ימים מתוחים למדי עברו על רוני ושקד בירח הדבש שלהם בתאילנד, אבל בפרק ששודר אמש (שבת) נראה היה שהם מתחילים לצאת מזה - וזה מתאפשר בזכות שני גורמים עיקריים: הראשונה היא הבגרות הרגשית של שקד, והשנייה היא העובדה שרוני חושבת ששקד חתיך.
נתחיל מהגורם הראשון: בשיחה מלב אל לב על חוף הים, בני הזוג הטריים פתחו שוב את הנושא שגרם לכל הצרות מלכתחילה - המטען בדמות אקס חוזר שרוני הגיעה איתו לחופה (אגב, מעניין מה קורה עם האקס הזה בימינו אנו, והאם הוא צופה בתוכנית). בכל מקרה, נדמה היה שלא תהיה תועלת רבה בחפירה מחודשת בנושא הזה, אבל התברר שההפך הוא הנכון. למה? כי שקד לא תקף את הבחירות של רוני, למרות שלכאורה מותר היה לו, אלא הסביר לה את ההשפעה שלהן *עליו*. כמו להגיד "זו לא את, זה אני" (אבל בנסיבות שאינן פרידה). היה לו חשוב להבהיר לה את ההבדל: הוא משתף איתה את ההתמודדות שלו עם המצב המורכב, לא בא בטענות ישירות כלפיה. ובין אם הוא מתכוון לזה ובין אם לא - אני אישית חושבת שהוא נמצא איפשהו באמצע - ניכר שהאמירה הזו הסירה משקל מכתפיה של רוני, שיכולה להרגיש קצת פחות אשמה.
ונעבור לגורם השני: כשהם ישבו צמודים-צמודים בסירה זה היה די ברור, אבל כשהם רקדו בחדר המלון כבר לא היה מקום לספק - רוני נמשכת לשקד, ואפילו מאוד. כי אם את אישה, וגבר שאת לא מעוניינת בו באופן אקטיבי רוקד מולך ככה, זה מביך במקרה הטוב ומוריד במקרה הרע; לעומת זאת, כשגבר שאת *כן* מעוניינת בו רוקד בדיוק באותה הצורה, זה משעשע במקרה הטוב, וטרן-און במקרה העוד-יותר-טוב. ורוני, ובכן, מעוניינת. למען הסר ספק, אני אפילו לא מדברת על עניין במובן הרומנטי, נטו על משיכה מינית - אבל בשלב הזה של הקשר, זה לגמרי מספיק. ויותר מזה: יכול להיות שהמשיכה הזו היא שתגאל אותם באופן סופי מייסורי ההתחלה, או אם לומר בפשטות, תציל את המצב (ובעצם, היא כבר מצילה).
הנשיקה שלהם בבריכה מבשרת טובות, אבל נצטרך לחכות ולראות מה יקרה בהמשך. מה שבטוח זה שרוני, למרות הכל, מתחילה להיפתח ולתת לשקד צ'אנס. אולי זה אומר שגם אני צריכה לתת צ'אנס לרוני? טוב, אני עוד לא שם, אבל אני לא ננעלת בפני האפשרות.
![רוני צדקא, שקד ביטון (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת 12) רוני צדקא, שקד ביטון (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת 12)](https://img.mako.co.il/2025/02/08/Hatuna_Mimabat_Rishon7_06_080225_08_autoOrient_i.jpg)
ומזוג מצליחנים אחד לזוג מצליחנים אחר. בפרק של אתמול הכרנו את אור, בן 36, גר בתל אביב, סטראטאפיסט. הוא מתואר כשאפתן, מבריק, מנטליות של ספורטאי, ועוד מילים ששייכות לשדה הסמנטי של ההישגיות. על הנייר, נשמע כמו דוש קלאסי (וזה שתעודת הזהות שלו נפתחה בצילומים שלו מתאגרף... זה לא ממש עזר). כלומר, ברור שלהיות הישגי זה דבר טוב, ובכל זאת, ביקום של חתונמי - תכלס, גם מחוצה לו - הישגיות לא פעם הולכת יד ביד עם מידה כלשהי של התנשאות. דורסנות אפילו. אבל די מהר התברר שזה לא המצב במקרה של אור. שהוא טיפוס הרבה יותר רך והרבה פחות מזיק ממה שאולי משתמע מהטייטלים שלו. והוא כזה, אפשר להניח, גם בגלל ההתמודדויות שלו מהילדות - כדיסלקט שגדל עם אבא פרופסור ואמא מורה. אבל גם אם נעזוב בצד את הקשיים ואת הכישלונות שעיצבו אותו להיות מי שהוא היום, אפשר להסכים על דבר אחד: לא מדובר בדוש.
