"מסיבת עיתונאים", תוכניתה החדשה של עינב גלילי יצאה לדרך - ואיזו פתיחה זו הייתה. מאחורי אשת הטלוויזיה מגוון של תוכניות, אקטואליה וגם סאטירה, וכעת היא מגיעה למסך עם כל מה שקורה ועם הזווית הייחודית שלה: סרקזם, קלילות וכריזמה משוחררת.
מי שהיה אמיץ במיוחד להיות האורח הראשון היה איש חברת החדשות, הכתב המדיני ירון אברהם. בשיחה שנעה בין הומור לרצינות, הוא סיפר על הריאיון שלא ישכח, המנצחים והמפסידים של המחאה והאם פגרת הקיץ של הכנסת תוביל לרגיעה: "לא, ממש לא. בדרך כלל, כשיוצאים לפגרת הקיץ יש איזה רגיעה מובנית, הפעם לא. הכל עדיין קורה למרות שהכנסת יצאה לפגרה: הדיון בחוק הנבצרות, הדיון על ביטול עילת הסבירות בבג"ץ, בן גביר והמפכ"ל. כל הסיפור בעצימות גבוהה, זה שהכנסת יצאה לפגרה זה לגמרי טכני".
בין שלל הרגעים הזכורים מהתקופה האחרונה, ישנה השיחה שהתקיימה במליאת הכנסת בין ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים לוין ושר הביטחון גלנט ששיקפה את הלך הרוח בכנסת ביום הדרמטי של ההצבעה. חברת החדשות הצליחה להביא את הדברים שנאמרו באותה שיחה, וכעת אברהם גילה כי הדברים לא היו פשוטים: "השתמשנו בארבע מפענות וקוראות שפתיים, זה לא היה פשוט".
מה אתה רואה שם שאני לא רואה?
"למרות שאנחנו צוחקים זה קטע טרגי. רואים את ראש הממשלה כלוא בין שתי גישות: מצד אחד שר המשפטים שלוחץ אותו להעביר את זה כי חייבים להעביר ואסור להתקפל, ומצד שני את שר הביטחון שאומר לו: 'אסור לך להעביר את זה ככה, המשמעות זה קטסטרופה'. נתניהו מבין ובוחר בסוף. במרבית הקטע הוא שותק ודו השיח מתנהל מעל ראשו. השניים מדברים ומנסים לכבוש את ליבו מבלי שנתניהו אומר משהו. בשורה התחתונה נתניהו בחר בלוין".
אם אנחנו מתייחסים לחודשים האחרונים בתור עונה ספורטיבית - מי השחקן המפתיע?
"יריב לוין, ואסביר. אני מכיר אותו המון שנים, כשהייתי כתב צעיר ראיינתי אותו ב-2009 והוא דיבר כבר אז על שינוי שיטת מינוי השופטים ופסקת התגברות. זה היה הזוי לגמרי באותה תקופה, הרי ברור שנתניהו יבלום אותו. אף אחד לא האמין ששנים אחר כך לוין יהיה הדמות הבכירה בליכוד וכזה שמצליח להניע מהלכים. הדמות האפרורית שנקראת יריב לוין, לא אדם שופע כרזימה, הצליח לקפל את נתניהו בשידור חי, זה לכל הפחות מפתיע".
מי המפסיד הגדול?
"המפסיד הגדול הוא יאיר לפיד. המחאה שבחוץ 31 שבועות הייתה צריכה לשאת אותו כפי שקרה עם שלי יחימוביץ' וזה לא קרה".
הוא היה צריך להרוויח מזה שהוא היה ראש ממשלה.
"הוא האחרון שהיה ראש הממשלה, אמנם ראש ממשלת מעבר, אבל זה הזיכרון שלנו ממנו והוא לא הצליח לטפס על המחאה. בהתחלה הוא לא האמין במחאה הזו ופספס את הגל".
לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להגיד שגנץ הוא המרוויח הגדול.
"בהתחלה אני זוכר שראיתי את הסקרים שנתנו לו 22 - 26 מנדטים וחשבתי שזה נזיל. ראינו שהוא כבר עובר את נתניהו. ככל שהחקיקה הואצה והמשיכה, גנץ עקף את נתניהו בהתאמה לראשות ממשלה, וכשדעכה הם היו בתיקו ונתניהו אפילו ניצח. גנץ הוא המנצח כי הוא הצליח לעשות מהלימון לימונדה".
"פעם נתניהו אמר שגנץ הוא צנונית, אז הוא לקח את התיאור הזה, ולעומת כל הפלפל החריף שהיה בחוץ הוא הפך את זה לנכס. כשהכל מקוטב אנשים חיפשו נורמליות, ואפילו בינוניות תדמיתית ומשם הגיעו הקולות שלו. יש לו הרבה נכסים אחרים, אבל מבחינה תדמיתית הוא היה שם ברגע הנכון".
רגע נוסף שהפך ויראלי בחודשים האחרונים, ובו כיכב אברהם בעצמו, היה הריאיון שלו עם ח"כ טלי גוטליב. עכשיו, אברהם סיפר מה עבר עליו ברגעים שאחרי: "יצאתי מהאולפן ואמרתי לעורך שלי: 'בחיים לא יצאתי כל כך מותש מריאיון'. יצאתי חלש ובאפיסת כוחות כי זה היה מאבק, וניסיתי בין הדברים הלא רציונליים למצוא רציונליות. צריך גם לשמור על ארשת פנים חיובית בסופו של דבר".
אפשר להגיד על ח"כ גוטליב הרבה, אבל טיפשה היא לא.
"חד משמעית לא. יחד עם זאת, הטיעון שאומר שנתניהו לא היה נגוע בניגוד עניינים לפני הדבר הזה היה מופרך והיה קל להפריך אותו. זה היה אתגר אינטלקטואלי וטלוויזיוני".
לסיום, אם היית צריך להעריך מה יקרה בעתיד, מה אתה חושב?
"אני מאמין שזה נגמר בזה, החקיקה תיגמר בזה. אני חושב שלנתניהו לא יהיה את הכוח הציבורי-פוליטי-כלכלי להתניע את הדבר הזה מחדש, אבל אולי אתבדה כי גם לא חשבתי שילכו עד הסוף פה. זו ההערכה הצנועה שלי".