תודה שוב לאלוהי הריאליטי שהביא לנו את נינט, תוספת מרעננת לפאנל השופטים, ומה טוב שיש לנו עוד שני פרקים של קרבות "ראש בראש" ליהנות ממנה. החדשות הרעות: יש לנו גם עוד כמה פרידות מצערות מפייבוריטים.
חן אהרוני VS שיר ברוך
בניגוד מוחלט לאופי האופטימי של חן, הריאיון איתו התמקד בשלילי - אסי רצה לדעת אילו דברים שליליים נאמרו אחרי האודישן שלו, וחן פרט על מיתרי הכינור הקטן בעולם. כל כך קשה לזמרים מפורסמים ואהובים, שיש מהם ציפיות גבוהות. הביצוע של חן, בניגוד מוחלט לראיון, היה כיף טהור - "I Can't Feel My Face" של The Weekend כלל שירה תוך ריקוד, ונתן וייב של לגמרי ג'סטין טימברלייק. נינט דווקא התאכזבה, ובתגובה לכך השופטים האחרים העירו שהם מצפים מחן ליותר כי הוא זמר מוכר. אני מוחה בתוקף: הרף של התחרות הזאת צריך להיות זהה עבור כולם, כי לא מדובר ב"בית הספר למוזיקה" או ב"כוכב נולד", אלא בתחרות שהזוכה בה יישלח לאירוויזיון. אם זמר קריוקי מאשדוד לא עומד ברף, הוא לא צריך לקבל הנחות רק כי הוא לא מקצועי, להיפך.
שיר כבר ידועה בכך שהיא שוברת לבבות, והנה היא עושה את זה שוב, לפני שהספיקה לשיר תו אחד. אין לה סיכוי מול זמר כמו חן אהרוני, ויכול להיות שאסי ורותם היו מודעים לזה, כי בראיון איתה היו עסוקים בעיקר בניסיונות שידוך, אבל על אמת - רותם שידכה לה את אח של בעלה. ואכן, באופן טרגי, הביצוע של "שובי לביתך" של שם טוב לוי קיבל 5 אדומים מהשופטים. נשאר רק לקוות שייצא משהו מהשידוך.
שרית חטיבה The Choice VS
להקת הרוק שיושבת על המשבצת הבודדה של "לא פופ ולא מזרחית", הוצבה מול שרית חטיבה, הנציגה האולטימטיבית של הז'אנר הים-תיכוני. מה? מה הקשר בין שני ההפכים המוחלטים הללו? אז ככה: אלו שני הסייבים של אסי ורותם, וכך מובטח שלפחות אחד מהם יעבור לשלב הבא.
The Choice בחרו לבצע קאבר ל"עומד על צוק" של היי פייב, מה שכנראה שלל מהם את הזכות לקרוא לעצמם להקת רוק. הביצוע היה מאכזב - ציפיתי שהוא ינסוק מעלה ובמקום זה הוא לא רק עמד על הצוק, הוא קפץ ממנו קפיצת ראש. אמדורסקי וסטטיקאל התלהבו מהם בשלבים קודמים עד כדי כך שהסכימו לתת כחול למרות האכזבה, אבל הרף של 57% שהציבו לא היה נראה מבטיח בכלל.
שרית, מקסימה ומקצועית, התחמקה בדיפלומטיות מהשאלה על ביצועיהם של קודמיה. תוך כדי שהיא מתחמקת באלגנטיות מלעלוב בהם, The Choice התמרמרו ממקומם בקהל - בניגוד חד לאווירה המפרגנת שהייתה עד כה בין המתמודדים. שרית קיבלה כבוד מיוחד - את הביצוע לשירה של שרית חדד, "שב", ליוותה סימור דניאל (שהייתה מנחה אורחת בפרקים קודמים) בצעדי ריקוד. הביצוע של שרית אמנם היה יותר מרומם, אך התחרות הייתה צמודה והיה לה הפרש של 6% מהניצחון. כלומר היא הייתה תלויה בחסדיה של נינט, ותודה לאל שלא באלו של אמדורסקי, כי בזכותה של המאמי הלאומית היא עברה לשלב הבא ובצדק. תוך כדי הדרמה הזו, קיבלנו עוד דרמה על המסך - The Choice המשיכו להתמרמר על השופטים, והמתופף בעל רעמת האריה כבר תכנן איך ידפוק קניה ווסט וייצא על השופטים בנאום חוצב להבות. הנושא: השתלטותה של המוזיקה המזרחית על כל חלקה טובה. רגע, אתה לא המתופף של אייל גולן?!
