מה קורה, אנשושים? המצב חבל"ז מזמ"ז? כי יש לנו המלצה בשבילכם - פצצות לגבות ורסיסים לריסים. וההמלצה היא שאם יש אפילו קצת מקום בלב שלכם לנוסטלגיית שנות האלפיים המוקדמות - אם מראהו של ג'ינס נמוך מדי גורם ללבכם לפרפר, אם נעימת הפתיחה של שיר הקטשופ גורמת לאגן שלכם להתנועע באופן לא רצוני - השקיעו איזה שלוש-ארבע שעות וצפו ב"Girls5Eva", הקומדיה המוזיקלית החדשה של שירות הסטרימינג פיקוק. כן, למרות השם המע3בן ולמרות שהיא מסתתרת באפיק צפייה שעדיין איננו זמין בישראל באופן חוקי, "Girls5Eva" היא יציאה חמודה - סוף הדרך. סקס, סמים וטל מוסרי, כמו שהצעירים אומרים.
זהו סיפורה של להקת הבנות הבדויה Girls5Eva - כי 'פוראבר' זה פשוט קצר מדי, היינו חייבים להעלות את הרמה לפייבאבר - ועל ניסיון הקאמבק שלהן, עשרים שנה אחרי שהגיעו לשיאן. כיום, כל אחת מחברות הלהקה נמצאת במקום אחר לגמרי בחייה: דון (שרה ברליס) שהייתה המגניבה והרגועה גדלה להיות אמא חרדתית שעובדת במסעדה של אחיה; גלוריה (פולה פֵּל) היא רופאת שיניים שהתגרשה לא מכבר מבת זוגה ונוטרת על כך לא מעט טינה; וויקי (רנה אליס גולדסברי), שהייתה הזמרת המוכשרת ומי שכולם הימרו עליה שתמשיך לקריירת סולו, היא משפיענית רשת עם סוד מביך וסאמר (ביזי פיליפס), שנודעה כחברה הלוהטת ביותר בלהקה, נישאה לאהוב נעוריה וחיה בכלוב זהב נטול אהבה או אתגרים אינטקלטואליים. אה, ואשלי (אשלי פארק) הלכה לעולמה אחרי שלא זיהתה כמו שצריך את קצהּ של בריכת אינפיניטי.
כל אחת מארבע החברות השורדות של גירלזפייבאבה הגיעה לגיל ארבעים וקצת כשהיא מאוד לא מרוצה מחייה, אולם רק אחרי שראפר צעיר מסמפל את הלהיט היחידי שהקליטו כלהקה, הן מבינות שתקופת העשייה המוזיקלית הייתה גם הזמן הכי יפה של חייהן. לא כי הן היו צעירות ועשירות יותר בהכרח, אלא כי נתנו להן פתחון פה ובמה - שני דברים שהחברה לא מאוד אוהבת לתת לנשים בגילן. יחד הן רוקחות תכנית קאמבק שתשיב את הלהקה אל צמרת המצעדים ותגרום להן להרגיש שוב שהן בחיים. אולם מה שעבד להן באולפני MTV בשנת 2001 לא באמת סוחב בשנת 2021: כל השירים שהקליטו בשעתו נשמעים להן היום איומים ונוראיים ("ספר לי שוב למה טרנטינו הוא גאון… אנחנו סקסיות וקלות לתפעול, מתאימות לחיים שלך", מתוך הלהיט Dream Girlfriends או "יש לנו את הבטן הכי שטוחה" מהשיר Girls5Eva), והן גם לא יכולות לבצע אותן כי כל זכויות היוצרים של השירים שייכות למנהל הנכלולי שלהן. הפיתרון: לכתוב שירים חדשים, רלוונטיים יותר למי שהפכו להיות ברבות השנים. המכשול: איך בכלל כותבים שירים חדשים? ואיך משיגים הופעות? ואיך משכנעים שוב את הציבור שלהקת בנות היא סחורה מבוקשת כשחברותיה כבר לא נראות כמו אריאנה גרנדה?
