אני לא יודעת מה איתכם, אצלי נקוו כמה דמעות בזווית העין בפרק של אתמול - וגם אצל הזוגות, והם לא חווים את החיים של עצמם עם נעימת פסנתר מרגשת ברקע. כי זה השלב הזה בעונה שבו שאלות של כימיה והתאמה כבר ברורות מספיק; כעת נותר רק לגלות האם אפשר לעשות זוגיות עם כל הנתונים האלה, והשלב הבא הוא רגש.
הראשון שמרגיש הוא סמל ראשון יוסי עזרא, חייל של אהבה בשבילכם. יוסי, בהיותו אדם שמשתמש בחוש הומור כדרך חיים, לא מרגיש יותר מדי בנוח לנהל שיחות סופר רגשיות, ומיד בורח להצחקות ולציניות. אבל מתחת לפני השטח מסתתר דובון אכפת לי, גוש של רגשות שמת להרעיף את כל האהבה שיש בו על מישהו אחר. הוא עושה את זה, פעם נוספת, באוטו. אולי כי אז הוא חייב להסתכל על הכביש ולא על חן, אולי כי זה מקליל קצת את הסיטואציה, כמו שהוא אוהב, הופך אותה ל"על הדרך" באופן הכי מילולי שאפשר.
הכל מתחיל כשחן מתנהגת בצורה די מעצבנת. הפעם היא דורשת גישה בלתי מוגבלת לטלפון של יוסי (אחרי פחות משלושה שבועות ביחד, רק מזכירה). בהתחלה הייתי בטוחה שהיא מסלפת את המציאות בחוסר אלגנטיות מופגן כשהיא אומרת שהיא צריכה את הקוד לטלפון שלו כי "אם חלילה יקרה משהו", זה נשמע כמו השקר הגרוע ביותר בהיסטוריה, אבל בהמשך הפרק הסיפור הזה תפס טוויסט קודר שלא הייתי מוכנה אליו. בכל אופן, אם לשים רגע את דיון הקוד לטלפון על שקט (ראיתם מה עשיתי שם?), לא מפתיע שיוסי מקבל ברוח טובה את הבקשה של חן. כבר ראינו שיוסי מחפש מישהי שתמשטר אותו פה ושם, שתגיד לו מה מותר ומה אסור, שתמנע ממנו לקנות ממתקים ותבטיח לו שהיא תכין לו אחלה מרק עדשים במקום, או שתתווכח איתו על שמיכה בצבע כחול רויאל. זה סוג הקשר שלהם, ונראה שזה מתאים מאוד לשניהם; יוסי זוכה לשמר את המעמד שבוודאי היה לו בתור הילד החצוף של הכיתה, חן מקבלת בן זוג שהיא יכולה קצת לנהל, כולם מרוצים.
מותר לכעוס
האפטרשוק שאחרי סופ"ש הזוגות מגיע לכולם, כך זה נראה. גם ליואנה. במיוחד ליואנה. הלב יוצא אליה כשהיא יושבת מבולבלת על המדרגות הרטובות מגשם מתחת לבית ומספרת בחיל ורעדה שהיא אוהבת כל דבר בתומר, מפוחדת עד עמקי נשמתה מהמשמעויות של מה שהיא אמרה הרגע. בעתה ואהבה מתפתלות ונקשרות זו בתוך זו, במיוחד ביקום של חתונמי, עד שלא ניתן לגמרי להבחין איפה מתחילה האחת והיכן נגמרת השנייה.
הפחד של יואנה מתבטא בצורה הברורה ביותר כמה שניות אחרי כן, כשהיא שואלת את עצמה מה תומר מרגיש. האם הוא נמצא באותו מקום כמוה? האם הוא מתחיל לפתח רגשות? היא לא מחכה הרבה זמן עד שהיא עונה לעצמה שכן, נראה לה שכן. בטח שכן. היא מאמינה שהוא מרגיש את אותו הדבר. או יותר נכון, היא רוצה להאמין שהוא מרגיש את אותו הדבר, והיא חוזרת על דבריה עוד פעם או פעמיים כדי לשכנע את עצמה בצדקתם.
