בזמן ש"המירוץ למיליון" הגיעה בשבוע שעבר לסיומה המרגש, מי שהייתה הכוכבת הבלתי מעורערת של העונה בילתה את את התקופה האחרונה במקום רחוק מאוד מאור הזרקורים. נטע ברזני, מחדשת השפה העברית, כוכבת האינסטגרם ואשה מצחיקה וכריזמטית בצורה יוצאת דופן, בילתה את השבועות האחרונים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אחרי שחלתה במחלה זיהומית קשה. נטע אמנם מתאוששת ממחלתה בימים האחרונים, אך היא עדיין מאושפזת בבית החולים.
אחרי כמעט שבוע בלי נטע ברזני על המסך שלנו, כבר לא הצלחנו להתגבר על הגעגוע, והתקשרנו אליה לשמוע מה שלומה בימים אלו, מה חשבה על הניצחון המרגש של טוהר ואוולין, ואיך מתקדמת התכנית שלה להופיע בשלט ענק על האיילון:
הי נטע.
"מה נשמעעע"
שלום, זה איתמר מ-tvbee.
"היי איתמר"
רצינו לשמוע מה שלומך, ראינו שאת בבית חולים כבר שבועיים, מה קורה איתך, מה שלומך?
"קודם כל זה כבר חודש, כי זה מלפני פורים, אז זה כאילו כבר מלא זמן, אבל בעזרת השם אני אהיה בסדר, כאילו, זה מה שהרופאים אומרים אז אני איתם"
הסיפור עם החיידק - זה כבר נגמר?
"לא, עוד לא מאה אחוז, עדיין זה נשאר, זה חיידק די אלים בקרום המוח והוא יכול לגרום לשיתוקים וכל מיני דברים כאלה, בגלל זה האשפוז שלי נורא ארוך"
אוי אוי אוי, אבל את ברוך השם בסדר?
"אני לקראת הסיום, כן"
ואיך זה להיות מאושפזת חודש?
"הכי מדכא בעולם. קודם כל במחלקה שלי התייחסו אלי באמת יפה, נתנו לי חדר לבד וזה, אז לפחות אתה יודע האשפוז לא היה כזה נורא"
רגע איך קיבלת חדר לבד, מה זה, הנחת סלב?
"משהו כזה... אתה רואה, שווה להיות במירוץ למיליון, כי אז אם אתה מגיע לבית חולים, לפחות נותנים לך כבוד כלשהו"
מה עם טוהר ואוולין, הרגע המרגש שלהם, ראית את הגמר.
"ברור וגם מחיתי שם... מחאתי או מחיתי? מחיתי כפיים"
מחאת כפיים.
"כן, מחאת כפיים"
ומה עם כל הקטע על הבניין שם, כשהיא אמרה "תחזיק אותי טוהר"...
"אה, לא, אני לא התרגשתי. כי אני כזאתי, אני לא מתרגשת. אבל באמת אני שמחה שהם זכו, ובאמת כאילו... אני מאמינה שמי שזוכה, זה מי שמגיע לו. וגם מה שהם עברו בחיים, זה כמו סגירת מעגל כזאתי. עמדנו שם, אני ומור סילבר והיה כמו מין כוכב, מור אומרת לי, 'תסתכלי יש מין כוכב בשמיים', והאמנו שזה הכוכב של... שזה כאילו לני (התינוק של טוהר ואוולין שנפטר כשהיה בן שנה), הילד שלהם, ששומר עליהם. ובאמת איך שהם הגיעו, הכוכב הזה נעלם"
וואו... ושמחתם כשראיתם שהם הגיעו ראשונים?
"ברור. אני זוכרת שצעקתי פשוט, 'יואו'. אתה מרגיש שזה אתה על השטיח, אני לא יכולה להסביר לך את זה, זה צמרמורת. ואתה גם לא מגלה להם, ו... אני באמת שמחה בשבילם, לא היה לי אפילו טיפה של קנאה. כי החלום שלי היה באמת להגיע לכל היעדים ולהתפרסם מזה. ברור שהייתי רוצה את המיליון, אבל כנראה שזה הגיע למישהו אחר ואני באמת באמת מפרגנת. אני שמחה בשבילם"
את הכוכבת של העונה, את עשית את שלך, אפשר עכשיו לתת למישהו אחר לנצח, לא ככה?
"נכון, אז את יודעת, לפחות תתני קצת למישהו אחר, כזה..."
בדיוק, קצת זמן מסך, פרק אחד.
"היה לי הרבה זמן מסך, נראה לי היה לי הכי הרבה זמן מסך"
אין ספק, אפילו יותר מרגב.
"מה נשמע רגב! אני ורגב הייתי בתחרות סמויה, מי יותר מופיע. אבל... נראה לי שניצחתי"
ברור, אין שאלה בכלל. ומה עם העוקבים באינסטגרם? מה המספרים לפני ואחרי?
"התחלתי עם 14 והיום אני ב-107"
ווי ווי ווי
"אז המירוץ נתן לי תנופה רצינית..."
אבל אנחנו צריכים להגיע למיליון גם...
"איי, כפרה, איך אני אגיע למיליון? אני אומרת 'טוב, עכשיו היעד שלי זה עוד מאה'"
בפרקים האחרונים התפרקת שם, נראה שכבר היה לך ממש קשה.
