אח, משקעי העבר. מה המומחים היו עושים בלי הדבר המסתורי והקסום הזה שנקרא "משקעי העבר", ומה כל ענף הפסיכולוגיה היה עושה בלעדיו. אם המשקעים הרבים השנה גרמו לעליית מפלס הכינרת, בחתונה ממבט ראשון הם משמשים כחבל הצלה לכל מערכת יחסים מקרטעת. זה לא ששירי לא נחמדה - זה פשוט שיש לה משקעי עבר, זה לא שדודו לא נמשך לצוקית - אלו פשוט אותם משקעים מציקים, וזה לא שאלון ייבש את דקלה במשך שבוע עד שנשבר לה - אלו משקעי העבר של דקלה שגרמו לה להתפוצץ ככה.
במפגש החירום בקליניקה של דני פרידלנדר, אלון הסביר שהוא מבולבל ולא בטוח ולכן, לטענתו, נאטם. דקלה טרוטת העיניים נכנעה לבסוף למתקפה המשולבת, והשתכנעה שאלון לא ייבש אותה - אלא רק ייצג עבורה אטומים קודמים במשקעי עברה. אז השניים הניחו לעבר והציתו מחדש את האש שכבתה מאז ירח הדבש. שניהם אמנם נראו שמחים ומרוצים מהמהלך, אבל קשה להגיד שתמרורי האזהרה נעלמו מהדרך, ואני לא מדבר רק על ההחלטה המקוממת לחזור לבית בראש פינה הרחוקה.
אלון עשה סוויץ' בקלות מפתיעה וחזר להיות אותו צ'ארמר חם שכבש את דקלה, הוא הבטיח הבטחות ופיזר חיוכים. עם זאת, צריך להיות תמים במיוחד כדי להניח שהשינוי הזה יימשך לזמן רב. זה נראה בדיוק כמו תבנית ההתנהגות המוכרת של אלון: מתחמם מיד ומתקרר באותה מהירות. הוא חטף כאפה קטנה וחזר לשלב החיזור (ואולי מדובר רק בחדוות האתגר). אבל אם הוא לא ילמד למצוא איזון נכון יותר בין ההיי הרגעי לבין השגרה - כל "משקעי העבר" שבעולם לא יצליחו להציל את הזוגיות הזאת.
ואם מדברים על זוגיות שצריך להציל - צוקית ודודו המשיכו במסעם הכושל לעבר האינטימיות הנכספת. אחרי ניסיון לילי שיכור ומביך שגם הוא לא הסתיים בדבר, צוקית כבר ממש החלה להתייאש והחליטה לגייס את נשק יום הדין: החברות שלה. כולנו היינו בשיחה הזאת, שבו החברות של בת הזוג שלך חוקרות אותך על הסיבות בגללן אתה מסרב לשכב איתה. כלומר, איש מעולם לא היה בשיחה הזאת, כי זאת לא שיחה שיכולה או צריכה לקרות בשום מצב שהוא. בכל מקרה, כל הנוכחים התמודדו עם הסיטואציה בנינוחות מפתיעה. החברות חקרו באומץ, דודו השיב עם אותם תירוצים נבוכים, וצוקית שכבר מזמן עברה את שלב המבוכה - הגיבה לתשובותיו בספקנות.
"היית רוצה לקפוץ עליה?" שאלה אחת החברות ודודו פנה לזוגתו והגיב בשלילה הכפולה החביבה עליו כל כך, "אם את לא מרגישה לפעמים שכן, אז אולי אני עושה משהו לא בסדר". הוא לא לא נמשך אליה, היא לא לא אמורה להרגיש שהוא לא רוצה לקפוץ עליה, הוא לא היה נשאר אם לא היה מרגיש שיש שום סיכוי שהוא לא היה נמשך אליה בחיים (גם אני כבר התבלבלתי מכל השלילות). בלוגיקה פשוטה, לא ועוד לא זה כן, אבל בחיים, לפעמים לא ועוד לא זה פשוט לא.
צוקית מבינה את המצב לאשורו, והסבירה שדודו באמת מאמין למה שהוא אומר, על כבוד ועל הרצון לחכות, אבל זה לא אומר שזה נכון לה. אם רוצים להבין מה דודו באמת מרגיש, צריך רק לראות אותו שוכב בתנוחת מומיה לצד צוקית על המיטה, כמו חיה שקופאת במקום כשטורף מסוכן מתקרב. למען האמת, הסיבות והסברי העומק לא ממש משנים, אם דודו נרתע מאינטימיות בשלב כה מתקדם ביחסים, קשה להאמין שמשהו הולך להשתנות בהמשך.
כדי לרכך מעט את מהמורות אמצע הדרך, המומחים היקרים סידרו לנו זוג טרי וחמוד לחלום איתו על עתיד ורוד. קצת קשה היה להבין מה גרם למומחים להתאים בין אורטל ועידו, אבל זה לאו דווקא אומר שההתאמה לא מוצלחת. אני אישית מעדיף הסברים מבולבלים ומבוססי אינטואיציה על פני התאמות מבוססות תחום עניין יחיד - כמו בודהיזם או סקי. אורטל היא בחורה אקסטרימית שממש שונאת אדישות, ועידו מעיד על עצמו שהוא יוצר רושם של טיפוס אדיש, גם אם הוא לא מגיע לפסגות המנומנמות של עמיתו דודו. הוא הייטקיסט במקצועו ומסעדן בחלומו, ואנחנו אפילו רואים את השף מנצל את כישוריו ומכין לעצמו חביתה וסלט (הוא מקפיד לאסוף את הסלט בידיים כמו שף אמיתי).
עידו רצה קיבוצניקית עם כלב שלא מתעסקת במראה שלה, כלומר היפית מוזנחת, אבל כשהכלה שלו הגיעה נראה שהוא דווקא מרוצה מאוד מיופייה המטופח. אם לשפוט על פי הרגעים הראשונים שלהם ביחד, נראה שכרגע שניהם מרוצים מההתאמה (ובצדק, שניהם בהחלט נאים וחביבים), ובאמת שאי אפשר לקבוע בשלב זה יותר מדי, אבל אני אישית מתקשה משום מה לגייס אופטימיות לגביהם. אולי זה בגלל שהם נראים כמו אנשים שהגיעו מעולמות שונים לחלוטין, אולי זה בגלל ההבדלים בטמפרמנט, אולי זו המבוכה מהשיחה של דודו והחברות שהשפיעה על המשך הצפייה, ומי יודע, אולי אלה בכלל משקעי העבר שלי.