בפועל, ליואנה אין מושג מה תומר מרגיש, וגם לא לנו (וגם לתומר, כך נדמה לי, אין הרבה מושג). תומר נמצא במסע לגילוי הרגשות שלו; הראשון שמקבל ביטוי הוא הכעס, שמתפרץ בקליניקה של יעל. תומר כל כך רגיל לנהל את הסיטואציה, להתחשב, להיות אהוב על כולם; פעם אחת הוא עשה משהו שבא ליואנה לא טוב, והיא מגיבה לא כל כך יפה. תומר מתרגז על התגובה שלה, על זה שהיא לוקחת את זה כל כך קשה וגם על סדנת החינוך שהיא מעבירה אותו, הלוא בסך הכל הוא בן אדם שמתחשב מאוד בסביבה שלו. זה באמת קצת אבסורד להאשים את תומר בחוסר אכפתיות, ונדמה לי שגם יואנה מבינה את זה.
אני מסכימה עם יעל, הם רבים טוב. כבר ראינו ריבים מכוערים לאורך שש עונותיה של התוכנית הזאת, כ-90 אחוז מהם שייכים לרותם ורונן, אנחנו יודעים מה זה ריב מגעיל. זו לא הנקודה הבעייתית. מה שהפריע לי יותר בדינמיקה ביניהם היה שיואנה הרגישה צורך לדבר בשם תומר; פעם אחר פעם הוא לקח כמה שניות כדי לחשוב מה הוא רוצה להגיד, והיא קפצה להסביר אותו ולדבר בשמו. בכלל, יואנה כמעט לא דיברה על עצמה בפגישה הזו, רוב מה שהיא אמרה היה בשם תומר. היא לא עשתה את זה מרוע – כוונותיה טהורות ללא ספק – אבל היא חזרה שוב ושוב על כך שתומר כבר מתחיל להתאהב בה, עד שלא נשאר לו מקום להגיד בעצמו מה הוא באמת מרגיש. על פי מה שהוא מספר - ובפרט על פי מה שסיפר לשאר גברי חתונמי בסופ"ש הזוגות - ללב שלו עוד יש כברת דרך לעבור, גם אם מבחוץ נראה שהוא כבר הגיע ליעד. כך או כך, נראה שהוא מצא פרטנרית לא רעה בכלל לעבור איתה את המסע הזה, גם אם היא אוהבת להיכנס לו בדברים.
לנסות להתחיל מחדש
החזרה ממפגש הזוגות לא הייתה קלה לרותם ורונן. נו, מה עוד חדש, שום דבר לא קל לרותם ורונן. אבל עם הקושי הגיעה גם הזדמנות: לנסות ולהתחיל מחדש, להשתדל להיפרד לשלום מהמשקעים ביניהם.
אבל אלה לא רק המשקעים ביניהם. רונן צריך להתמודד לא רק עם רותם, אלא גם עם אבא שלו שיושב ברקע ומתבונן בו מנסה לצאת מתוך הדפוסים הישנים שהוא מכיר כל כך טוב. גלעד מפציר ברונן לשבור את הדפוסים שהוא מכיר ולהבין שרותם שווה לו, שהוא יכול לענות לה, שאין לה מרות עליו.
זה לא תהליך פשוט וזה לא יקרה ביום או יומיים, אבל לפחות מהמעט שראינו בפרק הזה – מסתמן שלפחות ההתחלה של ההתחלה-מחדש עובדת להם טוב. אין הרבה מה להגיד מעבר לזה; בכנות, הם כל כך התישו אותי בפרקים הקודמים, כל כך הרבה מילים נכתבו כבר על השניים האלה שכבר הלכו לי האותיות ר' ו-ו' במקלדת. בעיקר, אני פשוט שמחה לראות שלא רע להם ביחד. טוב זה מותרות בשלב הזה, להיות בסבבה ביחד זו ברכה.
אין מה לשקם כאן
טוב, הנה עוד פרומו שלא באמת השאיר אותי במתח. הרבה רגשות חוויתי בפרק הזה, אף לא אחת מהן הייתה הפתעה: היה ברור שמי שעוזבת היא מור ולא רותם, וטוב שכך.
הייתי משוכנעת שמור בחרה לישון בדירה שלה אחרי השיחה המתוחה באוטו, אבל מתברר שאת אותו הלילה היא עוד עשתה אצל שניר. ובכל זאת, ולמרות הניסיון שלה להמשיך ולהכיל את הסיטואציה, מור כבר לא נמצאת באותו מקום. בשיחה הקשה ההיא, מור הבינה שבזמן שהיא ראתה מגמת השתפרות שניר ראה את המגמה ההפוכה. היא מבינה שצריך לעשות מעשה – ואת התמה הזו מחזקת השיחה עם החברה. אפילו גלעד מפציר בה להתקומם.
