מלכה טוסיה, גיבורת סדרת הדוקו של "אסירות", הלכה לעולמה לפני מספר ימים בגיל 30. טוסיה, שהובאה למנוחות אתמול (רביעי) בבית העלמין בטבריה, מתה ליד התחנה מרכזית הישנה בתל אביב כשהיא חסרת בית וחולה.
"אסירות" התמקדה בחייהן של ארבע נשים שנמצאות בכלא נווה תרצה וליוותה אותן אל ומחוצה לו. הסדרה עקבה אחרי האסירות, במהלך השהות בכלא, בשחרור ובניסיונות השיקום שבחוץ. אחת מהן הייתה מלכה, בת להורים מכורים לסמים ולוקים בנפשם, שנדדה מגיל צעיר בין פנימיות וברחובות.
"אני רוצה לספר לכם על מלכה, מלכה בעלת העיניים הטובות, החיוך הממיס והיכולת המופלאה לספר סיפורים. מלכה שחיפשה את הטוב בכל אדם, גם באלה שניצלו אותה, ופגעו בה", כתבה במאית הסדרה, אביגיל שפרבר. "אני רוצה לספר לכם על מלכה, כי היא מתה לבד, ברחוב, בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב".
שפרבר המשיכה: "אני רוצה שתכירו את מלכה ותאהבו אותה כמו שאני אהבתי אותה, ולמרות שלא פגשתם אותה גם אתם תתגעגעו אליה, וגם אתם תגידו שלא יכול להיות שאישה תחיה ותמות ככה, כמו מלכה. אולי בזכות מלכה, בזכות המבט הטוב שלה על בני אדם, כשאתם תראו מישהי שבורה בתחנה המרכזית, לא תפנו את המבט ממנה, תביטו לה בעיניים באהבה ובחמלה, תחבקו אותה, אולי תנסו לתת לה רגע של חום, רגע שתדע שאכפת לכם ממנה, אולי תצליחו לעשות את מה שאני לא הצלחתי, אולי תצילו אותה".
הבמאית סיפרה על ההיכרות בינה לבין טוסיה. "פגשתי אותה כשריצתה מאסר שלישי בכלא נווה תרצה, המאסר הזה היה על אחזקת סמים ולאחר שברחה ממסגרת שיקומית בכפר גמילה מלכה הצליחה להשלים בכלא 12 שנות לימוד ובגרות חלקית. כשפגשתי אותה הבחנתי באינטליגנציה הגבוה שלה, בחוש ההומור, באהבת האדם ובמתיקות אין קץ שהייתה בה. התאהבתי בה, ייחלתי ורציתי להאמין שהיא עוד תגשים את החלומות שלה ותהפוך לשחקנית מפורסמת, כי הייתה לה כריזמה, חוכמה וכישרון. מלכה הייתה אסירה, אבל היא מעולם לא פגעה באף אחד, חוץ מבעצמה".
בסיום דבריה כתבה שפרבר: "הפגישות האחרונות שלי עם מלכה בשנתיים האחרונות היו כואבות, קורעות לב. היא חיה ברחובות תל אביב, מכורה ונאלצת לעסוק בזנות, היא הייתה נראית נורא, היא הייתה רזה ואיבדה את שיניה, הסבל הרב נתן בה את אותותיו, היא הייתה נראית מבוגרת בהרבה מ-33 שנות חייה הרעות. כשהגוף היה שבור מידי מהזנות היא קיבצה נדבות, והיא הלכה ודעכה. ידעתי שהיא לא תשרוד, החיים ברחוב היו אכזריים ואלימים, היא סבלה נורא, ולא ראתה כבר תקוה לעתיד אחר ממה שהתחנה המרכזית מציעה לנשים בודדות ואומללות כמוה. אני יכולה רק להגיד בכאב ובצער גדול שבמותה נגאלה מייסוריה הקשים. מלכה, סליחה שהעולם שלנו כזה שאישה יכולה לעבור סבל נוראי ולמות באומללות ובבדידות כל כך גדולה. מלכה סליחה שלא הייתי שם, סליחה שלא הצלתי אותך או לפחות חיבקתי אותך ברגעים האחרונים. נוחי בשלום על משכבך, מלכה. הלוואי שאת במקום בו יש לך שקט ואהבה. תמיד תהיי בליבי".
אושרה נברה, מיוצרות הסדרה, ספדה לה גם כן בפייסבוק: "כותבת בדמעות. זהו. תמו ונשלמו ימי חייה הקצרים והכואבים של מלכה טוסיה. שקופה גם במותה, מלכה זכתה להיקבר בסביבת אמה בבית העלמין בטבריה. ילדה שנולדה לחיים אבודים, לתא משפחתי לא מתפקד, לבית לא בטוח, להורות לא מגוננת. שראתה כל כך הרבה דברים שילדה לא צריכה לראות, שחוותה כל-כך הרבה דברים שילדה לא צריכה לחוות, שגדלה והייתה חכמה כל-כך וטובת-לב ומלאת חמלה, ואז מתה לבד ברחוב בתחנה המרכזית, חולה ומותשת".
נברה סיפרה גם היא על ההיכרות עם טוסיה: "את מלכה פגשתי בנווה תרצה בעת צילומי הסדרה 'אסירות'. מרגע שפגשנו אותה הבנו שהיא הולכת להמיס לבבות ושאף צופה לא תוכל להישאר אדישה אליה. מלאת כריזמה, שופעת חכמה, טובת עיניים ובעלת חיוך רחב, מלכה כבשה את המסך ואת הלב. הילדה השקופה, הנערה השקופה, האישה השקופה, הנרמסת, סיפרה לנו כמה שקשה לה, כמה שעצוב לה, כמה שכואב. שיתפה אותנו בכמה שהיא רוצה להצליח, לצאת מזה, וכמה שהיא מפחדת. ללוות את מלכה ולהתאהב בה זה קל כל-כך. לדעת בכל רגע ורגע שאין לה באמת סיכוי, שהסוף שלה קרוב ואכזרי, פשוט ריסק לנו את הלב".
"כל-כך קיווינו, כל-כך פחדנו, כל-כך עצוב לנו מאז הידיעה על מותה. כל צוות הסדרה ואני רצינו לתת למלכה את ההזדמנות להיראות, להישמע. לתת לצופות ולצופים להכיר את האישה הנהדרת הזאת, לשבור את השקיפות שהייתה נחלת חייה המיוסרים ולתת לה להפציע על המסך במלוא תועפות הכריזמה והחכמה שהיו בה. גם במותה אני אשמח אם נעזור למלכה לא להיות שקופה, אם ניתן לה רגע של הנצחה מכובדת. מלכה, אני מבקשת סליחה, הגיע לך יותר. זה אנחנו שלא ראינו ולא שמענו ולא היה לנו אכפת. נוחי בשלום, סופסוף, הגיע הזמן. יהי זכרך מהפכה".