תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. העונה השישית של חתונמי מגיעה לסיומה רגע לפני ראש השנה, זמן של התחדשות ושל אופטימיות, ויש בזה משהו סמלי: גם עבור הזוגות ששרדו, שעכשיו מתחילים *באמת* את החיים המשותפים (ונטולי השידורים); גם עבור הזוגות שלא נשארו יחד, שעושים את הטיהור הטלוויזיוני שלהם רגע לפני תשפ"ד; ואולי גם עבורנו הצופים. "חתונה ממבט ראשון" מאחורינו (וגם "האח הגדול"), ועכשיו, בפתח השנה החדשה, נוכל להתחיל להיות גיבורי מקלדת על משתתפים בתוכניות אחרות.
אחרי פרק ההחלטות שבו כל הזוגות אמרו "כן", להוציא את מור ושניר שכידוע הפרידו כוחות רגע לפני כן, הרשת התפוצצה מתגובות על מצבם הנוכחי האפשרי של הזוגות: שמועות או השערות או תקוות למיניהן, כל אחד היה חייב לשתף את השקל וחצי שלו לקראת הפרק של אתמול. ואחרי הצפייה בו, ואם מסתכלים רק על הנתונים היבשים – מי ביחד כיום ומי לא – אפשר לומר שזה היה צפוי. אבל אם מסתכלים על התמונה המלאה, האמת היא שיש בפרק הזה כמה הפתעות.
נתחיל מהזוג שאין שום דבר משמעותי להגיד עליו, פשוט כדי לסיים עם זה. לאורך העונה כמה זוגות התחרו, במודע או שלא במודע, על תואר "הקטיה וליאור החדשים" – ועכשיו אפשר להכריז: חן ויוסי הם הזוכים. לא יואנה ותומר, הדינמיקה ביניהם הרבה יותר מעניינת; גם לא טל ורון – מערכת היחסים ביניהם רחוקה מלהיות "מושלמת" ו"נכונה" כמו של הזוג הדביק והמעיק מעונה 5 (ונדבר על זה עוד בהמשך). בחזרה ליוסי וחן: הם היורשים הראויים כי נדמה שהכל קל להם, כי כבר אי אפשר לדמיין מציאות שבה הם לא מכירים, וגם כי – שימו לב, דעה לא פופולרית בדרך – קשה להיקשר אליהם באמת.
כן, הם מאוד מתאימים – הכימיה ניכרת בכל תנועה שלהם – וכן, זה שידוך הגיוני לטווח הרחוק: חן תדאג לו כל החיים, יוסי יקרע אותה מצחוק. באותה נשימה אני מרגישה צורך להציף מחדש את הנטייה שלה להיות "האישה" ואת שלו להיות "הגבר", במובנים המסורתיים כמובן, וגם לציין שממש לא הייתי רוצה זוגיות כזו לעצמי - אבל בשבילם זה עובד אז מי אני שאתמרמר. כך או כך, לא הצלחתי לזהות הרבה עומק – במשמעות האמיתית של המילה, לא במשמעות הלעוסה שלה מעולם הריאליטי – ביחסים שלהם. לכן, בניגוד להרבה צופים אחרים אני לא מופעלת מהזוגיות שלהם, ולא פרפרתי על הספה בכל פעם בה יוסי הזיל דמעה, אבל מה אני אגיד? שיהיה להם בהצלחה.
הלאה. יבנה, אשקלון, גדרה – לאורך העונה טל ורון הכירו את אוכלוסיית המתווכים של כל עיר פריפריאלית בישראל, ובפרק של אתמול גילינו מהו הלוקיישן שנבחר לבסוף: שדרות. תיראו מופתעים. הרי מהפרק הראשון רון התעקש להישאר בדרום – ואם הוא יצליח להישאר בעיר שלו, הרי זה משובח – והחלום אכן התגשם. מה עם הצרכים של טל? אל תשאלו אותו, הוא עסוק בהסגברה על טופאק.
