נפל רחוק מהגדג'

מגפת הנפוטיזם ממשיכה להשתולל באולפנים של הכוכב הבא, ואם אחות-של כברה, אחיין-של יזהר כהן, התאומה הסיאמית של אסי עזר וחזרזיר המחמד של סטטיק ובן אל לא היו מספיק, אז אתמול קיבלנו מנה גדושה של נפוטיזם, מ"הבסיסט-של" שופט ועד "בן-דוד-של" זוכה מן העבר.

ג'ורדן אוזן

ג'ורדן הגיע עם משפחתו הרחבה, עולים חדשים מצרפת, ונתנו לרותם הזדמנות להביך את עצמה בשפה נוספת. אין דרך טובה יותר להבין שהביצוע הפאנקי שלו ל-"I Wish" של סטיבי וונדר מוצלח, מאשר להסתכל על השופטים מקפצים ומזיזים את הראש כמו סטיבי. אולי אמדורסקי חטף מיגרנה מרוב הזזות ראש, כי למרות החיוך שלא ירד לו מהפנים לאורך הביצוע, החליט לשים אדום. למזלנו, זה לא מנע מג'ורדן לעבור לשלב הבא ולתת לנו תקווה לדוז פואה.

רבקה סיום

סיפור החיים של רבקה נשמע כמו עלילה לסדרה שאסי עזר יכול לכתוב: עובדת במפעל בורקסים, שרה במתנ"ס העירוני ומושכת את תשומת ליבו של הפלייבוי המקומי. או שזה, לפחות, הסיפור שאסי ניסה למכור לנו, והצליח בדרך להרגיז את החבר של רבקה שלא אוהב שמתערבים לו במערכת היחסים. רבקה ביצעה את השיר "Take a Bow" של ריהאנה, בקול מדויק ומלטף והצליחה להלהיב גם את אמדורסקי. וכשאנחנו אומרים "להלהיב", במובני אמדורסקי, אנחנו כמובן מתכוונים לכך שהוא הנהן באדישות והתאפק שלא להשחיר.

אור סלע

אור, בניגוד לרבים מהמתמודדים, עוסק במוזיקה כמקצוע - הקלטות ל"אקס פקטור", סינגלים לצביקה פיק, וגם, על הדרך, הוא הבסיסט של הראל סקעת. ואם אנחנו בעניין של השוואות, אסי זיהה את הדמיון לאמרי זיו, עד לרמת הגופייה. מתחילים לחשוד שאסי סתם אוהב להגיד שאנשים כפילים של מפורסמים בתור תחביב. אז עם כל הכבוד לקשרים ורקע מקצועי, יש עוד דברים במשוואה הזאת. אור ביצע שיר מקורי שלו בשם "אשיר לך כל יום", ונתן ביצוע גדוש בהרמות גבה מזמינות ופלרטוטים עם הקהל. באופן קוסמי כמעט, הרמות הגבות שלו גרמו להרבה הרמות גבות אצל הקהל והשופטים, שלא ידעו איך לאכול את הדבר המשונה הזה. אין מה לעשות - למרות כל המאמצים שלו, לבן אדם פשוט אין את זה. אמדורסקי אמר את זה הכי טוב: "האודישן לא טוב, השיר לא טוב, אתה נראה טוב". הראל פשוט שם אדום, לא פירט יותר מדי וכנראה מקווה שלא ייתקע עם אור לבד בהסעה להופעה.

סתיו וקנין

בקושי הספקתי להתלונן על זה שממוצע הגילאים של המשתתפים בתוכנית מתאים יותר ל"ששטוס", והנה הגיעה מנצחת בפרויקט "הלהקה" של ערוץ הילדים כדי לבסס את הטענה שלי. וקלטו קטע - היא גם ממש דומה לשירי מימון. וכמובן שהשופטים לא יכלו להתאפק וניצלו את ההזדמנות כדי לגנוב את הספוט ולעשות חיקויים, בזמן שסתיו עומדת ומחכה שהקרקס ייגמר. עשרים שעות מאוחר יותר, סתיו מבצעת את "ואם פרידה" ומוכיחה שהיא לא פחות מדיווה. חוץ מזה שאם הכחול הראשון שלך מגיע מאמדורסקי, יש לך עתיד מבטיח. הראל לא התרשם מהקול הגדול, אבל אולי זה מקנאה. אל תדאג הראל, בשבילנו אתה תמיד תהיה הדיווה הבלתי מעורערת.

