עוז זהבי הוא אחד האנשים הכי עסוקים בתעשיית התרבות הישראלית. הוא מככב בדרמות, משחק בתיאטרון בית לסין בהצגה "לעבור את הקיר" וגם נבחר להנחות החודש את טקס פרסי אופיר שישודר בקשת 12. היום (שישי) הוא התארח באולפן של "גלית ואילנית" ודיבר על הרצון לעבור לצד השני המצלמות, והחשק לשחרר מוזיקה לעולם.
הבחירה בך להנחות את טקס פרסי אופיר מעידה על שהגעת למקום מאוד בטוח בתעשייה.
"לא יודע, אבל אני מודה שזה החמיא לי וזה היה מרגש כזה 'וואו רוצים שאני אנחה את הטקס', זה הרגיש לי נחמד ועכשיו אנחנו כבר בתוך החזרות לדבר הזה. זה הולך להיות מצחיק ומרענן, זה יהיה טקס מגניב".
"אני חושב שסרטים ישראלים הם הכי טובים בעולם. יש לנו מציאות כזאת מורכבת שהיא במה נהדרת לכל כך הרבה תסריטים, סיטואציות וקונפליקטים מפה ועד הודעה חדשה. יש כל כך הרבה חומרים לעבוד איתם ובגלל זה אנחנו מייצרים דברים. גם קשה לעבוד בתעשייה הישראלית, זה לא הוליווד. האמת, בשום מדינה זה לא הוליווד. מצלמים סרטים גם באיטליה, בארמניה ובצרפת וכולם כמונו. בארמניה אולי יש תנאים יותר קשים. בגלל שזאת לא עבודה קלה, אין שום דבר מפנק בזה, אז כל מי שעושה את זה - עושה את זה באמת מהלב כי חשוב לו הסיפור. אני חושב שהשם של הקולנוע הישראלי הוא טוב, מבחינה אומנותית יש לנו הישגים מטורפים", אמר זהבי.
במקביל לצילומי הסדרה "העיר הטובה", השחקן העסוק לבש את חליפת הספגטי והצטלם ל"הזמר במסכה" בסודיות רבה. באותה התקופה זהבי מצא את עצמו משקר להפקה שהוא עובד על פרויקט בחו"ל פעם בשבוע. "זאת הייתה הברכה הכי גדולה כי הייתי בתוך הסדרה הזאת שהיא קשה, מי שראה יודע. ואז הייתי נשלף משם פעם בשבוע ודוחפים אותי לתוך ספגטי. אמני ישראל אם מישהו מתבלט אם לעשות 'הזמר במסכה' – יש תנאים, זה הפינוק הכי גבוה. הייתי בספגטי וכל היום רקדתי והשתגעתי וזאת הייתה מציאות אחרת. אלירן הבמאי של הסדרה שאל אותי 'מה אתה עושה, למה אתה יכול לצלם? אתה עושה לנו סיוט'".
במהלך הראיון היה קשה לפספס את החברות בין זהבי לאילנית לוי שנרקמה על סט הצילומים של "העיר הטובה", שם היא מגלמת את רחלי. "אני חייבת להגיד שאני לא שחקנית, זאת לא העבודה היומיומית שלי. אני לא מגיעה לדבר הזה בשיא הביטחון, ועוז היה הדבר הכי מפרגן, שנתן לי להוציא מעצמי את הכי טוב שלי. לא ידעתי שאני יכולה להוציא את זה. הוא הפרטנר הכי מושלם שכל שחקן או שחקנית יכולים לבקש. עוז מסתכל בעיניים, הוא איתך בתור הדבר, לא בורח עם עצמו. זה היה מדהים", אמרה המגישה.
ייתכן שהבונדינג של השניים קשור גם בעובדה שזהבי אבא לשתי בנות וכבר לא רווק הולל. "שלשום היינו בהקרנה של הפרק האחרון של העיר הטובה עם כל השחקנים. אני כמובן הגעתי באיחור של שעה לא באשמתי, והוא איחר אבל פחות ממני. אנחנו מסתכלים אחד על השנייה ואני אומרת לו 'אתה יודע שאריאה פלטה עלי ולא היה כוח להחליף חולצה אז ניקיתי עם המגבון ויצאתי. הוא הסתכל עלי ואמר לי 'זה בדיוק מה שקרה לי'", לוי הוסיפה.
האבהות הוסיפה משמעות אחרת לחייו של השחקן, "אני חושב שזה מרכז אותך בחיים. כאילו עד עכשיו חייתי ולא הבנתי בדיוק למה, סתם עבור עצמי והחוויות האישיות שלי, סתם להיגנב על החיים. עכשיו יש לך משהו שיותר מרכז אותך, נותן לך אחריות, קושי וחרדות. זה לא נגמר".
אתה מאוד השתנית בשנים האחרונות. היה שלב שבו הייתה איזה מלחמה פנימית אם אתה שייך לעולם המשחק או לא.
"היום הרבה יותר נוח לי במקום שבו אני נמצא, כאילו התבגרתי אליו. כשהייתי צעיר יותר עדיין לא הבנתי איך אני מתמקם במקום שבו צריך להיות רשמי או לשמח אנשים. הייתי במקום דווקא צנוע של כאילו 'מה אתם רוצים שאני אצלם לכם וידיאו?'. זה יצא קצת יהיר. אני מקבל ים אהבה ומוקיר על זה תודה כל הזמן. אני ממש מבין את זה שאנשים מבקשים ממני תמונה או וידיאו. הם בעצם אומרים לי 'אחי אני אוהב אותך'. יש כאלה שגם אומרים לי ככה. כשקיבלתי את זה פתאום, אמרתי זה אדיר יש לי חברים בכל מקום. זה לא עניין של המעמד או הסטטוס או הקונקשן. אני ממש לא בן אדם כזה, אין לי קשרים, אני מתנתק מכולם אחרי שאני מסיים לעבוד. אבל זה הגמול הכי גדול".
