אחרי שעברנו את מפגש הזוגות והגענו לישורת האחרונה של התהליך, ניכר שריחו של הסוף מתחיל להשפיע על הזוגות שלנו, מי לטוב ומי לרע. זאת אולי הצומת המשמעותי ביותר במסע: האם הפתיחות והדחיפות שהסיום הקרב מביא עמו ירחיקו את הזוגות או יקרבו אותם? הפתיחות המיוחלת שכולם בתכנית חותרים אליה יכולה לפעול כחרב פיפיות, לפעמים ביטוי של כל התסכולים האגורים לא פורק אותם החוצה, אלא נותן להם ממשות. כל הזוגות עלו שלב במדרגות הפתיחות, אצל חלק זה יקדם אותם לפסגה, ואצל חלק נראה שאחרי המדרגה הבאה מחכה תהום עמוקה.
אצל שירי זה אף פעם לא כל כך פשוט, בשביל לעשות צעד קטן קדימה היא צריכה קודם להתחפר עמוק באדמה, אבל למרות הרגעים הקשים בדרך, הכיוון אינו נטול תקווה. לראשונה חזינו בחיכוך בין הזוג הכי מאוהב בתכנית. לא בת אל ויוגב, אלא כמובן שירי ויעל. כבר ראינו בפרקים הקודמים כמה יעל אוהבת את שירי, מתמוגגת מכל עקיצה וכל נשיכת שפתיים, מסדרת לה גבר עם התחשבות אינסופית ולוחצת עליו שיתחשב עוד קצת. הפעם נפל דבר, יעל התגברה על אהבתה וסוף כל סוף העמידה מראה מול שירי, לא שיקפה לה את מה שהיא מרגישה, אלא את הדרך שבה היא מתנהגת. לא את הצד שלה, אלא איך זה מרגיש מהצד השני. לא "קשה לך להיפתח", אלא "את מפחידה". בניגוד לדימוי הרווח של טיפול כליטוף אגו נרקיסיסטי, שיקוף כזה של ההתנהגות הוא חלק מהותי בתהליך הטיפולי. לראות את עצמך מבחוץ עוזר לא מפחות מאשר להבין את עצמך מבפנים, וניכר שזה עזר לשירי.
הפגישה שוב התחילה בניחוח הבריוני העדין שמלווה את הדינמיקה של שירי ולירן. הוא פוחד להגיד משהו, היא מנסה להוציא ממנו אמירה ואז כועסת עליו ומחזירה אותו לקונכייה. שירי העלתה את העובדה שהזוגות האחרים מתקדמים יותר, לירן הסתייג אבל הסכים, ואז התחילה החקירה הפאסיב-אגרסיבית. "התייעצת איתם?", "מה זה אומר שיחות אינטימיות?", הכל בקול רך שממש לא מסתיר את האיום המרומז. לירן כל כך נלחץ שעוד שניה היה מודה ברצח ארלוזרוב ואחרי התפתלויות רבות ("מהבחינה שהם יותר מקורבים") מלמל שהזוגות האחרים ישנים באותה מיטה. שירי קפצה על האמירה כמוצאת שלל רב, "לירן מדבר על דברים פיזיים". על זה אפשר רק לומר - כן, מה הבעיה? לישון באותה מיטה, לשכב, דברים שזוגות עושים. אם הוא לא רוצה לשכב איתך, אז מה הוא עושה שם בעצם?
שירי הסבירה לו שהיא רוצה שידבר דוגרי ורגע אחר כך עצרה את הדיון עם "לא נוח לי לנהל את השיחה הזאת". זה שבר אפילו את המעריצה הכי גדולה שלה, יעל החליטה לטלטל אותה במילים קשות ומוצדקות ונראה שהטקטיקה עבדה. שירי לא ישנה כל הלילה ומשהו בתוכה התחיל לזוז, היא הבינה שהיא לא יכולה להמשיך להתנהג ככה. אני בוודאי לא אומר שהיא צריכה לשכב עם לירן או לעשות שום דבר שלא מרגיש לה נוח, אבל היא לא יכולה להתפלא שהיחסים לא מתקדמים אם היא מתעקשת לבלום את התקדמותם. לירן עדיין חושב שהתמזל מזלו לקבל את שירי, אפילו שירי מופתעת וההפתעה הזאת היא אולי הסימן הכי מעודד. היא מבינה איך היא מתנהגת ואיך זה משפיע על היחסים. עכשיו היא צריכה להבין אם היא באמת רוצה אותו בחזרה ואם כן, להפסיק לדבר על התקרבות ושינוי ולהתחיל באמת לעשות.