יוסף גדג'

פסטיבל הנפוטיזם ממשיך עם בן דוד-של נדב גדג', הנציג המצליח ביותר שלנו בשנים האחרונות באירוויזיון. אסי ורותם הספיקו לפני ההופעה ליצור סכסוך משפחתי כשהתקשרו לדוד נדב והוציאו אותו לא מפרגן, בזמן שסטטיק תהה האם מוזיקליות עוברת בתורשה. במקרה של יוסף כנראה שזה לא המצב, כי הזיופים שלו ב"סימני הזמן" של משה פרץ זיכו אותו בארבעה אדומים ובהפסקת השיר באמצע. בינתיים, רותם תהתה האם הקרבה המשפחתית גרמה לציפיות גבוהות מדי - ואני רק שאלה, האם זמר שלא יזייף באודישן זה יותר מדי לבקש?

צחי ועודד

צחי ועודד הם פליטי להקת "בויבנד" שעל שמה רשומים 9 סינגלים, והייתי קוראת להם עלמי חמד אם הם לא היו בני 30 - שזה כנראה הגיל שבו חברי להקת בנים צריכים להתחיל לחשוב על פרישה. השיחה שעשו עם אסי ורותם לפני האודישן נתנה כמה רגעים מרגשת על אמת, כשדיברו על הקושי של אביו של צחי ליישב בין הדת לבין קבלת בנו ההומוסקסואל. לשם שינוי, קיבלנו שיחה אותנטית מהלב, ובינתיים - נראה שהפתרון לבעיה עדיין לא נמצא, אבל נשארנו עם תובנות על החשיבות של תקשורת וכבוד הדדי, גם כשלא מסכימים. הביצוע של צחי ועודד לשירו של אד שירן, "Thinking Out Loud", אמנם לא ריגש כמו שיחת הנפש, אבל הדהד להקת בנים מהניינטיז. וכנראה שאני לא המעריצה היחידה של בקסטריט בויז בקהל, כי הם עברו ובגדול.

סלפיש שפרד

להקת הרוק הקשוחה הגיעה היישר מהבית של ההורים במעלות (פחות קשוח), וגרמה לאסי לשאול - האם הרוק מת? סביר להניח שגם אם הוא חי וקיים, מקומו כנראה לא בתחרות הפופ הכי מפורסמת בעולם (ויסלחו לי לורדי, להקת המטאל הפינית, שהיו היוצא מן הכלל שהוכיח את הכלל). בניסיון לעזור להם בתדמית הרוקיסטים, אסי הציע שרותם תרשרש בתוף מרים ברקע - רעיון מיותר לכל הדעות. גם השטויות של אסי ורותם לא הספיקו בשביל להציל את ההופעה של הלהקה עם שירם המקורי, "Run", שאמנם קיבל תשבוחות אבל היה בבירור לא מתאים לתחרות. טוב, לפחות קיבלנו מופע רוק אדג'י בפריים טיים, אפשר להיות רגועים.

קרין מרי סולימן

התימניאדה 2: הכוח מתעורר. במקום ללמוד משהו על חייה של קרין, למדנו עליה פרט אחד - אמא שלה דומה לאמא של דודו אהרון. כי שתיהן תימניות, כמובן. אסי התלונן שתמיד עושים עניין ממוצא תימני - דבר שאמר תוך כדי עשיית עניין ממוצא תימני. חוץ מזה, לא ראינו אותו מתלונן כשזלל מרק עם חוויאג'. בכוכב הבא אף הזדמנות להביך לא תחמוק מאסי, והוא הצליח לשכנע את הקהל כולו שקרין היא אחות של דודו אהרון למשך שתי דקות בערך. קרין בחרה לשיר את "מזל מאזניים" של דודו אהרון (לא מספיק הרמות ל"אקס פקטור" ליום אחד?), אבל אפילו ההחלפה בין אסי ורותם לסטטיק ובן-אל (שבה אסי ורותם הופכים לשופטים וסטטיק ובן-אל הולכים להריץ דחקות בכלוב) לא עזרה. אסי ורותם היו היחידים שהצביעו כחול, באופן הולם לשופטים שלא מבינים במוזיקה (מי לעזאזל חשב שזה רעיון טוב?). למרות זאת, סטטיק ובן-אל החליטו לתת לה צ'אנס ולבזבז את הסייב האחרון של העונה על מישהי שכל השופטים נגדה. המלצה שלי לקרין: תביאי ג'חנון. זה נותן כאן נקודות.

• נדב גדג'
• סדרות טלוויזיה