זהו, הגענו לישורת האחרונה של בחירת נציג האירוויזיון. מה שפעם לקח ערב אחד מצ'וקמק בערוץ 1 הישן, הפך להליך סינון מדוקדק ולרומן גברי מרתק בין סטטיק לאמדורסקי. מתרגשים? גם אנחנו.
אז אחרי כל הסייבים, ההדחות, הביצועים לעידן רייכל, החתיכים חסרי השרוולים, החנופה של קרן פלס ואפילו התערבות ממשלתית להצלת להקת שלווה(!) - יש לנו רביעיית גמר. כתריה, קובי מרימי, מאיה בוסקילה ושפיטה יתחרו ביום שלישי הקרוב על הזכות לייצג את ישראל באירוויזיון החגיגי בתל אביב.
אפשר להגניב מבט קל לעבר העונה האחרונה ולהודות – זו היתה עונת דוז פואה, לפחות ברמת המתח הטלוויזיוני. היו לנו דמויות מעניינות, שולחן השופטים העמוס הוכיח את עצמו כמיקרו-קוסמוס לרחשי הקהל המבעבעים, המתחרים הצליחו להתעלות על עצמם מביצוע לביצוע, והתוצאה היא גמר שבו כל מתמודד עשוי לקחת את התואר. כן, לצערנו זה כולל את שפיטה.
תכנית הסינון האחרונה היתה הכנה טובה לקראת הגמר – ארבעת המתמודדים החזקים בתוכנית נלחמו על שני הכרטיסים האחרונים לגמר, ובתמורה נתנו ביצועי גמר של ממש. למעשה, הביצוע היחיד שבאמת אכזב היה הגרסה של אברהם דה קרבליו ל-"Stay With Me" של סם סמית'. ביחס לשואו שדה קרבליו סיפק בשבועות האחרונים, ואפילו ביחס לביצוע שלו ל-"Believe" של שר מתחילת הערב, הביצוע לסם סמית' לא החמיא לעולה האהוב עלינו, והפספוס הזה עלה לו בהזדמנות האחרונה לגמר. כשאברהם ישיק מופע מצליח של ביצועי פסנתר לשירי פופ במועדון השבלול - זה השיר שהקהל ינצל כדי ללכת לשירותים.
גם המודח השני של הפרק, דניאל ברזילי, עומד להשיק קריירה מצליחה לאחר התכנית. אם תרצו הוכחה לכמה הקהל אוהב אותו, רק תציצו בטוקבקים לביקורת האחרונה שפרסמנו עליו ותגלו את צבא האמת של דניאל ברזילי. הוא באמת זמר מצוין מז'אנר הגבר המסוקס והרגיש ששר שירי אהבה מושלמים לפקקים של הבוקר, אבל עבור תחרות ראוותנית ונוצצת כמו האירוויזיון? עדיף לו לנסות לכבוש את המצעד של גל"צ. שני אדומים הספיקו כדי לסיים את הריצה שלו לגמר. החכם סטטיק אומר: "זה לא מרגיש לי כאילו אתה מבין מה זה אירוויזיון".
מי שדווקא מבינה היטב מה זה אירוויזיון היא רותם שפי. לא שפיטה - שפי. בעוד ששפיטה היא דמות בלתי נסבלת שיש מגוון רחב של סיבות למה לא לשלוח אותה לאירוויזיון, היוצרת והשחקנית של שפיטה עושה עבודה פנטסטית בכל הנוגע לפן הבידורי. לאורך העונה הביצועים, העיבודים והשואו של שפיטה השתפרו ברמות, וגם גדולי שונאיה חייבים להודות שהיא הרוויחה את מקומה בגמר בעבודה קשה (גם אם זכתה לחיבוק ודחיפה מההפקה). אנחנו מחזיקים אצבעות שלא תזכה, אבל אין ברירה אלא לתת לה כבוד על שהגיע לגמר ונתנה שואו על הדרך.
עם כל הכבוד לכבוד, אנחנו בסופו של דבר מחפשים את האקט שיביא לנו את הדאבל, ומי שנתן ביצוע שכזה היה לא אחר מהבן החוזר קובי מרימי. לא רק שההופעה שלו בפרק העלייה לגמר הביאה שניים מהרגעים הטובים ביותר העונה (סקעת מחקה את מרימי עושה את "הללויה" של גלי עטרי; אמא של מרימי משתיקה סוף סוף את שפיטה עם השאט אפ המוצדק בהיסטוריה), אלא גם את הביצוע הטוב של העונה.
"הללויה" של לאונרד כהן הוא שיר כל כך שחוק שלעד נועד לביצועים מעייפים בתחרויות שירה, שיר שכל כך קל להגזים. רק דמיינו רגע את מאיה בוסקילה מבצעת אותו. רק דמיינו רגע את מרימי מבצע אותו בימי היודל שלו. אבל מרימי למד משהו מההדחה, נטש את היודל ונתן ביצוע פנומנלי ועדין (הכל יחסי) שזיכה אותו בכרטיס מוצדק לגמר. לעזאזל, זה היה ביצוע לגמר. קובי כבר מוכן ליום שלישי, ואתם?