את אברהם דהאן פגשנו בפעם הראשונה כשהיה בן 12, עת השתתף בעונה השלישית של "בית ספר למוסיקה". דהאן, שהמנטורית שלו בתוכנית הייתה שרית חדד, היה אחד המתמודדים הבולטים בעונה הזו ואף העפיל לגמר.
השנים חלפו, דהאן התגייס לגולני ועם פרוץ המלחמה נכנס לרצועת עזה. בשכונת זייתון נפצע קשה מטיל נ"ט שנורה לעבר הנמ"ר שבו שהה, בחודשים האחרונים עבר שיקום והקליט שיר מרגש לזכר שישה חברים שאיבד בקרבות.
"היינו בנמ"ר בסמטה בשכונת זייתון וזיהינו מחבל 10 מטרים מאחורה", נזכר דהאן בנסיבות הפציעה, "התפקיד שלי בנמ"ר היה להיות בחרך הירי ולהוריד כל מי שנמצא מאחורי הנמ"ר. לא חשבתי פעמיים, פתחתי באש לעבר המחבל. תוך כדי שאני פותח עליו באש, עניין של שניות, ראיתי טיל שבא לכיווני - ופיצוץ, בתוך הראש".
מה חשבת ברגע הזה?
"כשראיתי את הטיל בא אליי ניסיתי להתרחק עם הראש, לא עברה בי מחשבה כלשהי. הנמ"ר התהפך מבפנים. בשלב הראשון לא ידעתי בכלל אם אני בחיים, חשבתי שאני למעלה. היה לי ממש אור בפנים, הרגשתי שאני לא איתנו. אני ממש זוכר שראיתי אור לבן, כמו שרואים רגע לפני שאתה מתנתק מהחיים".
וכשהבנת שאתה חי?
"שמעתי את הצעקות של החברים בנמ"ר, קלטתי שכולם פצועים. העין שלי לא נפתחה, נפגעתי מרסיסים בעין שמאל ומרסיסים ברגליים. תפעלנו את האירוע, עד כמה שאפשר. מילואימניקים יקרים חילצו אותנו לרצועת החוף ומשם פינו אותנו במסוק לבית החולים. הייתי במצב יחסית בסדר, מההלם אתה לא מרגיש את הפציעות. הייתי בהכרה. הסתכלתי על חברים שלי והבנתי שצריך לדאוג שכולם ייצאו מזה בחיים, שאתה צריך לעשות מאמץ, כמו שלמדת בהכשרה, לחתור לתקווה, שכולם יישארו בחיים".
מה קרה לחבר'ה שהיו איתך בנמ"ר?
"כולם נפצעו, חלקם קשה, חלקם קל יותר. המחבל היה אמור לתת עוד טיל. בגלל שחיסלתי אותו, זה מנע את זה. היה לנו נס ממש. בבית החולים הוציאו לי רסיסים מהעין. אני רוצה להודות לבית החולים בילינסון שהצילו לי את העין".
דהאן סיפר כי רגע לפני שנכנס לרצועה, זכה לשיחת טלפון מפתיעה. "שרית התקשרה אליי ממש לפני שנכנסתי לעזה וחיזקה אותי. אני באטרף אחרי ה-7 באוקטובר ופתאום קיבלתי שיחת טלפון. חשבתי: מי זה, מה הקשר שיתקשרו אליי עכשיו? שמעתי 'היי, אברהם. מה קורה? זו שרית, המורה שלך'. אמרתי לה: יואו, הלם של החיים. לא יודע איך היא ידעה".
אתה ממשיך לשיר?
"איבדתי שישה חברים גיבורים ב-7 באוקטובר, חברים שהיו איתי מהיום הראשון בגולני, כתף אל כתף מתחת לאלונקה: איתמר בן יהודה, תומר ברק, עידו ביננשטוק, יקיר לוי, חביב קיעאן וחיים מאיר עדן זכרונם לברכה. אלה אנשים שאני שואב מהם מלא כוחות. ישבתי באולפן שהקמתי בבית ופרקתי את הלב בדמעות. זה קשוח. כתבתי עליהם שיר שבעזרת השם ייצא, לקראת יום השנה. אני מקווה שהוא יהיה חזק ומשמעותי".