את טל, יש לומר, אני מאוד מחבבת – ומעבר לזה, אני בשום אופן לא שופטת את הבחירה שלה "ללכת בעקבות האהבה". אני פשוט לא קונה את זה שבינה ובין רון יש אהבה. מטרות משותפות יש, וכן, הם מסתדרים בסך הכל, אבל אני לא רואה כאן חיבור של נשמות. העולם הפנימי של רון, כמו שראינו אותו על המסך, צר עד לא קיים – וזה עוד לפני שדיברתי על הדפוסים המדאיגים שלו, נושא שמחד נטחן עד דק ומאידך קשה שלא להתייחס אליו. מי שדווקא כן התעלמו ממנו הם המומחים, שלא אמרו מילה אחת (מול המצלמות, לפחות) על הסצנות היותר קשות של הזוגיות הזו לאורך העונה. זה הרגע שבו אני אמורה להשחיל מסר חיובי לסיום, אבל אין לי אחד כזה. יאללה, לזוג הבא.
רונן ורותם היו הצמד הכי סוער ומסעיר של העונה הזו, ללא ספק, השידוך שספג הכי הרבה ביקורת. אמרו שנעשה להם עוול, בעיקר לרונן, אבל במהלך העונה התחזקה אצלי דווקא הדעה ההפוכה – שרותם ורונן הם הרעל אחד של השנייה, אבל הם יכולים להיות התרופה אחד של השנייה. האמנתי שעם הרבה עבודה עצמית וזוגית (וכמובן, טיפול) רותם ורונן עשויים להיות ההצלחה הכי מפתיעה ומרגשת של העונה הזו. וגם, בואו, מי שרב בכאלה עוצמות אוהב באותן עוצמות בדיוק. אולי "אהבה" זו לא המילה הכי מדויקת כאן, אבל ברור שרותם ורונן נקשרו חזק זה לזו. בקיצור, כל זה כדי להגיד שקצת נשבר לי הלב כשגיליתי שהזוגיות הזו לא שרדה הרבה זמן אחרי יום ההחלטות.
תרימו גבה כמה שבא לכם, אני לא חושבת שזוגיות בין שולטת לנשלט היא בהכרח מתכון לאסון. הכי מתבקש לתת את ניר והגר כדוגמה, אבל דווקא מתחשק לי לציין כאן זוג אחר, כזה שמופיע על המסך כל בוקר ועכשיו גם בערב – פאולה וליאון, שמככבים ב"המטבח המנצח VIP" ונותנים לנו עוד הצצה לזוגיות השנויה במחלוקת שלהם, הפעם בתפאורה קצת שונה. אז כן, היא מפקדת עליו לעיתים, וכן, הוא סר למרותה לא פעם, אבל הכבוד השורשי שיש להם זה לזו והביטחון שיש להם בזוגיות – וכמובן, התשוקה – מחזיקים את הביחד שלהם כבר 19 שנים (אנד קאונטינג). רותם ורונן היו יכולים להיות הזוג הזה, אבל הם לא – ולא ממש ברור למה. כלומר, ברור כשמש כמה חרא הם אכלו בתקופת הצילומים, אבל לא הסבירו לנו מה היה האירוע הספציפי שגרם להם להפסיק לנסות, אם יש אחד כזה, או אילו תחושות בדיוק הובילו להחלטה להיפרד אחרי כמה שבועות בלבד מאז היום ה-42.
רותם, אגב, נמצאת בזוגיות אחרת (ויציבה, לכאורה) כבר פרק זמן לא מבוטל – מה שלא מנע מרונן להתוודות בפני יעל, גלעד והמצלמות על זה שבסתר ליבו הוא מייחל לאיחוד (כלומר, שעדיין יש לו חלומות רטובים שהיא מככבת בהם בתפקיד הראשי). באופן כללי רונן היה אקסטרה פתוח בפרק הזה, והוא גם ביטא את הכעס שלו על המומחים בצורה הכי תקיפה שראינו ממנו עד כה. הוא נראה אומלל ומרוט בפרק הזה, בניגוד לרותם המחויכת והמשופרת, והלב יוצא אליו. אז למה בכל זאת רצוי לצאת מכאן עם ראש מורם? כי חתונמי כבר הוכיחה לא פעם ולא פעמיים שהשירות שלה הוא לא רק להוציא אנשים עם אהבה, אלא גם, במקרים אחרים, להוציא אנשים כשהם יותר מוכנים לקבל את האהבה הזו ממקום אחר (וכמובן, להעניק אותה בחזרה). רותם כבר הצליחה – ואני באמת מאחלת לרונן שימצא בקרוב את שאהבה נפשו, את התיקון שהוא זקוק לו כל כך.
