שבוע לאחר שהגיש את מבזק החדשות האחרון שלו, שיבל כרמי מנסור הגיע לתחנה האחרונה בטופס הטיולים: ראיון פרידה ב"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין. מנסור, שכבר התרגל לדבר עם רסקין והפאנל דרך "חלונות" בשידור, עשה הפעם את כל הדרך לאולפן, וסיפר שם על הגורמים לעזיבה, על היותו סמל של הקהילה הדרוזית בקרב הקהל הרחב - וגם על ההפתעות שרסקין והחבורה הכינו לו במהלך המבזקים.

מנסור, כזכור, הודיע בחודש שעבר כי הוא עוזב את עולם התקשורת לאחר 13 שנה לטובת תפקיד בחברה טכנולוגית העוסקת בשירותי ענן. "טכנולוגיה זה משהו שמאוד עניין אותי", הסביר לרסקין, "אתה יודע, בסוף מה שאני מוותר עליו הוא לא טריוויאלי - גם הקריירה וגם הבקרים אתכם - אבל בסוף ניסיתי לראות את עצמי בגיל שבעים, שמונים... יוצאים היום חיילים צעירים מכל יחידות העילית הטכנולוגיות, וחלון ההזדמנויות שלי לממש את הדבר הזה הולך ומצטמצם".

כשנשאל אם הוא מצליח לראות את עצמו עובד בעבודה משרדית, בניגוד למרדף האינטנסיבי בחדשות אחרי סקופים וידיעות, מנסור השיב: "אולי זה היה חלק מהעניין הזה. אולי לפעמים צריך להוריד קצת את הדופק ולראות איך החיים נראים ככה, לא שבמבזקים היא הייתה בכזו אינטנסיביות, זה מעניין מאוד. זה משהו שתמיד עניין אותי". 

במהלך השנים שלו כמבזקן, כזכור, מנסור נתקל בלא מעט הפתעות בשידור מצד הצוות של רסקין - כולל חגיגה לכבוד אירוסיו - וכל ההפתעות האלו נאספו לתוך קליפ פרידה מיוחד שהוכן עבורו. "הקטע הזה של הסמול טוק", הסביר, "הוא לפעמים מלחיץ מבזקן. בסוף הוא בא לתת מבזק מאוד רציני, ואז המגיש - או מי שנמצא עם המגיש - זורקים לו איזו הערה שהוא אמור להגיב עליה מאוד בספונטניות. זה קטע מאוד מלחיץ, אבל מהר מאוד, דווקא פה, זה נהיה חלק נעים ביום הזה". 

בהמשך, מנסור נשאל איך הוא מרגיש עם העובדה שהפך עבור רבים בציבור, עוד מתחילת דרכו בגלי צה"ל, לאחד הסמלים הבולטים של הקהילה הדרוזית בתקשורת הישראלית. "ברור שחשבתי על זה", השיב, "אף פעם לא חשבתי על עצמי כמישהו שהוא מקור להשראה, אבל אתה יודע, גם האנשים בכל התקופה הזאת, וגם הטלפונים אחרי, הוכיחו לי קצת אחרת. אבל בסוף, כשאתה הולך לישון במיטה, אתה לא הולך לישון עם כל האנשים שאתה מקור השראה בשבילם או עם הפרסום או המחמאות. אתה הולך לישון עם מה שיש לך בסוף בחיים האישיים והטובים שלך".

"אני מקווה שיבואו עוד אחריי", הוסיף, "אני לא יודע כמה אני אופטימי לגבי זה, אבל אני חושב שזה מקום של התקשורת לדחוף לזה ולערב יותר, גם צעירים דרוזים, גם צעירים ערביים, חרדים, אתיופים, מכל הקבוצות. החינוך שמקבל צעיר דרוזי בבית ספר תיכון, כמו שאני למדתי שם, הוא לא חינוך שנותן לו צ'אנס מאוד גבוה להתבלט בין גל"צניקים, שאלה בסוף אנשים מאוד איכותיים".