"ארץ נהדרת" חוזרת אל המסך הערב (רביעי, מיד אחרי החדשות בקשת 12) והתהיות שעלו קיבלו השבוע הוכחה חותכת: גם סינוואר יהיה שם בריאיון מיוחד, חודש אחרי שחוסל בחיים האמיתיים. בשיחה עם mako שיתף אלי פיניש, שהתרגל לגלם את דמותו של עכבר המנהרות האכזרי מרצועת עזה, ביחסים המורכבים שלו עם הדמות והתחושות לקראת חזרה. "מה זאת אומרת? קיוויתי. החלק הכי כיף זה מלחמה", השיב בציניות לשאלה אם ציפה שהמלחמה תימשך כל כך הרבה זמן. "האמת, שכבר אז לא חשבתי שתימשך".

הדמות של סינוואר אולי כבר לא תהיה. תגעגע?
"לדמות מאוד. קודם כל, דמות ללא איפור, אוזניים וטיפה עששת, כיף. בשאר הדמויות זה מוות, שנאת חיינו לשבת שם באיפור. נהניתי ממנו לרגעים, מולי גם כל הזמן אמר לי שזה מצחיק מדי. הוא הציע שלא נצחיק עם זה, בעיה באמת".

אין משהו שיגרום לך להתגעגע לגלם אותו?
"רק לזה שאין איפור, לא יותר מזה. שהצופים יידעו שאנחנו לא סובלים את האיפור".

לצידו בריאיון היו גם יניב ביטון ותום יער, שנעדרה מהעונה הקודמת שהחלה שבועות ספורים לאחר 7 באוקטובר. "כל הכבוד לחברים של בחזית, אני פצועה נפשית מדי העונה כדי ללחום איתם", התייחסה באינסטגרם בזמנו להחלטה שלא לקחת חלק בעונה. 

רגע לפני שתשוב למקום שבו היא מרגישה הכי בבית התייחסה יער לקבלת הפנים המחודשת מהחברים ולתחושותיה ביחס למלחמה שעדיין נמשכת. "כמובן שלא ציפיתי שעדיין נהיה בזה שנה וחצי אחרי. כולם מרגישים וחושבים אותו הדבר בנושא", אמרה. "באתי לפצות על תחושת הפומו שהייתה לי, לכן אני פה".

ד״ר סינוואר (צילום: מתוך "ארץ נהדרת", קשת 12)
ממש לא יתגעגע, אולי חוץ מלזה שלא צריך איפור. אלי פיניש בדמות סינוואר ב"ארץ נהדרת" | צילום: מתוך "ארץ נהדרת", קשת 12

ואיך קיבלו אותך בחזרה?
"חמודים בסך הכל. קיבלו אותי מדהים".

שניים מהקאסט הלכו לרוקדים עם כוכבים ופיזזו על הרחבה. מי לדעתכם יהיה בעונה הבא?
פיניש: "אני מהמר על ברלד".

תום: "אני אלך לכיף, יקבלו אותי".

בשלב זה החליטה יער להיפרד ולנטוש את הריאיון בעוד שיניב ביטון נשאר לבד במערכה וניסה להשיב ברצינות (למרות הפרעות של פיניש) לשאלה מה ניתן לצפות מהעונה. "נשתדל להיות מעולים ומצחיקים. אי אפשר לתכנן שום דבר, כל אחד מרגיש את זה. מה שמתכננים שבוע קדימה לא עובד אז ב'ארץ נהדרת' בכלל", אמר. "רק יומיים לפני יודעים מה הולך לקרות. אנחנו צריכים להיות טובים במה שאנחנו עושים ושהכל יעבוד כמו שצריך".

ריאיון: לירון אבנר | צילום: יאיר פרש חממי