אוקיי, בשביל זה אלוהים המציא את חתונה ממבט ראשון. עזבו את החופה, ירח הדבש, ההתאהבויות והאכזבות: דקלה ואלון הביאו לנו אמש את הדבר האמיתי. אנחנו צופים בתכנית כדי למצוא שברים קטנים מהחיים שלנו, והריב של דקלה ואלון סיפק לנו, גברים ונשים כאחד, מבט חיצוני על תופעה שכולנו חווינו מצד זה או אחר: עימות בין אישה שרוצה קשר לבין גבר שמנסה לחמוק ממנו בכל מאודו, אבל גם במינימום עבודה ומאמץ.
כולנו היינו שם במקומו של אלון, שרועים שמוטים על הספה, המבט נודד לטלוויזיה, החיוך המזלזל/מיתמם עולה ויורד, התשובות מתחמקות ומכוונות רק להסיט את האש הרגשית הרחק הרחק. כשמסתכלים מבחוץ, מדהים לראות איך כל ישותו של אלון הפכה רפויה כאילו היה אמן היחלצות שמנסה להשתחל מחוץ לכותונת משוגעים. כל שריר ושריר שקע בלאות והבחור הזקוף והנמרץ הפך לתולעת גומי שישבה בשמש יותר מדי זמן. הריפיון המשיך גם בתוכן השיחה, הוא רק ענה לדברים שלה, התחמק מכל אמירה ושאל שאלות רטוריות - "נראה לך שהייתי הולך לתכנית אם לא הייתי רוצה בת זוג?" - שהתשובה להן היא "כן, נראה לי".
בתור מי שהיה שם במקומו, צריך להבין שבאותו רגע לא יושב (או שרוע) שם אדם עצמאי ושקול, אלא גוש פאניקה עם שני שלטי ניאון מהבהבים מול עיניו: "לצאת בסדר" ולצידו "לצאת מהקשר הזה". אז מה הוא עושה? נסגר, שותק ומתחמק עד שהיא תבין את הרמז ותעשה את המהלך שהוא מפחד לעשות. אני לא רוצה להיפרד או משהו, אבל רק תדעי שאני לא שם, ותעשי את החישובים שלך בעצמך. כמו בתגובתו לבעיית המרחקים - אין מצב שאלון נוסע שעה כדי שדקלה לא תיגרר ארבע שעות בדרכים - זאת הבעיה שלה אז שתחליט מה שהיא רוצה (אלא אם כן היא רוצה שהוא יקריב ויתאמץ קצת. זה לא הולך לקרות).
דקלה נפלה קצת במלכודת ההאשמה העצמית, והיו רגעים שרציתי לנער אותה שתבין שזה באמת לא היא אלא הוא, אבל בסך הכל היא התמודדה עם הסיטואציה בצורה מרשימה. כשעמדה שם בדירת הרווקים הקטנה בקצה העולם, החלה לחלחל ההבנה. החתולים שהסתובבו בין הרגליים סימנו בדיוק את מידת המחויבות לה אלון מוכן - להאכיל מדי פעם, לפתוח את הדלת כשמתחשק, לשחק כשרוצים ולהתעלם כשאין כוח. ארמון החלומות התפוגג.
אלון הוא צ'ארמר שהקסים את המומחים, את דקלה ואת עצמו. אבל כמו שקורה תמיד - ההיי ירד, וכשהענן המשכר התפזר נשאר שם איזה בן אדם מציק שמשום מה דורש ממנו לתת משהו מעצמו. באמת שאי אפשר להאשים את אלון, הוא לא עושה את זה בכוונה, אבל כל מה שדקלה יכולה לעשות עכשיו זה לברוח - ולא להסתכל אחורה.
מטפסים ונופלים
צוקית ודודו המשיכו את הנישואים האפלטוניים שלהם עם "ערב דייט" על קיר טיפוס - עם כל המתיחות המינית הלא נוחה שהוא הביא עמו, ולאחר מכן ביקור אצל ההורים של דודו - וחוסר הנוחות המיוחד שהוא הביא עמו. עדיין מוזר לי לראות אותם ישנים באותה מיטה, או מתנשקים כשדודו מוסיף את ה"מוואה" הנבוך שלו. אני כבר לא יודע מה להגיד על הזוג הזה. איבדתי את התקווה שדודו אי פעם יתעורר משנתו, או שצוקית אי פעם תוותר על מאמציה להתקרב אליו. נראה ששניהם מקבלים בהשלמה את המצב ומוכנים להמשיך בתהליך הזה עד תומו. האם בסוף התהליך הם יסיימו ביחד, או לפחות יבקרו פעם אחת בממלכת האינטימיות מעבר לקשת בענן? כנראה שלא. בסדר, אני מניח שלפעמים צריך לטפס על הקיר רק בשביל להגיע לקצה, או אם תרצו - "זן ואמנות אחזקת הנישואים ללא זוגיות".
בגזרה העגומה של שירי ולירן נשמר הסטטוס קוו המתוח. הפתיל של לירן ממאן להתלקח, אז במקום להתפוצץ הוא התחיל לעשות פרצופים זועפים. ההגנה של המומחית יעל דורון על שירי מעלה חשד שיש לה פינה חמה בלב לרווקה המורכבת, והיא נחושה לגרום ללירן להמשיך לנסות ולשבור לבדו את החומה. לירן יכול לנסות להישען יותר על שירי, אבל זה לא ישנה את העובדה שהיא טיפוס די דוקרני ושהתחביב שלה הוא להוציא רוח מהמפרשים. בתור אדם שנוהג לצעוק על המסך, הנזיפות שלה בלירן בזמן הצפייה בסרט ממש עיצבנו אותי. לירן, תמשיך לדבר לעצמך כמו שאתה אוהב, ואל תיתן לאף אחד להשתיק אותך.
ונסיים עם ליאור ושרונה, שאכן העפילו לפסגות האלפים המושלגות, ואכן קיבלו מונטאז' מושלג עם שיר יפה במיוחד, אבל למרבה הצער נאלצנו לקטוע את השיר באמצע כי ליאור המגושם התרסק אחרי שלושה מטרים וסובב את ברכו בצורה לא טובה. הטיול הלא רומנטי איבד כל אופק רומנטי, ונותרנו עם שני אנשים מאוד נחמדים, אבל שלא מצאו בדל של חיבור.
ליאור עושה רושם מעט ילדותי, למרות שבצורה חביבה ולא מזיקה. הבעיה היא ששרונה לא נמסה מהבוקיות החמודה שלו, אלא קצת מתנשאת עליו, ונראה שהיא ממש לא רואה בו בן זוג פוטנציאלי. היא עדיין מאוד נחמדה וחיובית, אבל ניחוח קל של זיוף הלך והתגבר ככל שהמשיך הטיול. שרונה היא מישהי שיודעת מה הצד הטוב שלה ומקפידה להצטלם רק מהכיוון הנכון. היא יודעת להסתכל בעיניים, היא יודעת לדבר בפתיחות, היא יודעת להסביר את עצמה ואת ליאור והיא יודעת איך להמשיך לספק פוטוגניות רומנטית. אבל דבר אחד היא לא - היא לא רוצה את ליאור. היא פשוט לא שם, אם היא הייתה שם זה היה נראה אחרת לגמרי. כנראה שהסקי לבדו באמת לא מספיק בשביל ליצור התאמה מוצלחת, בטח אם החתן מחליט להתרסק בדקה הראשונה.
