לאה ינאי רגילה להיות בקדמת הבמה. מאחוריה קילומטרז' מפואר וקריירה בינלאומית שטיפחה לאורך חייה. היא מיומנת היטב בהופעה מול מצלמות וקהל - אבל רק בחודשים האחרונים התיישבה לראשונה בשולחן השופטים בשיא הפריים טיים. הערב (רביעי) ינאי תשפוט ברגע השיא של העונה, בו חמשת הזוגות הנותרים בתחרות ילחמו על מקומם ברביעיית הגמר "רוקדים עם כוכבים 2024".

זו תהיה ההדחה האחרונה לפני הגמר הגדול, וינאי שמאחוריה כבר לא מעט ביקורות וציונים מדברת על העונה המרגשת ששודרה בצל המלחמה והכאב, העניקה ולו לרגע אחד אתנחתא מהמציאות היומית - והציגה על הרחבה את סיפוריהם של האנשים שנלחמו, עדיין נלחמים, המשפחות שעשו ועושות הכל על מנת שיקיריהם ישובו הביתה ואלו שנחטפו לרצועת עזה וחזרו לחיק המשפחה, בהם אחותה של השופטת, מורן סטלה ינאי.

"אנחנו אחרי שנה נורא מטלטלת, לפגוש אתכם פה זה רגע מכונן בשביל", פותחת ינאי את דבריה בריאיון לניב רסקין, "היום יש לנו את חצי הגמר, אנחנו בישורת האחרונה, זו תקופה כל כך אינטנסיבית ומקסימה שמילאה אותי בהרבה אהבה ושמחה ואני מתרגשת".

איך לך בעונה הזאת? זה כאילו את שם מאז ומתמיד.
"כשנכנסתי הרגשתי שאני חלק מהפאנל של השופטים – מאוד מחוברת ומוערכת מקצועית".

בואי נדבר על הדינמיקה בשולחן. מי בקליקות?
"כולנו בקליקות, גם אם ניסו לייצר משהו - אני מאוד ממלכתית. שתיים, נכנסתי ליום צילום הראשון והרגשתי כמו חיבוק דוב. גם מאלי שהוא כל כך רגיש ונפלא, ומאנה שיש לה את הספייס והכריזמה ואנחנו לפעמים חלוקות ולפעמים לא, כל אחת באה מעולם שונה וידע שונה. על דוד יקירי אין מה לדבר, הוא מכיר אותי מגיל 14, שפט אותי שנים ואחר כך היה מנטור, בא להופעות וליווה אותי. יש לנו 'ספייסים' מדי פעם, אבל אני מאוד אוהבת את הפאנל -  הוא סופר מקצועי לכל מי שבקהל חולק על דעתו. אני חושבת שהבאנו עונה מעניינת, גם בשיפוט".

ציפית לרמה כזאת? הופתעת?
"בעונה השנייה ישבתי בבית והתחיל לחלחל לי שזה מתחיל להיות ברמה כל כך גבוהה, הרגיש לי שיש לי הרבה מה להגיד והייתי רוצה להגיע לשם. אני רוצה להגיד לכם שהעונה זו באמת רמה בינלאומית, לא להאמין לאן זה הגיע. תוכן אנושי כל כך חזק, הם לא מתפשרים לרגע אחד בתקופה כל כך קשה ואינטנסיבית - והתוצאות בלתי רגילות. במאני טיים את מתייחסת למאני טיים, כולם עשו תהליך ועברו כברת דרך והגיעו ליכולות שלא האמנו שהגיעו, וזה פקטור, אתה לא יכול להתעלם מזה, הטוב ביותר ינצח. גם לא לשכוח שזה חוסן מנטלי ולא רק ביצועים – מי שהכי מרוכז, פחות עם דופק לב ופחד במה וישים את עצמו עד הסוף".