ואחרי כל הדכדכת, בואו נעבור לזוג הכי משמח שיצא מהעונה הזו – ואני כמובן מדברת על יואנה ותומר. או צמד שושי, אם תרצו. הרשו לי לחזור אחורה לרגע: אחרי חתונה שהשתיקה יפה לה, בירח הדבש יואנה ותומר עלו על דרך המלך ונראה היה שהעתיד מזהיר. אבל אז חלה הידרדרות. שום דבר דרמטי לא קרה, אף כלי לא נשבר, אבל הייתה לי תחושה שיואנה רוצה יותר, מושקעת יותר, אוהבת יותר. שתומר מחבב אותה אבל לא מחורפן ממנה, או שהוא נהנה מהמרדף והשתעמם מרגע שכבש, או שהוא כלוא באיזה נרטיב על עצמו שלא מאפשר לו להתמסר אליה לגמרי, או ששפת האהבה שלו פשוט אחרת משלה והיא לעולם לא תהיה באמת מסופקת מסוג האשרורים שהוא מסוגל לספק.
אבל בפרק ההחלטות משהו אחר יצא מתומר. רך, רגשי, פגיע, טוטאלי. הוא כתב ליואנה את המכתב הכי יפה שנכתב במסגרת חתונמי לדורותיה, והם החליטו, לשמחתם ולשמחתנו, להמשיך את הזוגיות גם ליום שאחרי. בפרק של אתמול פגשנו את תומר ויואנה בגרסה הכי מתוקה שלהם עד כה: קיבלנו עדכון על החודשים האחרונים – שכללו טיסה להורים של יואנה, וידויי אהבה וכמובן שלל תיקונים בדירה – וגם ראינו אותם כפי שהם היום, מסונכרנים מתמיד. הם שומרים אחד על השנייה עירניים (אבל לא דרוכים בקטע רע), הם מוציאים את הצדדים המצחיקים אחד של השני (אבל לא יורדים נמוך), הם למדו בדיוק איך לתקשר זה עם זו. איזו נחת.
ונעבור להפתעה הגדולה של העונה: נעם ומשה. אוהו, איזו זוגיות מטרגרת זו הייתה, עבור הצופים בכלל ועבורי בפרט. שאלת השאלות – האם הבעיה הייתה שמשה היה קצר או שנעם הייתה נודניקית בלתי נלאית? ובכן, כל התשובות נכונות. בסוגיות כאלה נהוג לנסות ולאתר מי התחיל, כמו שעושים עם ילדים ביסודי, אבל האמת היא שזה מעין מצב "ביצה ותרנגולת". משה היה חסר סבלנות כי נעם הייתה חסרת ביטחון, ולהפך. הם נתקעו בדינמיקה שהשתבשה. והאישיו המרכזי - כלומר, לצד "הפער", כי אי אפשר לא להזכיר את "הפער" - הם פשוט לא ידעו איך רבים טוב. בפרק ההחלטות הכל השתנה, כשבפעם הראשונה נעם קיבלה ממשה ולידציה אמיתית ומשה קיבל מנעם שלווה שתאפשר לו לזוז. הוא הסתכל עליה במבט שאי אפשר לטעות בו. ותראו מה זה, הזוגיות שכולם (כולל אותי) הספידו כבר מזמן אשכרה התממשה במציאות.