זהבי שנראה כמו ילד נצחי, עובד בתעשיית הבידור כבר כמה עשורים ומתחיל לפלרטט עם הצד השני של המצלמה. "אני מרגיש שזה משהו טבעי שקורה, זה לא שאני יושב בבית ואומר אני רוצה להיות במאי. זה משהו שעם העבודה קורה. גם בתיאטרון יש דברים שקורים שאני עוד לא יכול לספר, אבל הם בכיוון של מול הבמה. מי שמכיר אותך ומבין שיש לך יותר להציע ולא רק לבצע, אז זה קורה באופן טבעי".
עד הספגטי לא ידענו שיש לך יכולות שירה כאלה.
"הוצאתי סינגל חדש שנקרא 'עד הגל הבא' שהוא בגדול סנונית ראשונה לעולם הזה ובא לי להגיד לעולם שאני עושה מוזיקה, הסגנון הוא רגאיי. אני ממש עכשיו אוסף חומרים, מקליט כמה שירים והולך לשחרר עוד כמה. בלי יותר מדי יומרות, פשוט להוציא וזהו".
לפני "הזמר במסכה" התביישת להגיד שאתה רוצה לשיר?
"אני יכול להגיד שכשהציעו לי את 'הזמר במסכה' אז זה היה לי ברור. מצד אחד זה כאילו לא הגיוני שאני אעשה את התוכנית הזאת בקטע של דימוי של שחקן רציני. מצד שני, אני גם אוהב לצאת מאזור הנוחות שלי. עשיתי פעם תוכנית בידור, אני אוהב לצאת מהאזורים האלה. גם ידעתי שאם אני אגיע לסוף תהיה לי הזכות להוציא סינגל, כי זה מה שעושים. זה הסינגל הראשון ומקווה שלא האחרון. זאת תוכנית כיפית, ממש נהנתי ממנה".
גם בתיאטרון וגם ב"העיר הטובה" יצאת מאזור הנוחות שלך.
"אני תמיד אומר שב'עספור' עשיתי תפקיד שיצאתי בו גבר. פה עשיתי תפקיד שיצאתי בו הומו. זה להיות באזור לא נוח, אבל הסיפור כל כך עוצמתי. כשהסיפור חשוב לי ומעניין אותי, אז אין בן אדם בעולם שיכול לספר את הסיפור הזה חוץ ממני. אתה בא ונותן את כל הלב".
היוצר והבמאי שהתפקיד מדבר עליו, נמצא שם כל הזמן וזאת אחריות כפולה.
"בטח כשאלירן אליה הבמאי המוכשר הוא איש רגיש והנושא רגיש. אתה רואה יוצר שמתעסק באומנות שהיא לא ב'אהלן אהלן' לצלם אותה. זה להתעסק בדברים קדושים, פרטיים. הוא מביא את זה לנחלת הכלל. יש כל מיני ז'אנרים של שחקנים שבאים לעבוד ואומרים 'נשמה, גם כשאני בוכה אני עדיין צוחק', יש שחקנים שבאים לעבור את החוויה במלואה בצורה טוטאלית, ויש שחקנים שגם אוהבים להיכנס לחוויה שאתה לא יודע איך תצא ממנה – אני מסוג השחקנים האלה. בגלל זה קפצתי ממטוסים, עשיתי בנג'י ועוד כמה דברים שאני לא אספר. להיכנס לחוויה שאתה לא יודע איך תצא ממנה, כשזה מתועד זה מאוד אקסטרים ולפעמים זה גם שורט אבל זה שווה. זה מין טראומה טובה, לא יודע איך להסביר את זה".
בסצנת הנשיקה עם אימרי ביטון לא ידעת איך זה יסתיים?
"לא. לא ידעתי לאן אני נכנס ואיך זה יסתיים, ממש ככה. ככה אני עובד. אני מכין את עצמי לרמה מסוימת כמו שאתן התכוננתן עם השאלות, אבל אתן לא יודעות בדיוק מה אני אגיד ואנחנו זורמים. אז באותה מידה גם אני לא יודע מה יקרה ומי יוביל".
מה קורה כשאתה רואה את הסצנה הזאת בבית עם אשתך?
"שאלה טובה, זה לא קל. זה מביך. היא אומרת לי 'מה אתה מובך? עכשיו אתה מובך אז גם אני מובכת'. אבל זה קשה. כשאתה מצלם סדרה אתה לא תמיד חושב על זה שכל העולם יראה את זה. אתה במין רגע שהוא סופר אינטימי, יש שקט על הסט והכל רגוע. ואז פתאום מישהו אומר 'עוז זהבי ראיתי אותך ערום, אה?'. להוציא סדרה זה כיף גדול. אני מקבל תגובות מדהימות באינסטגרם ממחנכים, אנשים מהקהילה, אנשים בארון, אנשים שיצאו מהארון ואמרו 'אתה מספר את הסיפור שלי'. אני מקבל תגובות שמחממות לי את הלב. מצד שני יש גם איזשהו עול שכולם רואים את זה. השידור של הסדרה זה דבר מרים אבל זה גם מסריט".