אני לא יודע מה יהיה עם דקלה ואלון. הריבים החוזרים לא מבשרים טובות, אפשר לראות בבירור את תמרורי האזהרה, אבל אני חייב להודות שאישית אין זוג שאשמח יותר לראות ביחד בסוף התהליך הזה. יפקפקו המפקפקים, יטקבקו הטוקבקים, ישחירו המשחירים, אני חזק בפינה של אלון ודקלה, ואני לא מתכוון לזוז.
אלון אולי התפוצץ על דקלה, אבל בדרך הראה את השינוי הגדול שעבר מתחילת התהליך. הוא לא רב איתה כדי להרחיק אותה, הוא רב איתה כדי להתקרב. לשניהם יש משקעים מהשבועות הקשים בהתחלה, והם חייבים לאוורר אותם אם הם רוצים להתקדם. במידה רבה, הריב ביניהם היה אחד הרגעים האינטימיים שראינו בתכנית.
אלון חימם את עצמו בטעות, זה נראה קצת הזוי ברגע הראשון אבל זה קורה לכולנו. בריב עלה במקרה חלק משמעותי מהפיצוץ הקודם שלהם, שהושמט מהתכנית משום מה. דקלה האשימה את אלון בחיפוש בחורות בפייסבוק והוא מנגד התעקש שאין לו בכלל פייסבוק. ברגע שהנושא עלה, אלון שוב התרגז. צריך לזכור שהם לא יודעים מה נכנס לתוכנית, כך שמבחינתו היא האשימה אותו מול כל המדינה בסטוקריות פייסבוקית מביכה. בזמנו הוא הניח את זה בצד בשם מאמצי השלום, אבל זה עדיין הציק לו והוא רצה לסדר את הפרוטוקול. דקלה מצידה המשיכה להאשים אותו, בהתחלה בחיוך, לא מבינה עד כמה זה באמת מפריע לו. אני נוטה להאמין לאלון בריב, היא פתחה וסגרה מיד, היא בעצמה לא יודעת מה ראתה, אולי זאת היתה פרסומת שקפצה ונשארה בטעות פתוחה (באתרי הורדות יש הרבה פרסומות שמתחזות לעמודי פייסבוק כאלה).
אני כבר מרגיש את ההתנגדות שלכם, ואני מבין. לא קל לראות את אלון מחייך כשדקלה בוכה במסעדה, ממשיך לריב למרות שברור שהיא נכנסת להיסטריה ולא מבינה מה קורה. אבל החיוך בעיני נבע ממבוכה והדרישה שלו היא לגיטימית, גם לו מותר להתעצבן ולהביע את זה, גם אם היא מחליטה לבכות ולסובב את הסיפור סביבה. דקלה מיד חזרה לכך שהוא תמיד עושה את זה, למרות שזה ההיפך מההתכנסות הרגילה שלו, ישר קפצה ל"תחזיר אותי הביתה ותיסע", למרות שהוא לא דיבר על נתק. ברגע שהוא ראה שהיא מנסה להפוך את הכעס שלו להיעלבות שלה, הוא התעצבן עוד יותר ולא הרפה, קם ועשה הצגות במסעדה. זה כבר נהיה מהותי, מותר לו לכעוס בלי שהיא תשבור את הכלים. למרבה השמחה, למרות הדרמטיות והקושי הם המשיכו לדבר, ולאט לאט שניהם הבינו על מה בעצם הם רבים.
דקלה מפחדת שאלון יזרוק אותה, אז היא ממהרת לחתוך בעצמה. לכן רגע המהפך היה כשאמר לה שהוא אוהב אותה יותר מאי פעם. הוא היה צריך להבהיר: זה שאני כועס לא אומר שאני לא איתך. רק אז היא יכלה להקשיב למה שהפריע לו, והיא הקשיבה. אלון הבהיר שהוא מנסה שלא להשתבלל, והיא הבינה שגם כשלא נעים, צריך לשמוע מה יושב על בן הזוג שלך. הם התנצלו והתחבקו, אפשר היה לראות שיש להם קשר חזק, שיש שם משהו אמיתי. אלון אמר דבר יפה, "את בוכה מהר, לא נתת לי זמן להתעצבן אפילו". מניסיון אני יכול להגיד לו שזה עושה רק טוב. אם בהתחלה הנטייה שלה לשבור מיד את הכלים גרמה לו לעשות את אותו הדבר, עכשיו הוא מבין שזה דווקא סימן בשבילו לקרב אותה ולתת לה ביטחון, בין אם זה "תיכנסי לאוטו ונדבר" עצבני, או הבהרה שהוא אוהב אותה לא פחות. באמת מתחילים לראות למידה ובנייה של תקשורת טובה, הבעיה היא שעד עכשיו הם כבר התישו אחד את השנייה יותר מדי, צברו יותר מדי לכלוך בזמן כל כך קצר, ולא בטוח שנשאר להם זמן להיזכר בדברים הטובים בשבילם הם עושים את כל המאמץ הזה.