שבעה חודשים שלמים (!) מאז סיום הצילומים היו נעם ומשה ביחד עד שבסוף הם החליטו להיפרד. פרידה אולי יכולה להיות שקולה לכישלון, אבל במקרה של נעם ומשה המציאות מורכבת יותר. על סמך התיעודים המעטים שקיבלנו מהתקופה שלהם יחד, נדמה שהם דיברו אחד עם השנייה אחרת מאשר איך שדיברו בזמן הצילומים – היא רגועה יותר, הוא חומל יותר. ויותר מזה - כבר לא היה מופרך לדבר על אהבה, וזה המון. נראה היה שמה שהרג את הקשר, למרבה הצער (באמת), אלה שידורי התוכנית. גם כאן, כמו אצל רותם ורונן, לא קיבלנו פירוט שיחות – אבל ניכר שנעם ומשה התקשו להתמודד עם צפייה חוזרת ברגעים הכי נפיצים של עצמם. או שאולי זה פשוט "הפער" שהכריע בסוף.
כך או כך, כשהם נפגשים עם יעל וגלעד, הם לא אותם נעם ומשה שהכרנו בתחילת העונה. כשהם בנפרד, משה מדבר ברהיטות וברגישות מדהימה על הקושי שחווה בתחילת התוכנית: הוא בכלל לא היה מול נעם, אלא מול המצב ומול השידוך ומול עצמו. נעם, מצידה, מפגינה בגרות ומודעות עצמית כמו שעוד לא ראינו ממנה. כשהם יושבים יחד, הם מסתכלים אחד על השנייה בחיבה גדולה ובכבוד גדול עוד יותר, הכתפיים שלהם קצת מתחככות, ו – מי היה מאמין שהמילים האלה יצאו לי מהמקלדת – הם באמת נראים נכונים זה לזו. גלעד צדק, הם תמיד יישארו בלב אחד של השנייה. ימים יגידו?
והנה הגענו לרז ועינב – הזוג שפתח את העונה הזו וזה שאתמול גם סגר אותה. רז ועינב הם אולי הזוג שבעניינו שררה ההסכמה הרחבה ביותר לאורך העונה, ואני מודה שדווקא היו לי ספקות. נכון שהם מקסימים ואין שום דבר לשנוא בהם, אבל הרגשתי שהם לא *באמת* משוחררים אחד עם השני, שהם מרגישים בנוח אחד עם השני ברמה של דייט שלישי ומטה, שכל האירוע הזה תיכוניסטי מדי. ותכלס, הרגשתי שיכול להיות שבניגוד למה שסיפרו לנו, הם לא באמת אותו בן אדם. אמנם שניהם ביישנים ומתוקים וקצת משונים, אבל הרגשתי שהמוזרות של עינב משמעותית יותר. או, אם לדבר תכלס, שרז פשוט יותר מגניב ממנה.
אבל יכול להיות שזה היה אישיו של פחד ממצלמות. בפרק של אתמול גילינו שהזוגיות של רז ועינב עודנה נמשכת, ובתיעודים העצמאיים שהם סיפקו לנו עינב הציגה צד קצת יותר חצוף (במובן הטוב) שלה, סאס שבקושי ראינו ממנה במהלך העונה עצמה. גם במסגרת הפרק הנוכחי, כשהיא מתיישבת שוב מול צוות הצילומים והמומחים, יוצאת עינב המשודרגת הזו. אולי אלה העגילים הנועזים, אבל לא יודעת – נראה שעינב משוחררת יותר, כבר לא נבוכה מעצם קיומה, והיי – היא אפילו קצת השתפרה בכל מה שקשור להגייה ברורה של מילים. ורז? הוא נהדר וכובש ותמיד היה. אז כן, הייתי סקפטית, אבל עכשיו אני באמת לא יכולה שלא לפרגן.
וכמה מילים לסיום: זו הייתה עונה מפעילה ומעוררת מחשבה וממכרת. למדנו את המשמעות מאחורי השירים של טופאק, גילינו שאפשר לומר גם "ביצים" וגם "בצים", שמענו יותר מדי אזכורים לריקוד הרובוט ואפילו נחשפנו לחייהם של אנשים שגרים מחוץ לתל אביב. זו הייתה עונה שיצאו ממנה ארבעה זוגות - שזה ממש לא מעט - וכמובן, זו הייתה העונה שבה הכרנו את גלעד הפסיכולוג התותח, וזה היה שווה הכל. ביוש, נתראה בעונה הבאה.