את הצד השני של חרב הפיפיות של הפתיחות אפשר לראות עם ליאור ושרונה. שרונה כל כך רצתה לדבר עם בן הזוג שלה, שיעל סידרה להם שיעורי בית שיגשימו את משאלתה. כמה חבל שליאור התייחס לזה ממש כמו לשיעורי בית ורק רטן, התלוצץ ועשה את המינימום הדרוש. זה היה מאמץ אחרון מצידה להתחיל לפתח את הדיאלוג המשמעותי שהיא חייבת לקבל מבן זוג, ומבחינתו זאת היתה סתם שטות שמעכבת את ארוחת הצהריים. השיא היה כשסיפרה לו איך התגברה על אובדן אביה והוא רק הנהן, אמר "יפה", וחזר לדבר על הרעב המציק.
אולי הנחמדות של שרונה יצרה קרע בהבנה ההדדית של מערכת היחסים. ליאור חושב שהמצב טוב והכל מושלם, אבל מתחת לחיוך שלה שרונה כבר מראה סימנים של רצון לצאת מהקשר. כששרונה שיתפה מעט מהבעיות שלה עם מערכת היחסים בטיפול, נראה שהשטיח נשמט מתחת לרגליו. הוא ממש נעלב שהיא הלשינה ליעל ולא תיאמה איתו גרסאות קודם לכן, עד אותו רגע הוא היה בטוח שהפתיחות המנדנדת זאת סתם מטלה של התכנית, שהוא ושרונה בצד אחד. פתאום הוא מגלה שהיא בצד של הדיבורים, והיא אפילו לא דיברה איתו על זה קודם. הוא התעצבן וישב כל הפגישה בפנים קפואות. אם הוא רוצה להראות לשרונה שהוא בוגר ובשל מספיק בשבילה, זאת לא הדרך הנכונה.
אם הם היו מסתכלים על הדרך הנכונה הם היו מוצאים שם את בת אל ויוגב, שהפסיקו לפחד והתחילו לדבר על ניו יורק. הם חושבים על פתרונות, דנים באופציות ויוגב אפילו התחיל בתהליכים לקבל ויזה. אפשר לקוות שהכל יסתדר, כי גם מהשיחות שלהם וגם מרמת המחויבות זה ברור שהם ממש מאוהבים. מי שדי בבירור לא מאוהבים ומתחילים להבין את זה הם צוקית ודודו, זוג שהפתיחות והתובנות עשו לו רק רע.
הטענות של דודו על מה שצוקית אמרה בבריכה נראות כמו חבל אקראי שהוא מושך כדי להיחלץ ממצבו. הוא אמר שהוא נעלב, אבל לי נראה שהוא פשוט לא רוצה להיות בקשר הזה יותר, אז הוא עושה עניין גדול מפליטת פה. צוקית לא מבינה למה פתאום הוא מנסה לקצץ לה את הכנפיים, היא ממשיכה להגיד שהיא נשואה וממשיכה להאמין לדודו כשהוא אומר שהוא לא-לא בעניין, למרות שאפילו לחברות שלה ברור שהוא לא בעניין. אבל מה שהיא לא מבינה בראש, היא מבינה בלב, וגם לה מתחיל להימאס ממנו. בצדק, היא לא צריכה מישהו שיוריד לה. כדי לעבור את המשבר הם הלכו שוב לפעילות משותפת תמוהה, כשהפעם דודו הגשים את החלום הנושן לעשות עגיל באוזן, כי הוא סוף סוף הגיע לגיל 18 ולא צריך להביא אישור מההורים. אם לא תצא להם זוגיות מהסיפור הזה, לפחות שיסחטו את קופת ההפקה ויגשימו לעצמם את כל החלומות המוזרים בהם חפצה נפשם.