ברי סחרוף מחובר מדי לג'ינס שלו
מוזיקה זה נחמד, אבל עם ביקורות טובות לא הולכים למכולת, או לדילר. אפשר לתחזק דיי.ג'וב משעמם, למכור בגדים או למלצר, ואפשר גם לפרסם ג'ינסים, פריווילגיה השמורה לאמנים עם שיער מלא ופנים יפות. למשל, ברי סחרוף, שבפרסומת הקסומה הזו שנמלט מחדר שנראה כמו תיאטרון פרינג' וסובל כאבים פתאומיים כשחברתו הזועמת משתמשת בג'ינס שלו כבובת וודו. שנת 1994, לכי הביתה, את שיכורה.
אגם רודברג מתחילה עם ילד
פרסומות מתיישנות מהר, בטח אלה שמנסות לעורר פרובוקציה. הנה פרסומת מהעשור הקודם שהיום ספק שמישהו היה מאשר. או שכן? קשה לומר, זה תחום די נמוך. בכל מקרה, מישהו הולך לפאב ומתחילה איתו חתיכה, אגם רודברג מקנאה והשתיים נכנסות לקאט-פייט, הוא נמלט, מתחיל עם חתיכה אחרת. הקאץ' - המישהו הזה הוא ילד. זו פרסומת לבגדי ילדים. מה לעזאזל.
בר רפאלי מתלהבת מגבינה 5 אחוז
אתם כנראה יודעים כבר שבר רפאלי התחילה להצטלם לפני שלמדה להרכיב משפט שלם או להשתמש בסיר. בפרסומת העתיקה הזו היא חולקת את המסך עם אחיה דור, בקרב בלתי אמין בעליל על גבינה לבנה. מה יותר מלחיץ - הצחקוק של בר, העריכה או אופנת הילדים של שנות התשעים? לשיפוטכם.
יהודה לוי עושה "שיער"
יש סיפורי אהבה מביכים יותר מ"יהודה לוי רואה מישהי במסעדה, מנסה לשכנע אותה לברוח איתו, קופץ על השולחן, עושה גליצ'ה ושר דואט עם התינוק המונפש של במבה", אבל אין מביך כמוהו. מהחומרים המגוחכים שמהם עשויים רגעים של שבירת הקיר הרביעי ב"איש חשוב מאוד".
ההורים המבאסים של רותם אבוהב
גם רותם אבוהב התחילה את הקריירה בגיל צעיר, בפרסומת למוצר הפרה-אינטרנטי "טלטקסט". אמ;לק: אמא ואבא ממהרים לשדה התעופה, רותם מתעקשת שוב ושוב שלא צריך למהר כי בטלוויזיה אמרו שהנחיתה מתעכבת, ההורים לא מקשיבים להם ומחכים בשדה תעופה שעתיים כמו טמבלים.
ואם כבר דיברנו על רותם אבוהב, הנה היא הרבה שנים אחר כך במפגש פסגה מוזר עם יובל המבולבל.
עדי ביטי מתארגנת על אאוטפיט למסיבה
כולם עושים דברים די מביכים בגיל ההתבגרות, אבל בדרך כלל הדברים המביכים האלה נשארים על המחשב של החברה הכי טובה שלך או באיזה אלבום בפייסבוק. לצערה של עדי ביטי, הפרסומת שלה למותג אופנה לילדים, כולל זעקות ההתרגשות המוגזמות, הגשר בשיניים והחברה שאומרת "ברור כאילו!" כאן (כלומר, ביוטיוב) כדי להישאר.
שרית חדד קופאית בסופר
שלושים שניות מופלאות, בהן שרית מספיקה להתאהב בלקוח חתיך בסופר, לשיר בכיף "אל תקרא לי סנובית כי אני לא מתנשאת עם המשפחה ולגלות שהחתיך עקב אחריה הביתה. בקטע חמוד ולא קריפי, או משהו. הסרטון מעלה כמה וכמה שאלות, אך החשובה מכולם היא האם המוצר הגנוז של עלית, עוגת חגיגה, היה ההשראה ללהיט העתידי באותו השם? כנראה שלעולם לא נדע.