התרענו, הצענו, התחננו - וזה קרה: באיחור של כמה חודשים, "שבב של אהבה" הגיעה גם לישראל, ומשודרת החל מהשבוע גם ב-yes. לרגל העלייה (והחידוש לעונה שנייה), חזרנו לביקורת המקורית שפורסמה עליה, כדי לוודא שלא תפספסו את הקומדיה המפתיעה.
בעולמן של קומדיות רומנטיות עם טוויסט, כריסטין מיליוטי היא אחת השחקניות העסוקות ביותר. היא נחשפה בתור האמא ב"איך פגשתי את אמא", נתקעה בלולאת זמן ב"פאלם ספרינגס", שוגרה לספינת חלל וירטואלית ב"מראה שחורה" ועכשיו, ב"שבב של אהבה" ("Made for Love") היא בורחת מבן זוגה רק כדי לגלות ששתל בה צ'יפ. הדמויות של מיליוטי נשארות דומות (אולי אפילו יותר מדי), אבל הנסיבות בהן הן חיות תמיד משתנות מהקצה אל הקצה, כשהסדרה התורנית בכיכובה מביאה איתה שיאים חדשים של אופל, על אף הצבעים הבהירים שמסביב.
לא צריך להתאמץ בשביל להבין מה עומד מאחורי הפיכתה של "שבב של אהבה", המבוססת על ספרה של אליסה נטינג משנת 2017, לסדרה: שירות הסטרימינג HBO מקס (שלפי שעה לא זמין בישראל) ידע שגם הוא זקוק ל"מראה שחורה" משל עצמו, כזו שתציג את הסכנות שבפיתוחים טכנולוגיים שונים בזמן שהצופים ממשיכים לשלם דמי מנוי חודשיים. וכדי להעצים את ממדי האימה, כל שאר הגורמים בסדרה דווקא ייראו כמו קומדיה קלאסית, החל מאורך הפרקים ועד לטון הסאטירי.
מיליוטי היא הייזל גרין, אשתו היפה והתומכת של ביירון גוגול (בילי מגנוסן), מעין מארק צוקרברג עם שרירי חזה ודולפין ששוחה בבריכה הביתית. אחרי עוד ועוד השקות מוצלחות - הפיתוח האחרון של גוגול הוביל למהומות מרוב ביקוש - המנכ"ל המיליארדר כבר מוכן למוצר הבא: שבב בשם "מייד פור לאב" שיושתל במוחם של בני זוג, ויאפשר להם לגשת ל"מידע הרגשי" האחד של השני, כדי להעצים את הקרבה. הגאדג'ט התורן של גוגול הוא רק אחד מתוך שורת חידושים שמופיעים בסדרה, שלא בהכרח מתרחשת בעתיד, כמו כדי להוכיח לנו שהחזון המבהיל שלה קרוב מתמיד. ביירון מתקיים אך ורק מאכילה של קפסולות מזון משונות, הייזל מתבקשת לדרג את איכות האורגזמה האחרונה שלה, וכל זה קורה כשהשניים לא נצפו בציבור כבר יותר מעשור - כי מאז היום בו נפגשו הם מבודדים באחוזה המפלצתית שלו, אותה הוא יכול לעצב ולתמרן כאוות נפשו.
למרות שהייזל מגבה את ביירון כלפי חוץ, ומשתתפת בפרסומות השונות והמגלומניות של החברה, לא ברור עד כמה היא באמת אוהבת אותו, ואם יש סיכוי שגם הנישואים שלהם זקוקים לשבב כזה או אחר. עוד לפני שאנחנו מקבלים את התשובה, אנחנו מבינים שאם הייתה אהבה כזאת, היא נגמרה: הייזל מחליטה לברוח מחייה המושלמים והחונקים, חולמת להתחיל מחדש כשבן הזוג הרחק מאחוריה, ומוצאת מקלט אצל אביה (ריי רומנו), גבר שחי בזוגיות מאושרת עם בובת מין מתנפחת. רק שביירון הוא כנראה האדם החזק בעולם, ומעבר לשליטה הכמעט מוחלטת שלו בחיים עצמם, הוא הספיק להשתלט על הייזל והפך אותה לנסיינית הראשונה של השבב, שמקנה לו גישה מוחלטת לפעולות והמחשבות שלה.
מכאן ואילך, הייזל מנסה לתמרן בין הבריחה מביירון לבין ההפיכה שלה למכשיר ציתות אנושי. "שבב של אהבה" קופצת קדימה ואחורה, מראה לנו את ההימלטות של הייזל לצד הסיבות בגללן החלה לשנוא את בן זוגה, ודואגת לחדד כל הזמן את המסר המרכזי שלה: ביירון, או כל ענק טכנולוגיה אמיתי אחר, הוא לא סתם האויב הגדול של אשתו, אלא נבל עם כוחות על שפעם עוד נשמעו דמיוניים, והיום כבר הפכו למובנים מאליהם. בניגוד ל"מראה שחורה" (והניסיונות השונים והכושלים לשחזר אותה), השיעור של "שבב של אהבה" לא מרגיש מטיפני מדי, והעובדה שסיפור גדול בהרבה מובא לנו דווקא דרך סכסוך זוגי הופכת את הצפייה לקלילה ולא מחייבת - כל עוד לא חושבים על ההשלכות החמורות יותר.
למרות הטוויסט העתידני-טכנולוגי, "שבב של אהבה" מזכירה בעיקר סדרה אחרת מהשנה האחרונה, שעלתה גם היא ב-HBO מקס: "הדיילת", קומדיית המתח בהובלתה של קיילי קווקו, הציגה סיפור אחר על אישה יפה והמומה שנמצאת במנוסה, בעודה חושפת צדדים אפלים יותר של האישיות שלה ושל העולם סביבה. וגם היא, כמו "שבב של אהבה", מוכיחה ש-HBO מקס הוא אולי שירות הסטרימינג שהכי חסר כרגע בישראל (גם כשתכניו נרכשים לשידור על ידי גופי התוכן), עם כל הכבוד לסדרות של מארוול ושירות דיסני פלוס או לספריית התוכן הענקית של פיקוק מבית NBC. בזמן שנטפליקס מתמלאת בסדרות שמתכלות תוך שבועיים, כמה מהסדרות הגדולות של השנה לא מגיעות לכאן (או מגיעות באיחור), והתירוצים פשוט לא מספיק משכנעים. הטכנולוגיה הנדרשת, כמו שאתם יודעים, כאן כבר מזמן.