מה הכי מאתגר בשיפוט בטלוויזיה? בלייב?
"אני מאוד אוהבת את הקצב והאדרנלין, זה מזכיר לי איך הייתי מתכוננת ליום של הופעה - ושהמצלמה רחוקה ואת מרגישה על במה. הפאנל של השופטים מאוד מחבק, אני דרוכה בתוך השפיטה, עושה את זה הרבה שנים, אני שופטת מאוד בכירה מאחורי הטלוויזיה, במסגרות מאוד מובילות וגם מול קהל רחב, מרגישה שאני משופשפת מספיק. בוא נודה, גם נחשפתי הרבה בתקשורת הבינלאומית בגלל הסיפור של אחותי, אז יש לי סטאז' בלהתראיין".

את טובה למתמודדים, נותנת הערות מקצועיות – אבל את עושה את זה עם לב.
"זה משהו שחיזק אותי לאורך כל הדרך, נתן לי את הפתיחות להיות שם - שיש תכלית בתוך המיקום שלי בתוכנית, מהודעות שאנשים כותבים לי. זה מחבר את הדיסוננס בין מה שקורה לנו בארץ ועם אחותי לבין שמחה ויופי, אסקפיזם תקרא לזה. זו משבצת שגם משקמת אותי וגם אחרים, אני מאוד מודה על הזכות הזאת".

העונה הזו שונה מהקודמות לה. היא יצאה לדרך כאמור בצל המלחמה, והריקודים שהוצגו על הרחבה סיפרו מגוון סיפורים השזורים זה בזה. טל מורד, שמאחוריו מספר חודשי לחימה פעילים בעזה הקדיש את ריקוד הבכורה שלו לחברו שנפל, רס"ן איליי לוי ז"ל. לינוי אשרם רקדה למען התאומים גלי וזיו ברמן שנחטפו ב-7 באוקטובר, מאיה קיי התרגשה עד דמעות לצידה של רינת הר שלג, בתו של לואיס הר שחולץ מהשבי - ועשתה זאת מול האחים מאיה ואיתי רגב שצפו בהם מהספה באולפן.  ובריקוד הבכורה של דור הררי, אשר הוקפץ למילואים ב-7 באוקטובר והגיע לשטח מסיבת נובה, ממנו אחותה נחטפה - ינאי התרגשה ושיתפה בסיפור המשפחתי.

מגוון רגעים ותחושות הוצגו על הרחבה, בהם הרגע בו מורן סטלה ינאי הגיעה לפגוש את אחותה על הרחבה אשר אמרה בדמעות: "אני כל כך נרגשת לראות אתכם פה. זה מעמד שלא דמיינתי שאהיה בו בזמן כל כך קצר אחרי מה שקרה לנו. זה נורא מרגש". בהמשך, לאה פנתה ישירות למורן ואמרה: "אני מאוד אוהבת אותך. את הגיבורה הכי גדולה שהכרתי בחיים. את כל כך יפה. להורים שלי יש כאלה עוצמות נפש ואני מקווה שאתם שמחים וגאים בנו".

אחד מהרגעים הכי מרגשים של העונה היה כשאחותך פגשה את שרית חדד וסיפרה מה עבר עליה.
"עוד רגע אני אזיל דמעה עוד פעם. לראות רגע כזה מכונן אחרי שנה של תהפוכות; מלעמוד מול מצלמות, להתחנן ולהיאבק על החיים של אחותך ולהחזיק את ההורים שלך שלא יקרה להם שום דבר ופתאום לשבת ולצפות בה מדברת, כזאת חזקה, יפה ובריאה. דרכי האל נסתרות, אנחנו לא יודעים מה מקשר את זה, אבל באמת לראות את זה, לראות את ההורים שלי כאובים וגאים בו זמנית, אלו רגעים שאי אפשר להתכונן אליהם, הם גדולים מהחיים".

"תנועה וריקוד חייבים להיות מחוברים למציאות מסוימת, יוצא רגע של שחרור. את רואה את זה מצד המתחרים, גם אנחנו השופטים מאוד אמוציונליים, לא יכולים להתעלם ממוזיקה או מרגש וסיפור. גם משפחות החטופים שיש להם עדיין חטופים שם, שולחות לי הודעות כמה הן גאות, מלאי אור ותקווה. כל המשמעות, המסר והתנועה - הכל מתחבר בעונה הזאת, אני מקווה שהם יחזרו ושבשנה הבאה נתעסק בדברים אחרים", סיכמה.