עמליה, הגיבורה של "חולי אהבה", לא עושה לנו הצופים חיים קלים. וכשאני אומרת את זה, אני מתכוונת שהיא מקשה עלינו לחוש כלפיה אמפתיה. אפשר אולי להבין אותה, אבל קשה להזדהות איתה - קשה להרגיש שהיינו מתנהגים אותו הדבר אילו היינו בנעליה שלה. עמליה משתמשת בסרקזם באופן קבוע, אובססיבי כמעט; היא מסרבת לוותר על השליטה; היא לא מסכימה שיעזרו לה; היא לא מאפשרת לעצמה להיות חלשה וחשופה. מתחשק לנער אותה ולהגיד "תשחררי כבר את הפוזה". עם זאת, לאורך הפרקים ניכר שסדקים החלו להיפער בשריון שלה, למשל כשהיא סוף סוף הניחה לעצמה להירדם - פיזית וסמלית – ולהיכנס לניתוח. ובפרק השלישי של הסדרה, ששודר הערב, השריון נשבר. עמליה קיבלה – בלית ברירה אמנם, אבל בכל זאת – את עזרתו של לא אחר מאשר מיכה, שהתגייס לסייע לה ברגע של בחילה. ויותר מזה: היא כבר לא הודפת את הרעיון של לחבב אותו.
אבל רגע, כל זה בכלל קורה בסוף הפרק. אז לפני שנשוב ונדבר על ההתרככות של עמליה באותה סצנה זכירה, נחזור לתחילתו ולדמות החדשה והחשובה שהגיחה לעולם של "חולי אהבה": ליאת (שרה פון שוורצה), מספר שתיים של מיכה באופק לישראל, שלא מרוצה מכך שמיכה חשף בפני הציבור את דבר המחלה, ודואגת מההשפעות שיהיו לכך על המפלגה. אנחנו לומדים בין השורות שליאת הייתה בעצמה יו"רית המפלגה בעבר, ולא צריך להיות חכם גדול כדי לשים לב למרמור שלה על אובדן התפקיד. במילים אחרות, המטרה שלה היא לחתור תחתיו ולתפוס את מקומו. איך היא מתכננת לעשות את זה? ובכן, בהמשך הפרק נהיה עדים לשינוי הכיוון האסטרטגי שלה, אבל שוב אני מקדימה את המאוחר.
בינתיים, רגע אחרי הוויכוח עם ליאת בדבר השלט שהושחת, בעיה נוספת: מיכה מגלה שעמליה כבר לא תטפל בו, ושהוא יחזור להיות מטופל אצל קוטלר. הוא יודע שעמליה היא מקצוענית שלא תעזוב מטופל באמצע סתם ככה, ומרגיש שמשהו לא בסדר; במקביל, הוא גם די דלוק עליה, ולא ממש רוצה שיסתיים החלק שלה בחייו. הוא מתקשר ומתקשר, אבל היא לא עונה. למה? כי היא מתאוששת מהניתוח, כמובן, ותיראו מופתעים – היא עדיין ממאנת להיתמך בקרובים אליה (הלב יוצא אל אמיר, שעושה מעל ומעבר כדי להיות שם בשבילה, וממשיך לשחזר את דינמיקת הסמרטוט-מסמרטטת שכנראה גרמה להם להתגרש). אבל האמת היא שעמליה לא ממש יכולה לנוח כרגע, לא באמת. כזכור, אלה, בתה בת ה-17, נכנסה להיריון – וכעת מתברר שהיא עוד לא עשתה הפלה. עמליה, כמו עמליה, מגיבה לבשורה הזו ללא הרגישות המתבקשת.
אלה נפגעת מאוד. המתח בתוך התא המשפחתי רק הולך וגובר כשהיא מודיעה להוריה, יחד עם יהלי הבויפרנד השתקן שעומד לצידה, שהיא צריכה עוד זמן לחשוב. עמליה המזועזעת מטיחה בה שאם היא תביא עכשיו ילד היא תהרוס לעצמה את החיים. לפי אלה, האמירה הזו חושפת שהיא, הילדה, הרסה לאמא שלה את החיים – והיא נעלבת עד עמקי נשמתה. הפרשנות המאולצת הזו מבהירה לנו שההיריון הוא לא העניין כאן. אלה לא באמת רוצה לשמור את הילד. היא רוצה לקבל תשומת לב חסרת-תנאים מאמא שלה, הקרייריסטית העסוקה וקשוחת האופי, שלא תמיד הייתה שם לחבק אותה, שלא תמיד נוהגת בה בחום שלו היא זקוקה, או לחילופין מתעלמת ממנה לגמרי. לכן אלה טווה את דרמת ההיריון הזו. היא מעדיפה יחס של כעס מאשר היעדר יחס.