מור מחליטה לתת ספייס ליחסים וללכת הביתה: לכאורה כי זה עשוי להיות מה שיציל אותם, בפועל זה כנראה המסמר האחרון בארון הקבורה. היא מבשרת לשניר על ההחלטה בזמן הקפה של הבוקר, כשהוא עוד לא הספיק להתעורר. היא מדברת, הוא בוהה החוצה מהחלון, מת לברוח מהשיחה הזו ומהקשר הזה.
מור ושניר אולי עדיין משקרים לעצמם שיש לזה סיכוי, שזו פרידה זמנית. וכן, התהליך עדיין לא נגמר באופן רשמי - אבל בואו, הקשר הזה נולד מת. עכשיו, עם העזיבה של מור את הדירה של שניר, אפשר להניח שהדואט הזה תם ונשלם. זו הייתה סצנה עצובה, לראות אותם מגיעים בערב לבתים ריקים מאדם; פרידות זה עצוב, גם שירים עצובים זה עצוב, וגם לראות את מור נאבקת בסחיבת מזוודה ענקית במעלה ומורד המדרגות זה עצוב. נכון, לפי הפרומו נראה שמור ושניר עוד ימשיכו לנסות, אבל נמשיך להתפלל שהעינוי הסיני הזה ייגמר כבר - ואם זה אכן יהיה הסוף, אני אשמח בשבילם. אני אשמח בשביל שניר שיוכל למצוא סוף סוף את הבחורה הקטנטנה שעליה הוא חולם, שתיקח אותו למסאג' תאילנדי במלון כרמים ושתדע להפריד כביסה. ואני מאחלת למור גבר שיעוף עליה כמו שהיא וכמו שמגיע לה, ואני מאחלת לנו עוד דמויות כמו מור על המסך שלנו.
כי צריך לומר את האמת, מור היא פשוט בחורה מדהימה, ואם אתם שואלים אותי היא גם אייקון פמיניסטי, לא פחות. היא אחד מהייצוגים הנשיים הכי יפים שנראו על המסך שלנו לאחרונה: זה התחיל בבוקר שאחרי החתונה, אז היא אכלה פרוסת עוגה לארוחת בוקר למורת רוחו של בעלה ולא התרגשה מהביקורת. זה המשיך עם גישה יוצאת דופן לחיים, אורך רוח בלתי נגמר וקוליות לא מתאמצת. היא מדברת על מיניות בלי להתבלבל, היא מספרת על שאיבת הביציות שלה בפריים טיים בלי פחד, היא לרגע לא מתנצלת על מי שהיא ומה שהיא, וזה פאקינג מרענן. השיא היה כששניר הודה בפניה שהוא לא נמשך אליה, אבל זה לרגע לא ערער את הערך העצמי שלה; היא יודעת מי היא ומה היא שווה, היא יודעת שהיא נפלאה וסקסית, ואף גבר שחושב אחרת לא יגרום לה לערער בזה. אהבה עצמית זה פמיניסטי, אופטימיות זה פמיניסטי, לקום וללכת כשמישהו לא מעוניין בך זה מגה פמיניסטי. אז תודה, מור, על מה שאת מביאה למסך; אמנם כנראה לא תצאי מחתונמי עם אהבה, אבל את עושה דבר גדול.
ועוד כמה נקודות:
*אהבתי מ-א-ו-ד את השליטה של יעל בעלילה של "מלך האריות", רק לא הבנתי מה זה קשור לזוגיות של יואנה ותומר
*אם זה היה ריאליטי אמריקאי, תהיו בטוחים שתומר אכן היה מנהל עם מיכל רומן סודי
*אבא של רונן קורא לו "יהלום לא מלוטש", אבא של רותם קורא לה "מאתגרת לטובה". לא סתם שידכו ביניהם
*אני רוצה להתעכב על זה שמור לקחה את האוכל שהגיע במשלוח מהקופסה המקורית והכניסה לתוך קערה אמיתית. אישה שהיא השראה
*התמונה של תומר סוחב שני פופים לא תצא לי מהראש בשבועיים הקרובים
