כשני מיליון שנה לקח לנו, בני האדם, להתפתח מן הקוף ולהפוך ליצור הזקוף והנוירוטי שאנחנו היום, אבל לאורין ג'ולי אין את הזמן הזה - ותוך 20 דק היא דפקה אבולוציה משל עצמה והפכה מחיילת פשוטה של ג'וזי ושקד ל, ובכן, היצור הזקוף והנוירוטי שהיא היום. אוקי, לא בדיוק, כי האבולוציה של אורין לא הסתיימה בנקודה האופטימית הזאת.
כבר ראינו את הגבות המכווצות שלה הופכות לרפויות, את החיוך נפרש לראשונה על פניה, ואת אלכסה הולכת לישון בוילה כמו שתכננה, אבל בהישרדות כמו בהישרדות - בסוף מישהו מתבלבל בפתקים, והפעם זו היתה שמחה. בפרק שהוקדש כולו ל- 63,849 תיאומי הצבעות, התוכנית של אורין, אירה ולונא - בנות קנקאי הגולות באיפוגו - נראתה המרשימה ביותר. בעוד ששקד קוממי (בסוף יגלו לנו מי הוא?) מהשבט השני ניסה להפעיל את לונא שדווקא תשמור על אלכסה, והבוחשן הכי עסוק בבית הקפה, ג'וזי, ניצל את הזמן כדי להתנצל בפני אירה (זמן יגיד אם מדובר בהתנצלות כנה) - אורין ואירה חברו נגד אלכסה, קלעו צמות ולחששו את דרכן לצמרת. קלאסה.
לראשונה במשחק, אורין גילתה תושייה. היא צרפה לברית שלה את לונא שאיבדה בפיצול את ג'וזי ושקד, את שמחה - שתלך נגד בני השבט המקוריים שלה, ובו בזמן הצליחה "לנמנם" את אלכסה והבנים, שלא חשדו לרגע שאלכסה מועמדת מובילה להדחה. שמעו, איזו ברית נשית ויפה רקמה פה ה"אל קומנדנטה"! אבל אז בא ג'ובאני כנציג שבט קנקאי והעיר את כל המורדמים של איפוגו. -"הקול של קנקאי הולך לאלכסה פה אחד" - "איך הגעתם להחלטה?" "זרמנו עם איפוגו שהולכים להדיח אותה חחחח". מעודן, ג'ובאני. מעודן מאוד. ואם לא די בזה - במשימת החסינות הוא גם שר (בהעדר מילה מתאימה יותר) בקולו הייחודי "שמחה שמחה, שמחה שמחה", למקרה שמישהו עוד נשאר מנומנם. אגב משימת חסינות, אני רוצה לעדכן את כולכם שלימודי ליבה אאוט - ושרירי ליבה אין. ברצינות, הקוביות של אירה דולפין עשויות מיהלום כרוך ברצועות TRX ואני רוצה גם.
אבל זו לא אשמתו הבלעדית של ג'ובאני - אורין , שרוטטת כולה ממעמדה החדש כמחליטה על החיימשלה, פשוט לא יכולה להפסיק לפטפט על המזימה שלה - שבסוף מגיעה לאוזניים של אייל ברקובר (בסוף יגלו לנו מי הוא #2?), שמסתבר מבין עברית.
וזהו. כאן נגמר הסיפור של אורין ג'ולי. מחיילת, למפקדת, ולבסוף - למודחת מושפלת. במועצת השבט כבר לא היה לה סיכוי. הלהבה של האל קומנדנטה כבתה. כבתה בערך כמו הנשמה שלי למשמע הנאום של אלכסה, על ילדותה כנערה עולה מסכנה ודחויה. ציניות מה היא, אתם שואלים? זה בדיוק. בחיי, אפילו השתרבבה לה שם התנצלות לשמחה וגם איזה דיבור על "המלחמה הכי גדולה שלי היא מול עצמי". בקיצור - אלכסה רקחה מישמש יפה מפוסטים שקראה בעמוד הפייסבוק של הצנרת. רק חסר הקטע שהיא היתה חיילת בודדה עד שזוג מסורתי מיקנעם אימץ אותה לארוחות שישי וסגרתי סרייה.
ועוד מילה על מבחן האש: לא רק אלכסה, גם סבתא שלי מינוס יד אחת היתה מנצחת את אורין בהדלקת מדורה, כי כמו שראינו בפרקים הקודמים - עבודה תחת לחץ זה לא הפורטה שלה. אורין, היית צריכה להציץ מבעד לעלים לפי שהתחלת ללרלר על כיבושייך. אח, איך נפלו מפקדים.