטים של נטפליקס לא יורשו להתמודד עבור פרסים בקטגוריות המרכזיות. ראש הפסטיבל, תיירי פרמו, הבהיר כי סרטי נטפליקס עדיין יוכלו להיות מוקרנים במהלך הפסטיבל, אבל לא זכאים לדקל הזהב. "האנשים של נטפליקס אוהבים את השטיח האדום וישמחו להציג לצד סרטים אחרים, אבל הם מבינים שההתעקשות שלהם בנוגע למודל העסקי מנוגדת לשלנו".
בשנה שעברה אפשר הפסטיבל לסרטים בהפקת נטפליקס כמו "אוקג'ה" או "סיפורי מאיירוביץ" להתמודד בקטגוריות הראשיות, למרות שלא ממש הוקרנו באולמות קולנוע מסורתיים, אלא שוחררו ישירות לשירות הסטרימינג. פרמו הודה כי הוא קיווה אז שנטפליקס תתגמש בנוגע להחלטה שלה לא להקרין את הסרטים בקולנוע אך התבדה, וכעת הוא לא מתכוון להתגמש בנוגע לחוקי הפסטיבל: "כדי שסרט יוכל להיות חלק מההיסטוריה, הוא צריך לעבור שלבים כמו אולמות קולנוע, קופות, ביקורות, אהבה של סינמפילים, קמפיין עבור פרסים, ספרים, רשומות, פילמוגרפיות. כל אלה חלק מהמסורת שהיסטוריית הקולנוע מבוססת עליה. ההיסטוריה של הקולנוע וההיסטוריה של האינטרנט הם שני דברים שונים".