מערכת היחסים של מיכה ועמליה ב"חולי אהבה" הפכה בקלות מחשידה למערכת יחסים רומנטית. נכון שלקח להם כמה פרקים להשתחרר מהמגננות, אבל נראה שברגע שבו הם נפתחו זה לזו – יותר לא ניצבו בפניהם מכשולים. הם אפילו לא דיברו ביניהם על ההשתנות של הקשר, כאילו הייתה זו התפתחות מובנת מאליה, כאילו זה "goes without saying". במקביל, מעניין לשים לב לכך שהרומן ביניהם, למרות שהוא לכאורה מוביל את הסדרה, בסופו של דבר לא מקבל כל כך הרבה זמן מסך. החיים הנפרדים של עמליה ומיכה – המקצועיים והמשפחתיים כאחד – עמוסים במשברים ובתפניות; הם למעשה המנוע העיקרי של הדרמה ב"חולי אהבה", בעוד הרומן הוא משהו שמתרחש ברקע. כלומר, הוא כן מלהיב, אבל בסופו של דבר אין לו הרבה השפעה על שאר קווי העלילה בסדרה.
עכשיו, בפרק השישי, כל זה מתחיל להשתנות – הן היציבות של עמליה ומיכה כמאהבים והן הנתק בין הסיפור שלהם לבין שאר הסיפורים ב"חולי אהבה". כזכור, הפרק הקודם נגמר כשאמיר חשף את הרומן בפני בני משפחת לוי, ולמעשה פוצץ לעמליה את הבועה. ההתפכחות הזו מובילה אותה לייצר את המכשול המתבקש (כי כאמור, לא יכול להיות שזה יהיה כל כך קל) – היא נפרדת ממיכה בטענה שהזוגיות הסודית הזו מבלבלת אותם ומסיחה את דעתם. מיכה נפגע מאוד, כמובן, וגם עמליה הרוסה והיא כמעט מתחרטת על ההחלטה שלה. גם אנחנו הצופים מתוסכלים מהבחירה הזו, מן הסתם, אבל היא הייתה צריכה להתבצע כדי שימשיך להיות לנו מעניין.
כמובן שההחלטה להיפרד ממיכה נבעה גם מהצורך של עמליה לגבש את התא המשפחתי המעורער שלה. כי אחרי שגילו על הרומן, הילדים של עמליה כועסים. מאוד כועסים. איתמר, בנה הצעיר שעד כה שימש בסדרה כסוג של אתנחתא קומית (מוצלחת מאוד, יש לציין), מראה כעת שגם לו יש רגשות – ומודיע לעמליה שהוא עובר לגור אצל אבא שלו. במקרה של אלה, התגלית הזו רק מוסיפה עוד מתיחות על המתיחות הרבה שכבר קיימת. עמליה רודפת אחריה במכונית, מנסה ללא הואיל לגרום לה לדבר איתה. ואז קורה דבר שמשנה את הכל: תאונת הדרכים. עמליה יוצאת מהתאונה בלי נזק פיזי משמעותי, אבל יש לאירוע הזה תפקיד סמלי - הוא מכניס את הכל לפרופורציות, עבור אלה ועמליה כאחד. ומעבר לזה, הוא משרת את התמה שסביבה סובב הפרק: אין סיבה לנסות ולאחות את השבר; צריך לאפשר התפרקות מוחלטת כדי לבנות מחדש.
אז כן, התאונה של עמליה מייצרת את התנאים להשלמה בין עמליה לבין בתה, ובסופו של דבר הראשונה גם מקבלת את הרעיון שלשנייה יהיה תינוק (אלה עצמה פתאום נראית פחות בטוחה, ובזה בוודאי יעסוק הפרק הבא). בהתאם, גם היחס של עמליה לאמיר מתרכך, והם מוצאים מחדש את האלמנט שלאחרונה נעדר מהקשר שלהם: החברות הטובה. אבל באותה מידה שהתאונה הזו מזמנת התפייסויות עבור עמליה, היא מזמנת את ההפך עבור אחותה. לאורך הסדרה עדי סירבה באמצעות שלל תירוצים לבקשות של אנדריי לפגוש את המשפחה שלה, מהסיבה הידועה – אם יפגוש אותם הוא יגלה שאין לה באמת סרטן. אבל יש גבול לכמה אפשר לדחות את הקץ. אנדריי מקפיץ את עדי לבית החולים אחרי התאונה, ובשלב מסוים מחליט להצטרף למשפחה שלה בלי התראה מוקדמת. עדי מנסה בכל הכוח להדוף דיונים שעשויים אולי להסגיר אותה, אבל אנדריי עושה אחד ועוד אחד.