זו שיחה קשה בין עמליה לאלה, ומי שנמצאת שם כדי "להקליל" את האווירה היא עדי – שנראית תלושה מהמשפחה הזו בדיוק כמו שהיא תלושה מהסדרה עצמה. כזכור, השקר שלה על הסרטן עזר לה לקדם את עצמה כסטנדאפיסטית – ההופעות שלה כבר מתפקדות כווייס-אובר קבוע ב"חולי אהבה" – ועכשיו הוא מקדם אותה גם בזירה הרומנטית. בפרק הקודם הייתה רמיזה על היסטוריה מינית, או אולי זה בעצם היה מתח מיני לא ממומש, בינה לבין אנדריי – מנהל המועדון שרצה לפטר אותה. בפרק הנוכחי היחסים עוברים שלב. בזמן שעדי על הבמה ומלהגת על איך זה לצאת עם בחורים בתור חולת סרטן, אנדריי עושה מוב מול כולם ומביע את העניין שלו בה. ב"פרה-דייט" שלהם, אחרי ההופעה, הוא מזהה שהיא משתמשת בצחוקים – ובזה היא ועמליה דווקא כן דומות – בתור מנגנון הגנה. אין יותר מדי מה להגיד על קו העלילה הזה כרגע, חוץ מזה ש-א. העניין הרומנטי של אנדריי בעדי התפתח הרבה יותר מדי מהר ו-ב. מתישהו כל הסיפור הזה הולך להתפוצץ לה בפנים, ומפרק לפרק נראה שהפיצוץ הזה יהיה גדול יותר. לא רק שהוא ישפיע עליה – מה יישאר לה אחרי שיתברר שהכול היה שקר – אלא שהוא גם ישפיע על האנשים שהיא מרמה, אלה שדואגים לה ולבריאותה וזו שבסיפור שלה היא משתמשת.
ואם כבר חזרנו לעמליה, הבה נדבר על הרגע שכולנו חיכינו לו: הרגע שבו מיכה גילה את האמת, שגם היא חולת סרטן. זה קרה כשהם נפגשו במסדרון בית החולים, ומיכה דרש הסבר להיעלמות שלה. אמיר שהיה שם ניסה להגן עליה, אבל עמליה החליטה לספר למיכה – בתמצות ובעוקצנות האופייניים לה – על המחלה שלה. בהמשך הפרק היא נדחפת לדיון של הקולגות שלה בדבר מצבה, ולמרות שלדעת כולם אין צורך בכימו, עמליה רוצה להיות אקסטרה בטוחה ולעבור את הטיפולים. זו לא החלטה הגיונית, בהתחשב בנתונים, אבל בואו נודה באמת – ההחלטה הזו היא החלטה תסריטאית שהתבצעה כדי לזמן את המפגש המחודש, והאינטימי יותר, של מיכה ועמליה.
הם נפגשים בחדר הטיפולים של מטופלי ה-VIP, והשהות הממושכת יחד ברגע כה משמעותי בחייהם מאפשרת לשניהם להסיר עוד שכבה, להתקרב עוד. לא בתור פוליטיקאי ורופאתו הם נפגשים שם, אלא בתור שני חולי סרטן - סוף סוף שווים. כל אחד מהם נתמך, בתורו, בשני: מיכה אוסף את שערה של עמליה כשזו עומדת להקיא, ועמליה דואגת למיכה החרד רגע אחרי שראה בחדשות את הריאיון של ליאת, שכאמור החליטה לשנות כיוון: במקום להתנגד ליחסי הציבור סביב הסרטן, היא משתמשת בהם לטובתה, ומספרת בטלוויזיה שמיכה מתמקד כעת בהחלמה, ושחזון המפלגה הוא החשוב ביותר – ולא האיש שמוביל אותה. אז, מיכה נופל על עמליה ברגע של ערפול חושים, ואמנם השניות חולפות אבל נראה ששניהם לא ממש מעוניינים להתנתק זה מזו. עם זאת, ברור שנשיקה לא תהיה כאן כבר עכשיו, בשביל זה נצטרך בטח לחכות עוד פרק אחד לפחות.
אמיר הוא כמובן זה שהרס את המומנט. בסצנה שמגיעה לאחר מכן, שני ה"זוגות" – מיכה ורונית הנשואים, עמליה ואמיר הגרושים – מועמדים במעלית בקומפוזיציה מחושבת שמסבירה שוב, למי שבמקרה עוד לא הבין, מה מתרחש פה. אלה שמאחורה, הגיבורים שלנו, שמביטים זה בזה ומחייכים, חולקים איזה סוד משותף; אלה שמקדימה לא יודעים דבר. מתי ואיך זה ישתנה? בוודאי נגלה בהמשך.