הכלה שבחרו עבורו המומחים היא בר, בת 33 מרמת אפעל, מתמחה ברפואת ילדים בשיבא. גם היא נראתה כמו מפלצת הישגית בדקה הראשונה של תעודת הזהות שלה, וגם היא - ככל שהתקדם הפרק - התגלתה כחנונית חמודה. לא שחצנית וההפך ממתסיסה. פרפקציוניסטית כן: אחיה הצעיר של בר הוא בעל צרכים מיוחדים, ולפי המומחים, זו אחת הסיבות שבגללן היא הרגישה שהיא מחויבת להיות "הילדה המושלמת": להימנע מלהיות נטל על הוריה. בהקשר הזה מעניין לציין את היעדר האינפורמציה על ההיסטוריה הזוגית של בר (וגם של אור, כשחושבים על זה). הסבירו לנו ששניהם שואפים לשלמות, הסבירו לנו את הנסיבות המשפחתיות שהובילו לנטייה הזו אצלם; אבל לא הסבירו לנו בפירוט איך הנטייה הזו התבטאה במערכות היחסים של כל אחד מהם (או במילים אחרות - למה, בעצם, הם עדיין רווקים).
![אור הופנונג (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת 12) אור הופנונג (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת 12)](https://img.mako.co.il/2025/02/08/Hatuna_Mimabat_Rishon7_06_080225_04_autoOrient_i.jpg)
על האישיוז של כל אחד מהם בתחום הרומנטי כנראה נגלה בדרך כזו או אחרת בהמשך. כך או כך, נראה לי שההתאמה של אור ובר היא התאמה טובה - אולי אפילו, ההתאמה הכי טובה שנעשתה בינתיים בעונה הזו. וזה בדיוק בגלל שהם כל כך דומים. אני לא מתכוונת לומר שהם "אותו בן אדם" או משהו כזה. אבל ה-core שלהם דומה. קודם כל בעניין שכבר ציינתי - זה ששניהם הישגיים-אבל-לא-דורסניים. אבל אולי יהיה קולע יותר לומר ששניהם אנשים קצת מוזרים, כל אחד בדרכו, אבל באותה המידה (למען הסר ספק, זה לא נאמר כעלבון). ואם אתם שואלים אותי, יצליח להם.
זה לא הימור מובן מאליו בהתחשב בשקלול הנתונים מאירועי החתונה. קודם כל היה לנו את סשן הבדיחות הגבוליות של אור במעמד החופה, עוד לפני שהגיעה בר, שאומנם הצחיקו את חלק מיושבי הקהל אבל הצחיקו קצת פחות את אבא של בר. אחר כך היה לנו את החשש המתעצם סביב סוגיית הגובה; היה לי ברור שלאור ממש לא יהיה אכפת - השאלה הייתה מה תרגיש בר. אגב, את התגובה שלה לעניין הזה לא בדיוק קיבלנו. בטסטות היא הצליחה בעיקר להתנשם בכבדות ולבהות, ולא ממש הגיעה לשלב העיבוד, אז בטח שלא לשלב הניסוח. גם בשיחה הראשונית עם אור לא עלה בידה להרכיב משפט מלא, אבל זה בעיקר בגלל שהוא אכל לה את הראש.
מן הראוי להקדיש עוד רגע להיכרות ביניהם, שהתחילה, איך לומר, על הצד המביך יותר. אור, טרם ציינתי, מאוד מרוצה מהכלה ששידכו לו. זה ברור לא רק כי הוא אמר את זה מפורשות, אלא שזה גם בא לידי ביטוי בכל פעולה שלו: היד על המותן, החפירה הלא פרופורציונלית על עולם הסטארט-אפ (זה לא קרה כי הוא מרוכז בעצמו, זה קרה כי הוא נלחץ, וניסה גם להקליל וגם להרשים). וכן, גם הרגישות שאיתה הוא ניגש לשיחה עם רז, אחיה של בר, היא אינדיקציה לזה שהוא כאן בשביל להישאר. מהצד של בר, לעומת זאת, קשה יהיה לומר שהתגלה עניין מובהק באור. וראיתי תגובות של צופים שהחליטו שהיא לא בעניין: כנראה בגלל המבט החלול בעיניים שלה בזמן השיחה איתו, או בגלל הבעות הפנים, שכמעט גרמו לי לצעוק למסך "צא, דיבוק, צא".
אז לכל הצופים האלה אני אענה ככה: נראה לי שזו פשוט שפת הגוף שלה, אלה העיניים שלה, ואלה הבעות הפנים שלה. זה מה יש. וכמובן שבחתונה התווסף גם האלמנט של הלחץ (כמו שראינו גם לפני החופה - בר הייתה בסטרס תהומי). אבל אני לא חושבת שהיא לא בעניין. להפך, כבר בחדר המלון שלהם ראינו שהאיש הזה בעצם לא מרתיע אותה, הוא אפילו מצחיק אותה. בקיצור, לדעתי מדובר בליאור וקטיה הבאים. תזכרו שאמרתי.