אל הסוגיות האלה ניגשת "Girls5Eva", הסדרה, בגישה טלוויזיונית שאולי גם היא תיראה לכם מוכרת מאוד. וזאת בזכות צוות היוצרים שעומדים מאחוריה, ובראשם מרדית' סקרדינו שכתבה בעבר ל"סאטרדיי נייב לייב" ו"קימי שמידט", והקומבו המוערך של רוברט קרלוק וטינה פיי, שיצרו את "רוק 30" (וכן, גם את "קימי שמידט"), ומשמשים כאן כמפיקים בפועל. רוחה ההומוריסטית של טינה פיי שורה על כל פריים ופריים ב"Girls5Eva", והקומיקאית אף מבליחה בה להופעת אורח מקסימה ומבלבלת - שגם זה כשלעצמו צעד שמאפיין את הסדרות של טינה פיי. ממוזיקה הרקע האלגנטית ועד לאריזה הגרפית הצבעונית והקופצנית, מהרפרנסים התרבותיים שנפלטים בכל שורת דיאלוג ועד למילות השירים המושחזות שלועגות לתעשיית הפופ, מאיפיון הדמויות ועד לבחירות הליהוק - פיי וקרלוק נתנו פה את מה שהם נותנים, באופן מכאני כמעט, בסדרות שיצרו אחרי סופה של "רוק 30", בהן גם "חדשות טובות" מ-2017 ו"Mr. Mayor" שעלתה לפני כחצי שנה. יש מי שיאהבו את השטיקים האלה לנצח, יש מי שלא ישרדו פרק אחד של צפייה בהם. אולם גם מי שמאס בגישה המסוימת של פיי וקרלוק עשוי לאהוב את "Girls5Eva" שלוקחת את כל התערובת הזו של אזכורים תרבותיים ומשחקי כפל-לשון, ומוסיפה להם רכיב חשוב אחד: גאולה.
השירים בסדרה מידבקים והקליפים שהפיקו להם - נאמנים לתקופה בה "נוצרו", ומכך שהם מצחיקים מאוד. השחקניות הראשיות טובות כולן, עם ציונים לשבח לגולדסברי שעושה פה עבודה - שוס, ופֵּל, שמאזנת בצורה נפלאה את האסרטיביות והפגיעות של גלוריה, והופעות האורח גם הן טובות ומבדחות מאוד. אבל במקום שאלה יהפכו למוקד הסדרה, הם משרתים עלילה אלגנטית ומעוררת הזדהות על חבורה של נשים טיפ-טיפה עלובות שמתעקשות לתבוע לעצמן את זכות הדיבור. לסדרות של פיי וקרלוק יש נטייה לקדש את המאפיינים האלה ולהזניח קצת את הרגש, אבל לא הפעם.
כל דמות ב"Girls5Eva" לומדת על עצמה משהו חדש ועושה זאת בדרכים אורגניות למדי. כאילו, אורגניות עד כמה שאפשר בסדרה עם מקדם טרלול גבוה כל כך: לאורך הסדרה דון מפתחת ביטחון בכוחותיה כיוצרת ומבצעת, סאמר מגלה את מחירה האמיתי של תהילה שהגיעה מהר מדי, וויקי לומדת לנצל את כישוריה באופן שלא יקטין אחרים וגלוריה משלימה עם התקופה הארוכה בה רק רצתה לרַצות אחרים. גם הדינמיקה בהן משתנה, כפי שניכר מסצנות פלאשבק רבות שמראות את חברות הלהקה בתחילת שנות האלפיים, וניסיון הקאמבק שלהן מאלץ אותן שוב ושוב לבחון את החברויות שיצרו זו עם זו ועם שאר האנשים בחייהן.
ובעיקר, באמת-באמת, שמדובר בסדרה מהנה - סוף הדרך. היא בהחלט מיועדת, על הנייר, לאותם בני ארבעים שיוכלו להזדהות עם תחושת ההחמצה והלידה מחדש של הגיבורות, אבל לא רק. צופים צעירים יותר יוכלו להתענג על הטירוף העדין של הסדרה (שוב - אחת הגיבורות מתה בבריכת אינפיניטי. זו הרמה) ומבוגרים יותר יוכלו להעריך את תהליך היצירה המתואר בה או את הקצב היעיל בו היא מתנהלת. כמו בלהקת בנות טובה, "Girls5Eva" נותנת לצופיה קצת מזה וקצת מזה, קצת ספורטי, קצת סקֵרי, ומקווה שזה יגרום לקהל רחב ככל האפשר להתחבר אליה. ולאורך 30 הדקות של כל פרקיה - זה עובד. והשירים בהחלט לא מזיקים, כאילו דה...