אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה. לא, באמת. העונה של "חתונה ממבט ראשון" נגמרה ואנחנו מבינים עוד פחות את התסבוכת האקראית והמוזרה שכולם מתעקשים לקרוא לה אהבה. עונה שכולה ריבים ומבוכות הניבה בדרך פלא שני זוגות יציבים (יחסית) ועוד אחד שלפי כל הדעות צריך לחזור (ברגע שנעם ימצא עבודה). הדבר היחידי שלמדנו הוא שלא למדנו כלום. אמש, בדיוק ביום שבו שירי ולירן הודיעו על פרידה, גילינו שוב שהאהבה יכולה לצמוח במקומות הכי פחות צפויים, בתנאים הכי קשים, במצבים הכי נטולי תקווה, או במילים אחרות, בזוגיות של ניר והגר.
פרק הסיום שהוקדש לסיפור של ניר והגר ענה על השאלה שכמעט אי אפשר היה ליישב: איך הדבר הלא נעים הזה שראינו לאורך העונה הפך בסוף למערכת יחסים אמיתית? אחרי פרק ההחלטה כתבתי שאני מרגיש מרומה, שלא ראינו את ההתקרבות, רק קשיים ועוד קשיים ופתאום הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. כפיצוי, אמש קיבלנו פרק שלם עם פירוט מספק של תהליך ההתאהבות האמיתי. קודם כל, הובהר לנו, מה שראינו זה באמת מה שהיה. הגר ראתה כמו כולנו איך היא יצאה בתכנית, מה יצא ממנה ומה לא הצליחה לתת. היא נתקעה במלכודת החרדה וכל ניסיון להשתחרר רק כבל אותה עוד. גם היא יודעת שעם ההגר הזאת, ניר לא היה צריך להישאר. גם היא לא יודעת להסביר למה בסוף הוא נשאר.
גם ניר הבין שלפעמים רואים את הדברים טוב יותר מבחוץ. טראומה היא מילה חזקה, אבל אפשר לראות את עקבותיה בדרך שבה הוא חווה את ההתרחשויות. במהלך התהליך, כשניסה להתמודד ולעבור את זה בשלום, הוא הדחיק את הקושי, העלים את הפגיעה, הניח את עצמו בצד ונתן לבובת ניר חדורת המטרה לספוג את הכל. הוא כמעט לא הרגיש את המכות הקטנות, אך הן הותירו חותם. רק כשראה את עצמו במסך, התחושות האמיתיות צפו, הוא הרגיש את הכאב, את העלבון. השאלה ששאל לאורך הדרך היא האם זה שווה את זה. אבל אחרי הכל, דווקא כשהתחיל לראות את ההגר האמיתית ששווה את כל המאמץ, עלתה שאלה אחרת: האם עברנו כבר יותר מדי? האם פגענו ונפגענו בצורה שכבר אי אפשר לתקן?
בניגוד למה שקיוו האופטימיים, כשהמצלמות הסתלקו הלחץ של הגר לא הלך לשום מקום. היא המשיכה להתאמץ יותר מדי, המשיכה להיות מתוסכלת, להיסגר בתוך עצמה ולהשאיר את הגר החמה והכיפית מחוץ למערכת היחסים עם ניר. גם אם המצב קצת השתפר, ניר היה צריך יותר מזה, הוא היה צריך פיצוי. בשביל שהדינמיקה שלהם תוכל להתאזן, היא הייתה צריכה קודם כל להתהפך. הניסיונות להחזיר את הרכבת למסילה תוך כדי תנועה לא צלחו, וניר עשה את הדבר היחידי שנותר לו לעשות וחתך.
הצעד הזה היה הכרחי. הגר וגם יעל דיברו כל הזמן על הצורך שלה לדעת שניר באמת רוצה אותה. אבל נראה שמה שהיא הייתה צריכה יותר מכל, זה לדעת שהיא באמת רוצה אותו. ניר עוד היה חשדן, אבל ההססנות שלו רק חיזקה אותה, אפשרה לה לקחת את המושכות, לרכך ולחזר בעצמה. שידורי הפרקים הטעונים חיזקו את המגמה החיובית. היא הרגישה צורך להתחנף, לפצות, לחבק ולקרב אותו אליה ככל שהגר על המסך התאמצה להרחיק. ואז הגיעו התגובות הקשות, היא ספגה עוד ועוד מכל כיוון והוא סוף כל סוף יכול היה לתפוס את העמדה שרצה כל הזמן: להגן, לנחם, ללטף, לעטוף ולהעניק לה את הביטחון השקט שהוא יודע לתת. היא נתנה לו לתמוך בה וראתה שיש במי להיתמך. ניר והגר מול כל העולם, זאת התחלה לא רעה לסיפור אהבה.
לקראת סיום העונה כתבתי כמה פעמים שאני לא ממש רוצה לראות אותם ביחד בסוף. מי לעזאזל היה רוצה לראות את הדינמיקה הזאת ממשיכה במערכת יחסים ארוכה? התשובה היא כמובן אף אחד, גם לא הם ואפילו לא יעל חדורת המטרה, האשה שהייתה מצליחה לשדך את יאיר נתניהו לאופירה אסייג אם היו מגיעים אליה לקליניקה. למרבה המזל, כפי שהם חזרו ואמרו וכפי שראינו בעצמנו, הדינמיקה שראינו בתכנית השתנתה לחלוטין.
אצל שירי ולירן, גם אחרי ההשלמה וההתקרבות, תמיד ראית את עקבות הדינמיקה הלא כל כך נעימה. בראיונות זוגיים היא עדיין הייתה פולטת "לירן..." מרוגז כשהוא התחיל לעשות בושות. הכל היה מבודח ואוהב יותר, אבל חוסר האיזון הבסיסי נשמר. אצל הגר וניר, לפחות ממה שראינו, הדינמיקה ממש התהפכה. היא מסתכלת עליו במבט מוקסם, לא מפסיקה להגיד לו כמה הוא מדהים, מלטפת, מחפשת קרבה. ניר כמובן ממשיך להביא לה פרחים, הוא נשאר אותו ניר, אבל הגר נראית פשוט כמו אדם אחר.
לאחר צפייה בדמותה כפי שהשתקפה בתכנית, נראה לי שהגר לא תוכל ללעוס עוד מסטיק אחד בחייה. אחרי שספגה כל כך הרבה ביקורת, שהפרצופים הזועפים שלה הפכו לממים ויראליים ולחיקויים ב"ארץ נהדרת", היה צפוי שהיא תנסה לעבוד על שפת הגוף ומימיקות הפנים. אבל מי היה מאמין שזה יעבוד כל כך טוב, שהיא יכולה לפזר חיוכים בכזאת טבעיות, להקרין אנרגיה כל כך נעימה.
אני לא יודע אם זה יעבוד לאורך זמן, אין לי כדור בדולח מחנות מסתורית בשוק הפשפשים (ובניגוד לשמועות אני גם לא מקבל טיפים מההפקה). אבל בפרקים קודמים ביקשתי לראות סצנה אחת שתדגים איך ניר והגר נראים כשזה עובד, רגע אחד שיגרום לי לקוות שלסיפור האהבה הזה יהיה סוף טוב. זה לקח הרבה זמן ולא מעט ייסורים, עדיין נותרו לא מעט ספקות, אבל סוף כל סוף אני יכול להגיד בלב שלם: אני רוצה להאמין בסיפור האהבה של ניר והגר.