"יורשים" הוזכרה כאן בעבר כיורשת הטבעית, גם אם הלא-מובנת-מאליה, של "משחקי הכס"; לא רק כסדרת הדגל של HBO, אלא גם כדרמה שעוסקת באותם מאבקי כוח ברוטאליים על הכתר. אבל שתי הסדרות גם שונות זו מזו, כמובן, באלמנטים רבים. ז'אנר הפנטזיה ורוחב היריעה הם הבולטים שבהם, אבל לא היחידים. כך, למשל, "יורשים" נעדרת את אחד מסממניה המובהקים והאפקטיביים של "משחקי הכס", זה שהפך אותה כמעט מיד לשיחת הברזייה של יום המחרת: אפקט ההלם. ב"יורשים", שמחזיקה סגל דמויות קצר יחסית - משפחת רוי פלוס כמה נספחים - אין גופות שמושלכים מראש מגדלי עסקים מדי שבוע, אין תהפוכות דרמטיות באמצע העונה ואין הפתעות.
וכך, גם לאספת בעלי המניות של "ווייסטאר רויקו" שנערכה השבוע על המסך, ופומפמה כאירוע שעשוי לשנות את מבנה הבעלות של התאגיד ובכך לטלטל את עולמה של משפחת רוי ואת בסיסה של הסדרה - מאבקם על השליטה בחברה - הגיעו הצופים כשהם יכולים להעריך במידה רבה של ודאות ש"ווייסטאר" לא תיפול לידיים זרות. לכל היותר, זו תהיה מכה קלה בכנף המטוס הפרטי. מה שנותר, אם כך, היה לראות מה בכל זאת יקרה למשפחה, איך היא תימלט מהתסבוכת, מי יגזור קופון על ניהול מוצלח של המשבר, מי יהיו קורבנות האירוע ואיך גרג יידפק מכל זה.
מחנות לוגאן וקנדל נאלצים שוב לשתף פעולה, כמו זוג שרגליו נקשרו זו לזו במרוץ שקים. בשבוע שעבר הסתיימה הריצה הזו בפיאסקו, כשלוגאן התמוטט וג'וש ארונסון נמלט לזרועות סנדי את סטואי. זה רק החריף את הצורך של האב ובנו בתיאום עמדות. השלום הזמני הזה יותר קר מהיחסים בין יאיר לפיד ובני גנץ, והתנפצות הקרחון היא רק עניין של זמן; 60 דקות מסך בדיוק.
אבל קנדל הוא לא רק חייל (מורד) במלחמה נגד הפולש מבחוץ, אלא גם המתווך שמנסה למנוע אותה. "יהיה נחמד להגיד למוסקבה מה חושבים בוושינגטון כדי שלא ניקלע כולנו לארמגדון", אומר לו פרנק, שכבר מריח את לחץ משבר הטילים הקובני בחדר. קנדל נמצא במצב המסובך מכולם: הוא רוצה להפיל את אביו, אבל השתלטות של סנדי וסטואי תשאיר גם אותו מחוץ למשחק. בלי השליטה המשפחתית, הוא אומר, לא אצליח לשנות דבר. הוא נפגש עם סטואי, מציג את עצמו כ"בעל הברית הכי חזק שלך בחברה", מזהיר שלוגאן המגלומני לא ייסוג מהצבעה, מתניע פגישה מכרעת בין הצדדים ומציע לשיב איך לנהל אותה.
התייצבות מול מראה לא מחמיאה
קנדל, כמעט כרגיל, יוצא נפסד מכל מהלכיו. מאמצי התיווך, המודיעין והעצות שהוא חולק לשני הצדדים מביאים לסיום המשבר, אבל איש מהצדדים לא מזכה אותו בפיסה מהעוגה, והוא נאלץ לחטוף מיקרופון בשביל דקות ספורות של תהילה שנויה במחלוקת. בסיום הפרק הוא נקרא לשיחה פרטית עם אביו רק כדי להתבזות בגוסטינג. כשהוא מתקשר, לוגאן חוסם אותו - סנקציה שרק הסרת עוקב חמורה ממנה. הגישה הישירה לאביו, שבה התהדר בתחילת הפרק, אבדה. אם מישהו חשב שהאב ובנו יכולים שוב לעבוד יחד, לוגאן מציג תשובה חד-משמעית: בלוק.
למשא ומתן מול סטואי, סנדי האב וסנדי הבת, מתייצבת משלחת בכירה אך נטולת קודקוד: שיב, רומן, ג'רי וקארל. לכאורה זו פגישה שאיננה שוות-דרגים, אבל למעשה שני מקבלי ההחלטות הם נוכחים-נעדרים בחדר שמעבירים מסרים באמצעות דוברות בשעה שכשירותם מוטלת בספק. רומן לועג לסנדי סניור החולה, אבל מצבו של אביו, שמתגלה כסובל מדלקת בדרכי השתן, מידרדר במהירות בהיעדר תרופות, והוא הופך לקשיש מבולבל ודמנטי שקורא לשיב "מרשה" ומשוכנע שיש חתול מת מתחת לכיסא שלו. רומן תוהה בתחילה, בדיפלומטיות האופיינית לו, אם סנדי האב הוא לא רק "בובת הבשר" של סנדי הבת המדבבת אותו; עד סיום הפרק יהיו אלו צאצאי רוי שיתפקדו כפיתומים, ממלאים לכאורה את צו אביהם ("זה מה שאבא שלנו רוצה", משקרת שיב לסנדי) אך נוהגים לפי צו מצפונם.
