וואו. לא נראתה כזו תקיעת סכין מאז ה"חתונה האדומה". אבל לא משנה כמה העורכים ישימו שוט של אלינה המופתעת עם פה פתוח (תיכנס לה שפירית בסוף), אי אפשר להיות באמת מופתעים. הביף בין זהר לאסי ניכר כבר בפרקים הקודמים, אבל משימת החסינות האישית של שבט אנטינג אנטינג הייתה הקש ששבר את גב הגמל. זהר חשב שההימנעות מלהשתתף באופן פעיל במשימה תציל אותו מסכסוכים עם חברי שבט אחרים, אבל ההיפך הוא הנכון. ויותר מזה - המחשבה שהוא חסין מטעם עצמו מהדחה הייתה ההנחה השגויה ביותר והתגלמות מובהקת של חטא ההיבריס. אבל בואו נחזור רגע אחורה.
הפרק התחיל ברגע אנטי-קליימטי בו בני התוודה בפני אלה שהוא זה שגנב לה את הפרס. בשלב זה, ברור שאף אחד לא לוקח אותו ברצינות כי אף אחד לא טרח אפילו לכעוס או להתאכזב ממנו. ברור לכולם שזה פשוט עוד פעם, בני והשטויות שלו, אלה למדה לא להפקיר את הנשק וכאן העניין נגמר.
אחרי משימת החסינות האישית, אסי והמיניון הנאמן רגב הוד החליטו שהם לא רוצים להיות חברים יותר של זהר, ושהם צריכים מישהו חדש לחבורה, או יותר נכון - מישהי. אסי מחליט שהוא רוצה לצרף את אלה כי היא אשת אשכולות חזקה ומתוחכמת עם כישורים וניסיון חיים מוכח. סתם, נראה לכם? לו יש חסינות, לה יש ביטול חסינות והדרך היחידה שלו להבטיח שהוא ישאר היא להתחנף אליה. וזה השלב שבו אלה אכזבה אותי עמוקות. אחרי שבפרקים הקודמים היא הראתה תעוזה בהתמודדות שלה עם חברי שבט בעייתים (אהמ, שוב: בני), אתמול היא בבת אחת הפכה להיות נגררת שצמאה לאישור מאחרים. מצחיק שהיא מדברת על האופן שבו נשים בעבר תקעו לה סכין בגב, אבל באותה נשימה גם הולכת מאחורי גבה של אלינה, ועוד אחרי שיחת ההעצמה שלהן על אחוות נשים. איך אלה אמרה? "אני לא רק בלונדינית". ובכן, את לא בלונדינית בכלל.
אין ספק שמדובר במועצת השבט הכי ארוכה שאי פעם הייתה, מעולם לא חשבתי שכל כך הרבה זמן מסך יוקדש לבעיות הרגשיות של חברי השבט עם בני ברוכים, לרגע חשבתי שאני רואה "בטיפול", ספיישל זיעה. בריקאפ הקודם כתבתי שצריך פינה קבועה שבה דוד דביר מעביר ביקורת על אנשים אחרים, ונראה שגיאזו החליט להרים את הכפפה ואכן היה מדובר במופת טלוויזיוני. אשמח לספין-אוף בהקדם.
אבל לאסי וחבורתו היה ברור שכל מועצת השבט הזו היא הצגה אחת גדולה. כל אחד סיפר כמה הוא לא סובל את בני, איך כולם מתייחסים אליו כמו כלב זקן, עיוור וחירש שתוהים אם צריך כבר להרדים אותו, אבל כל זה רק עוזר לבנות עוד את השאננות של זהר, שחושב שמקומו מובטח, רק כדי שרגע הבגידה יהיה יותר כואב וגרנדיוזי. הוא הבין שכשלא נתן מעצמו במשימת החסינות האישית, הוא למעשה חפר את הקבר של עצמו.
כן, המהלך של אסי עבד, אבל חשוב להדגיש - זה עבד רק לעכשיו. הוא נפטר מזהר והשאיר את בני כבשר תותחים להמשך הדרך, אבל למעשה הוא שינה את הדינמיקה בצורה הרסנית לכולם. הוא אמנם עשה לעצמו טוב בטווח הקצר, אבל הנזק שנעשה לתדמית שלו בטווח הארוך הוא בלתי הפיך. כעת הוא נתפס כתככן, מישהו שאי אפשר לסמוך עליו ובריון, ואלה, מצדה, שרפה את עצמה כחלק מאחוות הנשים. בקיצור, הניתוח הצליח אבל החולה מת.
בפרקים הבאים של הישרדות: זוהר מגלה את אילנה אביטל בבקתה ומתחבא מאחורי עץ קוקוס בתקווה שלא תראה אותו, דוד דביר מתנפח לכדי עקיצה אנושית אחת גדולה ועדיין לא זוכה לטיפול רפואי ראוי ועדי ביטי מזכירה לכולנו שהיא כבר לא ילדה קטנה ותמימה למקרה שלא שמענו אותה אומרת את זה מספיק.