שבוע לפני הסוף, לירן מסיים את ריצת השישי האחרונה שלו בתל אביב ואוכל לשירי את כל העוגיות שאמא שלו הכינה. אם היא אי פעם רוצה לטעום את העוגיות המהוללות היא תצטרך להישאר איתו גם אחרי התכנית. הנה מצאנו מוטיבציה שמדברת לשירי. מוזר לי עם הזוג הזה, במובנים מסוימים הם משחקים אותה זוג נשוי יותר מכולם, והם עדיין לא ישנים באותה מיטה, שבוע לפני הסוף. בארוחה עם אחותה של שירי ובן זוגה, שוב ראינו כמה לירן מתמסר לאווירה הזוגית והמשפחתית. הוא מצא חבר נפש חדש בבן זוגה של האחות, למרות שזה קורה ללירן עם כל בנאדם שהוא פוגש. בניגוד לשירי, לקח לו פחות מחמש דקות להתאהב לחלוטין בלירן ואפילו להציע לו נישואים. זה לא נשמע לי רעיון כל כך רע, הם חולקים חוש הומור, עם המוטיבציה של לירן הוא היה גורם לזה לעבוד ולמרות שזה לא תואם את נטייתם המינית, הוא בטוח היה עושה לו חיים יותר קלים.
לעומת הדיסוננס המוזר ביחסיהם הקרובים-מרוחקים של שירי ולירן, נראה שצוקית ודודו כבר משלימים עם זה שהם לא מתאימים. אפילו אמא של צוקית, עם כל הפירגון והחיבה לדודו, זיהתה שזה לא עובד ביניהם. בשיחה עם דני היא אמרה שוב שהאינטואיציה שלה מההתחלה היתה שהבנאדם לא מספיק בעניין שלה, והתחושה לא השתנתה עד עכשיו. היא צודקת, האינטואיציה שלה מדויקת. כמה מרענן ומשמח היה לראות את דני מקשיב לה ולא מנסה להתנגד. אולי בהשראת הסיום המתקרב, הוא לא ניסה לדחוף אותה למאמצים נוספים, הוא הבין אותה והאמין לה, ובמקרה כזה באמת אין יותר מדי מה להגיד.
בזמן שדני נרגע, יעל רק מעלה הילוך. אולי זאת ההכשרה שלה כמטפלת זוגית, שעבודתה בסופו של דבר מכוונת להשאיר זוגות ביחד, אבל נראה שהיא לא תרפה מזוגיות גם אם היא מדממת למוות ומתחננת בפניה לסיים את זה כבר. לעידו כבר נשבר מהסבל המתמשך, והחליט בצדק לחתוך. כשהוא אמר את זה לאורטל היא שוב התנהגה בחוסר המודעות המפורסם, בטוחה שהיא מנסה לקרב אותו כשכל מה שהיא עושה רק מרחיק. היא עונה לו בסיסמאות ריקות, "זה בדיוק ההבדל בינינו" (מה ההבדל?), "אני לא בחורה שמוותרת". ומה עושה הבחורה שלא מוותרת? נאבקת למצוא בו דברים שהיא לא שונאת. תודה באמת. מה שמדהים זה שהיא באמת מדמיינת שהיא מנהלת שיחה פתוחה ואמפתית, ויותר מכך, שיעל מדמיינת את אותו הדבר.
דובר הרבה על אנשים שלא יודעים לקרוא סיטואציות, אבל אני מתחיל לחשוד שמי שבאמת לא ניחנה ביכולת הזאת היא דווקא המטפלת הזוגית. יעל מתעקשת שאורטל באמת מתאמצת, אורטל מתנצחת ויעל שומעת שהיא מנסה להתקרב. עידו מציג את הצד שלו באופן כל כך ברור ומובן, ויעל מערפלת הכל בתחושות של דחייה, מחלקת שוב את האשמה שווה בשווה. אורטל מדברת בשפה טיפולית ומכילה לכאורה, אבל בתכלס רק מאשימה את עידו ומעבירה לו מסרים מעליבים. הוא זה שלא מתאים את עצמו לסיטואציה, ומה ההתאמה שלה לסיטואציה? שהיא לא מגעילה אליו יותר, כי הוא לא יודע בכלל כמה היא עוצרת את עצמה. אחרי שעידו אמר את כל הסיבות המוצדקות בגינן הוא רוצה לחתוך, הוא כמובן הסכים להישאר ולהמשיך לנסות. אורטל באמת ניסתה להיות קצת יותר נחמדה אחר כך, זה יעזור לזוגיות כמו כוסות רוח למת, אבל לפחות הם יסיימו את החוויה באקורד טיפה פחות צורם.