הפרק מציב זו מול זו את שיב וסנדי - שתי הבנות שמנהלות בפועל את העסק עבור אבותיהן המבוגרים ומעורפלי התודעה. למעשה, עבור שיב, המפגש עם סנדי הוא כמו התייצבות מול מראה לא מחמיאה ("מישהי כמוני", אומרת עליה שיב). הנה היא, הבת האהובה שעומדת בחזית ומובילה את ההתנהלות המשפחתית, אבל למעשה היא לא יותר ממסנתזת הקול של אביה, סרה לפקודותיו ונטולת כוח עצמאי ממשי. "אני רק עושה את מה שאבא שלי אומר לי, כמוכם", מטיחה סנדי את האמת בפני רומן ושיב. מאוחר יותר, שיב חוזרת על המשפט באוזני סנדי בארשת ניצחון כשהיא מכריזה שהרויס מסרבים לוותר על מטוסיהם הפרטיים. אבל למעשה זה איננו ניצחון כלל, אלא תבוסתה של שיב - היחידה שמביעה התנגדות מפורשת לסירוב אך נאלצת להתקפל בפני הוראת (או מלמולי) אביה. סנדי האב והבת הם הטקסט, לוגאן ושיב הם הסאבטקסט.
הכרישים מגיעים
רגע השיא של הדינמיקה הנשית הזו מגיע כששיב וסנדי נפגשות ביחידות. לוגאן כבר הוצא לחל"ת מנטלי, ושיב הצליחה לשכנע את עמיתיה להסכים לוויתור על המטוסים. כשסנדי מבקשת לחזור לאביה כדי לקבל את אישורו (ואת דרישותיו החדשות), שיב מצליחה לנפץ את מעגל הסיוטים שבו לכוד המו"מ ולנתץ את הכבלים גם עבור סנדי ("אני לא חושבת שזה בסדר, איך שאבא שלך מספסל אותך בכל זה"), ושתי הבנות רוקמות ביניהן הסדר. שיב התעלמה בתחילה מעצתו של קנדל לתת לסנדי הבת לשכנע את אביה לפשרה, אבל כעת היא עושה זאת - ומצילה את המשפחה (ובדרך גם קונה לעצמה מושב פוטנציאלי במועצת המנהלים).
דווקא אז מתברר ששיב איננה סנדי, ויתר על כן: שיב איננה הבת החזקה, הדומיננטית והמתוחכמת מהשתיים, כפי שהיא טועה לחשוב. שיב טוענת שהשוק ממילא לא יקבל את אחד מצאצאי רוי בכיסא המנכ"ל. כשסנדי מטילה בזה ספק, שיב עונה: "לי אכפת רק אם אבא שלך מאמין לזה". היא שולחת את סנדי למכור את הדיל לאביה - וסנדי "אני רק עושה את מה שאבא שלי אומר" מצליחה. "היא יודעת לתמרן את אבא שלה", אומר קנדל על סנדי בתחילת הפרק, ומציב בפני שיב את האתגר שהיא איננה מצליחה לעמוד בו. בניגוד לסנדי, שיב מצליחה לסגור את העסקה רק משום שאביה לא נמצא שם.
הפרק החמישי של "יורשים" היה קרב הישרדות. כולם נחלצו ממנו בשן ועין ומניות שליטה, אבל איש לא עזב כמנצח: קנדל, שושבין חתונת הדמים עם סנדי-סטואי, גורש העירה בבושת פנים; רומן לא הצליח לשכך את זעמו של הנשיא, שהחליט לפרוש מהבית הלבן ולנתק את לוגאן מעוד מוקד כוח (הרמזים ליחסים בין דונלד טראמפ ופוקס ניוז של רופרט מרדוק ברורים, אך אי אפשר להתעלם גם מהדמיון ליחסים בין בנימין נתניהו והעיתונות הישראלית); גרג נושל מירושת סבו ומתמודד על תואר האיש הכי מנוול בעולם עם תביעה אפשרית נגד גרינפיס ("מי הבאים בתור?", תוהה טום, "'הצילו את הילדים'?"); חיזורי הסקס של טום, שמחפש בעצמו יורש להון חדלות האישים שברשותו, נדחים על ידי שיב; ואת קונור - גם כשהוא היחיד שמתנדב לדבר עם הנשיא - אף אחד לא סופר.
אבל שיב, שנראית לרגע כמו יוליוס קיסר על סף טריומף ברומא, היא הדמות הטראגית מכולן. היא פעלה בעצמאות ובנחישות, גילתה פרגמטיות ותחכום, נכנסה לנעלי אביה, גייסה תמיכה והובילה את המהלך שהשאיר את השליטה בידי המשפחה - רק כדי לזכות בסיום הפרק בבוז קולני, בוטה ופומבי מצד לוגאן, שאולץ לעשות את הבלתי-נסבל בעיניו: להתכופף בפני יריבו האגדי. שיב נאלצת לצפות מהצד באביה מסתודד עם ג'רי וטופח בחיבה על כתפו של רומן ("בוטלג לוגאן", קוראת לו ג'רי). אפשר לנחש מה אומרת שיב לעצמה: אני לא חושבת שזה בסדר איך שאבא שלך מספסל אותך בכל זה.
ואולי הרגע הזה ייתן לשיב את הדחיפה שהיא זקוקה לה, זו שביקשה להעניק לסנדי. "יש דם במים, הכרישים מגיעים", אומר לוגאן לג'רי. הוא מתכוון לחקירת משרד המשפטים ולעתיד המעונן שמסמנת פרישתו של הנשיא המיטיב, אבל ייתכן שהכרישים קרובים הרבה יותר מכפי שהוא משער. ייתכן שאחת מהן כבר אורבת מאחורי גבו.