אני תוהה איך עדי תכננה להתחמק מהרגע שבו הכל יהרס: אולי היא חשבה לחכות מספיק זמן ואז לספר לאנדריי שהיא "החלימה", לכאורה, אבל גם במצב כזה התרמית יכולה להיחשף, פשוט בדיעבד. במילים אחרות, היא הכניסה את עצמה למצב שאין לה איך לצאת ממנו. עכשיו הגרוע ביותר קרה, אנדריי גילה ועזב אותה, ואולי יש בזה גם הקלה: כבר לא צריך להמשיך לשקר, כבר לא צריך לפחד. האם אנדריי יסלח לעדי וייקח אותה בחזרה למרות הכל? אם הייתי בנעליו, אני לא הייתי עושה את זה, אבל קשה להאמין שהסדרה תשאיר את עדי גם מרוששת וגם בודדה.
גם בחיים של מיכה מתחוללת סערה. אדם זר הטריד את בתו מעיין ברחוב ותחקר אותה בנוגע לזוגתה ג'ו; זה גרם למעיין להתפרץ – לגמרי בצדק – ולענות לו ש"אני ערבייה יותר ממנה". כל זה תועד בסרטון, סרטון שבאמצעותו מנסה כעת ראש הממשלה ברנע, בעזרתה של ליאת הערמומית, לסחוט את מיכה במטרה לקבל את מבוקשו. מיכה מסרב ונאלץ להתמודד עם באקלאש רציני. עכשיו צריך לומר: אני לא מבינה את ההתחרפנות סביב האמירה של מעיין, ולא חושבת שבעולם האמיתי – גזעני ככל שיהיה, ולצערי הוא אכן גזעני מאוד - היא הייתה יכולה לשמש כעילה לסחיטה. מעיין אפילו לא הביעה דעה פוליטית, היא בסך הכול אמרה שהיא תוניסאית. מיכה יכול היה לטפל בקרייסס בעזרת הסברה יעילה – לא להתנער מהאמירה של מעיין, אלא דווקא להתמסר אליה ולהסביר מהיכן היא נובעת. אבל אף אחד בעולם של "חולי אהבה" לא חשב על זה, גם לא ירום שאמור להיות מומחה. וככה, במקום לכבות את האש, מיכה למעשה מוסיף עוד זרדים למדורה.
לא ברור אם מיכה הפוליטיקאי יצליח להשתקם מהנפילה הזו, כשהיא קורית בזמן קמפיין שהוא גם ככה מאתגר בגלל המחלה (וגם בגלל סיבה שפחות מדברים עליה בסדרה: התקפי החרדה של מיכה, שחוזרים שוב ושוב). אבל מיכה האב דווקא נתרם מההתרסקות. קצת כמו עמליה, גם הוא כנראה היה צריך להגיע לתחתית כדי לשחרר את הקיבעונות הישנים ולאפשר צמיחה מחודשת – ואכן, אחרי כמה פרקים של ויכוחים בלתי פוסקים, הוא ומעיין עושים מעין סולחה. האם בזאת נחתם קו העלילה המכונה "סאגת ג'ו"? אני מקווה שכן, כי האמת היא שהוא די מיצה את עצמו.
ובחזרה לעמליה, כי אי אפשר שלא לדבר על שני הדברים המאוד חשובים שקרו לה בפרק הזה. הדבר הראשון: השיחה עם אמנון, מנהל המחלקה. בעקבות הטעות שלה, שגרמה נזק בלתי הפיך למטופלת לאה, עמליה מכריזה שהיא לוקחת הפסקה מהניתוחים – וגם מודיעה שהיא מסירה את המועמדות שלה למשרת הניהול. אמנון לא ממש מרוצה מהבחירות האלה, וכמו שעשתה עדנה עוד לפניו, גם הוא מגיב בסלחנות (סלחנות יתרה, אם תשאלו אותי) לטעות ההיא. זה גורם לי לחשוב שההשלכות עוד יפגשו את עמליה בעוצמה כפולה בהמשך – אולי במסגרת תביעה?
הדבר השני הוא, כמובן, הבלוטה המוגדלת שהתגלתה בבדיקת הסי.טי שעשתה עמליה אחרי התאונה. היא תאלץ לעשות ביופסיה כדי לגלות אם מדובר בהתפשטות של הסרטן. כרגע עוד מוקדם לדבר על התוצאות המפחידות האפשריות – בפרק הבא בטח תהיה יותר וודאות – אבל בשלב זה כדאי לשים לב לעניין אחר: האדם הראשון שעמליה מספרת לו על כך הוא מיכה. בסצנה המשותפת שלהם, שחותמת את הפרק השישי, ניכר כמה הם זקוקים זה לזו. הם מתקשים להתאפק, ושוב מוכיחים כמה הם לא זהירים כשהם מחזיקים ידיים בפרהסיה. האם הקשר ביניהם ייחשף בפני הציבור ויעורר סקנדל רכילותי? האם זה יהיה המכשול הבא, או ש"חולי אהבה" מתכוונת לדלג על קו העלילה המתבקש? נגלה בהמשך.