ליעד ולימור: ליעד אוכל סרטים, ואוכל ללימור את הראש על הדרך
ליעד ולימור מתחילים את היום שלהם אל מול נופי הים התיכון וממשיכים אותו במימי אוקיינוס ההודי, בסירה שתיקח אותם למלון שלהם בסיישל; הם עוד באופוריה של החתונה – לימור עדיין מסרבת לחפוף את הפן שלה – ונראה שהם די נהנים זה עם זו. אפשר היה לחשוב שיש לנו כאן קטיה וליאור 2.0, אבל לא - מתברר שליעד ולימור לא ממש באותו ראש. כלומר, שניהם שמחים על ההתאמה, שניהם ילדים בגוף של מבוגרים ושניהם חושבים שזה הגיוני להיכנס לבריכה עם בגדים, אבל יש אישיו: לימור רק רוצה ליהנות מהרגע וליעד הוא משמיד הרגעים מספר אחת במדינה; לימור היא בחורה שנוח לה בתוך העור של עצמה, וליעד הוא 1.94 של חוסר ביטחון משתק. בפרק הקודם זה נראה חמוד, בפרק הנוכחי ליבי איתו אבל אני כבר זזה באי נוחות על הספה.
בהתחלה לימור עוד לא לגמרי קולטת עם מה בדיוק יש לה עסק; כשליעד שואל אותה אם "זה בסדר" שהוא מחבק אותה מאחור היא מצחקקת ומבהירה לו שאין סיבה לדאגה. מה שהיא תבין בהמשך זה שמדובר בדפוס מעייף שעומד ללוות אותה לאורך כל החופשה: ליעד מקפיד שוב ושוב לוודא שהוא לא מלחיץ אותה, אוכל סרטים ועל הדרך גם אוכל לה את הראש, וההססנות שהייתה מתוקה מתגלה כמרגיזה למדי. בארוחת הערב, ליעד תופס את לימור כשהיא לא-מחייכת למאית השנייה (תן לה ללעוס, נשמה) ומיד שואל אם היא בסדר, ובשלב זה היא כבר מרגישה בנוח לבקש ממנו להירגע עם המינונים. היא מדברת איתו באפס עוקצנות כשכל שברצונה זה להקליל, בשבילה ובשבילו כאחד, אבל הוא כמובן פוצח בסשן הלקאה עצמית. מה אני אגיד לכם, המוח של ליעד נראה לי כמו מקום שלא כל כך כיף להיות בו.
גיא ומתן: וואטסו מעולם לא נראה היה טוב יותר בטלוויזיה
הנטייה של גיא לפקפק בכישורי משק הבית של מתן עדיין מעצבנת לצפייה. מתן גם הוא קצת מוטרד מהסוגייה הזו, אבל הקראש שלו על גיא כבר עשה את שלו, משמע גיא יכול להמשיך לרדת על קיפול הבגדים המרושל של מתן כמה שהוא רק ירצה. בכל מקרה, בהמשך הפרק המחשבות של מתן בכלל נודדות לכיוון אחר. פתאום הוא מבין שהדחף הבלתי נלאה שלו לגעת בגיא לא נובע רק ממשיכה פיזית; זה החץ של קופידון שפגע בו, הוא זה שגורם לידיים שלו לעשות את מה שהן עושות. הכל טוב מדי, רק דבר אחד מפחיד אותו – שבן הזוג שלו לא נמצא באותו המקום. גיא מאשש את החשש הזה של מתן בפגישה אצל דני, כשהוא מסביר שבגלל שמדובר בקשר רציני ולא בסטוץ שגרתי, התשוקה המינית עדיין לא שם (ושלום לתסביך מדונה-זונה, הגרסה הגאה). אחרי שראיתי את גיא ומתן מתכרבלים בעירום חלקי על הספה אני קצת מתקשה להכיל את הדיסוננס, אבל ניחא.
מתן מסיים את הפגישה הזו בהבעת פנים מודאגת ואני איתו, אבל היי: בהמשך היום, וכנגד כל הסיכויים, גיא יביע רגשות! ברגע שבו נכנסו גיא ומתן בדלת בית הוריו של מתן, ציפיתי שגיא ירביץ איזה מונולוג למצלמות על חשיבותו של השימוש היומיומי במנקה אבק, אבל הוא משתפך במחמאות על הריהוט (ואמאלה, נראה לי שהוא באמת מתכוון לזה). משהו בבית הזה נוגע בו: האינטימיות שבגילוי שורשיו של האדם שאתה חי איתו כיום. מאוחר יותר, גיא מתמסר לחלוטין לחוויית הטיפול במים (ומתן בוהה בו כמו קריפ מהצד, כמובן); האמת שהייתי סקפטית בנוגע לבילוי הזה אחרי מה שקרה לדני בעונה הקודמת של חתונמי ולמיכאל ב"אהבה חדשה", אבל גיא לגמרי מתקן את השם הרע של הוואטסו. היום הנהדר הזה מסתכם, כמובן, במזמוזים לוהטים על רקע שקיעה. אולהלה!