עדן מאירי VS שיר גדסי
מתברר שמאחורי הראיונות הסולידיים של עדן נמצא קומיקאי בפוטנציה, ואסי דרש ממנו לבצע את החיקויים שהוא הסתיר עד כה. גם השופטים רצו לשמוע, ולאחר החיקוי שלו לשאולי מ"הפרלמנט", הם החלו בחיקויים משלהם, חוץ מאמדורסקי שהבטיח מתי כספי ולא קיים. עדן החליט לשאוב השראה מעבודתו כדיג'יי ועשה רמיקס ל"נגן" של שיר לוי. ומי הגיע להאזין מהכלוב יחד עם אסי ורותם, אם לא שיר לוי בכבודו ובעצמו? עם מספר הסלבים שהיו לנו העונה, עד שהיא תיגמר כבר נוכל לסמן וי על חצי מהפלייליסט של גלגלצ. הביצוע של עדן הרגיש קצת כמו הקטע הזה שעושים בסיטקומים, כשמישהו מתחייב להיות בשני מקומות בו זמנית - הוא עבר שוב ושוב, בחוסר חינניות, מעמדת הדיג'יי לעמדת הזמר. ציון על מוזיקליות? 100. ציון על פרפורמנס? דוז פואה. מתוך 100.
את המחמאות שקיבל שיר גדסי מפאנל השופטים, על הטוהר והזכות שלו, אפשר להרחיב למשפחה כולה: הם הגיעו לאולפן לעודד את שיר, ומצאו את עצמם מעודדים את עדן שהיה עדיין מבואס מהפלופ באודישן שלו. שיר הגיע חולה, מה שחיבל לו באודישן, והפך את הביצוע שלו ל"בימים שיעברו עלינו" של הדס קליינמן ואביב בכר, למופנם ואף חלש. הצינון בהחלט הקל על המשימה הקשה של השופטים, כנראה שזה היה יום המזל של עדן. למרות ההפסד בנסיבות המצערות, שיר קיבל את הבשורה המרה באצילות ש-The Choice יכולים ללמוד ממנה.
שי וגלעד VS אדווה עומר
אם באודישן הקודם השם "היימנז" זכה להתעלמות, הפעם אני מבינה ששכחנו ממנו לטובת השם הנועז "שי וגלעד". הצמד הגיע עם ציפיות נמוכות, כי לטענתם הם לא מתאימים למה שההפקה מחפשת. רותם התרגזה מהתבוסתנות, ואז התלהטו הרוחות - בתגובה לניסיונותיה לעודד אותם באמצעות אהבה קשוחה, היא קיבלה צעקות על כך שהיא בלתי נסבלת. רותם לא נתנה לזה להרתיע אותה (אולי כי היא כבר רגילה מאסי) והמשיכה להתעקש על הגישה החיובית, עד ששי וגלעד השתכנעו, אם לא ביכולת שלהם לנצח אז לפחות בחיבוק ופיוס עם רותם. אחרי כל הדרמה וחמימות המוח, קיבלנו מהצמד בדיוק את ההפך ב"ירוק ודבש" של דודו אהרון - רק עדינות והרמוניה. הקהל והשופטים התלהבו, חוץ מהראל (ששונא צמדים, ואוהב להגיד את זה ליד סטטיק ובן אל בכל הזדמנות), והם הציבו לאדווה רף לא פשוט של 72%.
לפי אדווה עומר, אבא שלה יתמוך בשאיפות המוזיקליות שלה רק כשתצליח. ללא התמיכה הזאת, אפשר להבין למה גם אדווה לא הגיעה עם ציפיות גבוהות. בראיון עם אסי ורותם, עצם הבעת התמיכה מצד אסי גרמה לה להגיע על סף דמעות. איך אפשר שלא להיות בעדה? אבא של אדווה, שכאמור דובר עליו רבות באודישנים, סוף-סוף הגיע לאולפן. לכן אולי היא בחרה לשיר את "אבא" של שרית חדד, בחירה גרועה שזיכתה אותה ב-3 אדומים מהשופטים, והפסד לשי וגלעד. נקווה רק שאבא שלה ידע להעריך את המחווה.
tvbee בפייסבוק