"באמת על השטיח אצל רון נורא נשברתי, אבל אחרי כבר צחקתי על זה"
בטח, אחד הרגעים, "תגיד תגיד". גם צילמתי את זה לסטורי.
"די, נו... אני אובר דרמטית סבבה, אז הרגשתי כמו בנאדם מת והרופא מושך אותו ולא מספר לו. אז באמת רציתי שיחרצו את גורלי כבר, כי כאילו אמרתי טוב די, כפרה, מה נשמע?! זה כבר פג תוקף כל מה שהולך פה, תספיד אותי וביי"
אז יש תכניות לעתיד הקרוב? נשארת לגור בבית של ההורים?
"אני רוצה ללמוד משחק... אני לא רואה את עצמי עוברת לתל אביב וכל זה, כי ירושלים זה משהו שדי שומר על איזון. ברגע שאתה במרכז וזה... ואני אוהבת שיש לי איזון... אבל אני לא רוצה שהבאז הזה ייעלם, כי אני חולה על מצלמה ואני חולה על רעש ואני חולה על אנשים ברחוב, זה משהו שהוא מאוד מאוד כיף לי. אני לא רוצה לוותר על זה. ואני יודעת שאני יכולה לא לוותר על זה, כי אני מאמינה שאנשים כן חושבים שאני מצחיקה וכל זה, מעניינת, מזדהים איתי במלא דברים, ולמה לא? אני לא רוצה שזה ייעלם"
חייבים את נטע ברזני בפריים טיים.
"אמאל'ה, זה נשמע מותג מהפה שלך, אני ממש מאוהבת"
תשמעי את כבר מותג, חצי שנה היינו עם העונה הזאת.
"האמת משכו את העונה הזו מאוד ארוך"
אני כבר אמרתי אני לא אראה את הפרק האחרון, בלי עומר ונטע אני לא רואה.
"אתה לא מבין כמה אנשים התקשרו אלי ואמרו לי שהם מפסיקים לצפות בתכנית"
מזל שלקחו אתכם עד פרק אחד לפני אחרון, אחרת מה היה קורה עם הרייטינג.
"אבל אין, זה מושלם. מה פספסתי? פרק אחד. וגם בפרק הזה מראים אותי. אין, זה מתנה, אני מאושרת שעשיתי את הדבר הזה, ואם יגידו לי 'נטע תרוצי שוב', אני רצה שוב"
באמת? אחרי הכל?
"אחרי הכל, אתה יודע, זה כמו בלידה, אתה שוכח את הרע שהיה לך"
מה עם "גולסטאריות", עונה הבאה או משהו, יותר רגוע, בצ'יל.
"אמאל'ה, חלום שלי, תכניס אותי לשם. הפחד שלי זה רק הכדור, שלא יפגע לי באיזשהו מקום ואז אני אתעלף... אבל כל השאר נראה לי ממש חוויה. אבל רק שאני לא אהיה שוערת, אמאל'ה אני מפחדת מהכדור. יאללה נו, אני בטוחה שאתה יותר מקושר ממני, תעשה משהו בנידון"
ומה עם פוסטר באיילון? זה קורה?
"אמאל'ה, מה נשמע, בוא נדבר על שניה. תקשיב, זה החלום שלי, אני מבקשת ממך, אתה יכול בקשה לתרום לעניין?"
איך נתרום לעניין?
"אני לא יודעת, אולי תזרוק למישהו... מי אחראי על האיילון? יש איזה ספונסר שמממן את זה? אני פשוט לא יודעת"
הפוסטרים לא מפרסמים את הכביש, מפרסמים דברים אחרים, משקפיים נניח.
"אה כן אני יודעת... לא אבל החלום שלי זה לנסוע ולהגיד 'יו נטע, מה קורה? הצלחת!'. כאילו כזה, לדעת שעשיתי את שלי, זה החלום"
זה יקרה, אין לך מה לדאוג. אז לאיזה מותגים את רוצה שנכוון? כי אנחנו צריכים שזה יקרה, צריכים את הפוסטר שלך על האיילון.
"קודם כל, כל דבר. כשאמרתי לעומר כל דבר הוא אומר 'מה, ואם יתנו לך לפרסם חומוס?'. אמרתי לו עומר, אתה יודע, יש חברות של חומוס נחשבות כמו צבר וכאלה, אז לא אכפת לי. אבל, כאילו אתה יודע, משהו, לא יודעת... אני בטוחה שהאיילון לא מפרסמים כל בנאדם ככה סתם, אתה יודע, לא נותנים"
אני הכרתי אנשים פחות מפורסמים ממך שהגיעו לשלטים באיילון.
"אמאל'ה, אמאל'ה, זה החלום שלי, אתה לא מבין"
זה יקרה, זה יקרה, אני מבטיח לך שזה יקרה, הנה ננסה עכשיו לקדם את זה.
"אמאל'ה, זה חובה, זה חלום"
מה עם קרולינה למקה? נשמע לך טוב? יש להם מלא שלטים על האיילון.
"די נו, מה קרולינה למקה, מה אני ברמה של בר?"
מה, אבל ברמה של האסיר הזה ג'רמי מיקס? את פי אלף עליו, מי הוא בכלל?
"חיים שלי!"
אתם שומעים את זה, HOT וקרולינה למקה? תתחילו לעבוד על השלטים והליהוקים, העם רוצה את נטע ברזני.