מעין ובן: הגבר הטיפוסי הפטרוני ומלכת התקשורת הבין-אישית
מישהו צריך להזכיר לבן באיזה תוכנית הוא משתתף, דה סונר דה בטר. אני מבינה שההתקדמות המהירה של היחסים מלחיצה אותך, אבל רבאק, אם היקשרות היא הסיוט הכי גדול שלך אולי היית צריך לחשוב פעמיים לפני שנרשמת ל"חתונה ממבט ראשון". הפעם, הוא ומעין נמצאים במגרש הביתי שלו - בארוחה משפחתית בכיכובו של גבי החבקן – וגם שם בן דובק בפרצוף האיכה המוכר, שבולט במיוחד על רקע הפנים המוארות של האחרים. כל הנוכחים עפים על החברה שלו, אי אפשר שלא, והוא תוקע את העיניים שלו באיזו נקודה לא ברורה בחלל. ואז הוא נשבר, ומבקש מכולם (או יותר נכון, דורש מכולם בפאניקה ובצעקות) שלא יפתחו ציפיות. מעין, מצידה, מוחקת את החיוך מהפנים וכוססת ציפורניים בכלימה.
בן בעניין של מעין, אבל המפגש של הזוגיות איתה עם העולם האמיתי - על כל ההשלכות שעשויות להיות לו - מלחיצה אותו, ורק בפגישה שלהם אצל דני, ואחרי שסחב כבר כמה ימים טובים, בן סוף סוף פורק את הקושי הזה מול זוגתו. אני חייבת לומר שאני ממש לא משתגעת על הגישה הפטרונית הגברית-טיפוסית של בן ש"פשוט לא רוצה לפגוע באף אחד" - אז איזה מזל שמעין מבהירה פעם נוספת שהיא מלכת התקשורת הבין-אישית, כשהיא מזהה את הסנטימנט הזה והורגת אותו ברכות. בן הרי כל כך שקוע בנרטיב שהכתיבה לו החרדה שלו שהוא כבר משוכנע שמעין חושבת על שמות לילדים – אבל היא דואגת להזכיר לו שגם היא, כמוהו, רחוקה מלחשוב על חתונה אמיתית; היא מבקשת ממנו, בפשטות, לשחרר את הדאגה המתנשאת ולהיבהל איתה ביחד. סוף טוב הכל טוב כשהם מתאחדים שוב סביב שתי האהבות המשותפות שלהם – מגע פיזי ואוכל - ובן חוזר לנשום. מעניין כמה זמן זה יחזיק.
רינת ודניאל: שלום שלום, ואל תבוא לי בחלום
עכשיו, כשאדי האלכוהול מהפרק הקודם מתפוגגים, רינת נזכרת שוב כמה השהות במחיצתו של דניאל מעיקה לה על הנשמה; היא נצמדת ככל האפשר לקצה הספה ומסיחה את דעתה מהחלום הרע שהוא חייה באמצעות בהייה בשני מסכים במקביל. דניאל, מצידו, עדיין לא מוותר, ומציע לרינת כמה אפשרויות לבילויים אלטרנטיביים שבתקווה ינעימו את זמנם המשותף: השרשת ייחורים (מה?), ערב יצירה (חחח) ואקרו-יוגה (גם אם תשלם לה היא לא תעשה את זה, אז בחינם?). ותראו מה זה, בחושיו המחודדים הוא קולט את הריחוק שלה. למעשה, הוא כמעט מרים ידיים - אבל אז הוא מגיע לביקור אצל אמא שלו, שמדגימה את כישורי מנחת המדיטציה המפוקפקים שלה ומציעה לו לנסות ולפתוח דף חדש.
דניאל המעודד נכנס למכונית מחויך מפה לאוזן, מתנועע לצלילי "You're The One That I Want", עוד לא יודע שסופו קרב ושהוא לא יהיה דומה להפי-אנדינג של דני וסנדי. כשהוא נכנס לדירה, כולו נרגש להציג בפני רינת את תוכנית השיקום המטופשת שלו, הוא מגלה לתדהמתו שבהיעדרו היא כבר החליטה שהיום זה היום שבו היא תשאיר את הפיאסקו הזה מאחוריה; הסיבה כבר ידועה לכולנו והייתה ידועה עוד מהרגע הראשון שבו מבטיהם של רינת ודניאל נפגשו. פאק איט, לא בא לה יותר להתעורר בבוקר למציאות מבאסת. משיכה, שלא כמו אהבה, לא יכולה להיות תוצר של הרגל. דני מסכם ואומר שהוא עצוב כי הוא האמין שמשהו טוב יכול לצאת מהקשר הזה (הייתי מקריבה את כל רכושי הגשמי כדי לדעת מה באמת הולך לו בראש), ונגמר הסיפור. והנה מגיע הרגע שחששתי ממנו יותר מכל: בשלב זה, נשארו בתוכנית רק צמדי אנשים שחולים אחד לשני על התחת (בדרגות היסחפות שונות). שיהיה לנו בהצלחה.