לפני שנתחיל, אני חייב לומר כל הכבוד ל"הישרדות" ששברו שיא ושידרו במוצ"ש את הפרק הכי קצר בתולדות הריאליטי. קיבלנו בו רבע שעה מסכנה, שכל מה שקרה בה היה הפרישה המביכה והמיותרת של נאוה, שפחות או יותר הפכה את כל האסטרטגיות והתככים של השבועיים האחרונים לחסרי משמעות. הצחיק אותי שהיא באמת חשבה שנקנה את כל ההצגה של "אני מקריבה את עצמי בשביל ישראל!". בואי, את פורשת כי היית בסבל תמידי והיית על סף התמוטטות עצבים בכל רגע נתון. נאוה בוקר ב"הישרדות" הייתה חוויה מאוד מבדרת, אבל אין ספק שהיא לא התאימה לפורמט. או הבינה את החוקים שלו.
אבל בואו נחזור לפרק של אתמול: הגענו לאחת מהמשימות הקשות של התכנית - על המתמודדים להעמיד פנים בצורה אמינה שהם מאוד נלהבים מלראות בקבוקי "ספרינג" מונחים על שולחן. הם, כמובן, נכשלו במשימה הזו נחרצות. וגם מדובר בפרס ממש גרוע. כאילו, יש פה אנשים רעבים מתים ובמקום לסדר להם תוכן שיווקי של סביח עובד או משהו אתם דופקים להם 200 בקבוקים של מיץ? עושה רושם שהפרס האמיתי של המשימה יהיה צרבת וצורך תכוף להשתין.
לא נעים לי לומר, אבל בני ברוכים הולך וממצב את מעמדו בתור מתמודד חסר תועלת. בדרך כלל, המתמודדים הלא ספורטיביים מגיעים עם ערך נוסף שמכפר על זה, כמו יכולת אסטרטגית גבוהה או דרייב מטורף שעוזר לקדם את המשימות. אבל בני רוב הזמן בוהה, לא מבין מה הולך סביבו וגם כשהוא מקבל את המשימה הכי פשוטה שיש כמו לצעוק שמות של צבעים - הוא פשוט לא מספק את הסחורה ולא מבין למה כולם כועסים עליו. זו כנראה הנקודה שבה כולם התחרטו על זה שהם העיפו את זהר שטראוס והשאירו אותו. אבל להגנתו, הוא לפחות הביע איזשהי מודעות עצמית לעניין וטען שהוא אמר למלהקים מראש שהוא הבן אדם האחרון שמתאים לתכנית הזו.
וכאילו שמשימת התוכן השיווקי הזו לא הייתה גרועה מספיק, קבוצת קפרה ניצחה וקיבלה את האפשרות להתחרות ביניהם על הצבעה כפולה. התחרות? מי שמסיים ראשון לשתות בקבוק מיץ שלם מנצח. ניסיתי למצוא דרך מעודנת לתאר כמה מינית ומעוררת חלחלה המשימה הזו הייתה אבל אז סמיון אמר "אני יודע למצוץ הכי טוב", והפרצוף שלו אחר כך חסך לי כל דבר נוסף שאפשר לומר בנושא.
הדירוג החברתי הביא איתו את אחד העימותים שהכי חיכיתי להם: אלה איילון נגד דוד דביר. אחרי שדוד התלונן שוב שהיא מפונקת מדי ולא עושה מספיק, היא הלכה לבכות בים בדרמטיות, ואז החליטה בהירואיות לקום נגדו אחת ולתמיד. הוא, בתגובה, קטל אותה בצורה ברוטאלית שהרסה לה לחלוטין את המומנטום. אין מה לעשות, הבן אדם עשה קריירה ממתן עלבונות בזמן אמת, והוא אוכל אותה בלי מלח. בניגוד לעלבונות של דוד, שמגיעים ממקום ביקורתי אבל מציאותי על ההתנהלות שלה בשבט, אלה ניסתה להחזיר לו בעלבונות ילדותיים, שנובעים רק מהניסיון שלה להכאיב לו בחזרה. היא הייתה שנייה מלעשות לו "הכול חוזר עלייך וקקי בידייך".
אל בקתת המודחים/מוות/פירות (לא עקבתי כבר איך זה נקרא) מגיעים ליטל ואסי, כשהפעם מקדמים את פניהם אילנה אביטל וזהר שטראוס. אף אחד לא טורח בינתיים להסביר לנו מה ההיררכיה בין השניים - אילנה מלכת הבקתה כי היא הייתה ראשונה? שניהם שווים ובמצב שאסי וליטל לא מגיעים להחלטה, הם מחליטים ביחד? מה קורה אם גם שניהם לא מגיעים להחלטה? כלום לא ברור וזה גם לא משנה, כי כרגיל אסי וליטל מגיעים להחלטה ביניהם וכל פורמט הבקתה הזה נשאר מיותר וחסר משמעות. מה שכן, המהלך של אסי שבו הוא שכנע את ליטל שבני ברוכים הוא הנכס היקר והמוערך ביותר של השבט שלהם - היה לא פחות מגאוני.
אבל מגיע שאפו לליטל, ומתברר שהייתי צריך לתת לה יותר קרדיט משנתתי לה בהתחלה. היא לא באמת נפלה בפח הזה, אלא הבינה טוב מאוד מה היא עושה והחליטה לצאת למשימת התאבדות. ברור לה שהיא וישראל נמצאים במיעוט, אז היא הפסיקה לחשוב במונחים של "שבט" והתחילה לחשוב על היום שבו יאחדו את השבטים. היא שלחה את ישראל שיתחבר עם חברי השבט השני, הסכימה לקחת את בני שבבירור הולך להפיל את המשימה והתחילה לתכנן את העתיד.
בינתיים, שבט קפרה מקבלים בברכה את בני ברוכים עם המון פירות, וירדן ג'רבי אפילו מפרגנת לו לבדיחת "נאוה, בוקר" עם בדיחת "בני, ברוכים הבאים". סמיון ככל הנראה לא ראה בחייו סטנדאפ ישראלי ומתפלא מהעובדה שכל הבדיחות של בני עוסקות באשתו, חגית. אם זה חדשני בעיניו, הוא צריך ללכת לראות את קטורזה. זה יפוצץ לו את המוח.
בלילה, קוז'יקרו ובני עושים מסיבת פיג'מות ומוציאים קיטור, מה שגורם לליטל להגיב באמירה המאוד פרופרוציונלית "הלוואי ויקבלו שיתוק, שיקבלו איזה מחלה". אני חשבתי שישראל הגזים כשאמר בתחילת הפרק שהוא הולך "לרוצץ להם את הראשים אחד אחד", אבל כנראה שיש לו כאן מתחרה ראויה על תואר שוחרת השלום של השבט. פיס אנד לאב.
בפרקים הבאים של "הישרדות": דוד דביר אומר לאלה איילון שיש לה חתיכת אננס תקועה בשן והיא מתקפלת לתנוחת עובר ובוכה, אילנה אביטל וזהר שטראוס משחקים דוקים וליטל מטילה על קוז'יקרו כישוף עתיק ששולח את נשמתו לחוות ייסורי נצח ביקום שבין החיים למוות.