"ברגע שתשיג את הכסף, אתה תשמע קול בראש שיגיד לך להיכנס לאוטו ולנסוע מזרחה עד שתגיע לים. ולא נוכל לעשות שום דבר כדי למנוע בעדך לעשות את זה. אבל אם אתה רוצה להיות חלק מהעסק שלנו, מהמשפחה שלנו, הדרך היחידה בה זה יצליח היא אם כולנו נבטח אחד בשני" (לוסיה, בת דודה של מאפיונר מקסיקני).
המסר המפוקפק הזה, שמציג את האתיקה השנויה במחלוקת של עולם הפשע ("תהיה פושע הגון"), מתניע את מסעו של גוסטבו, אחד מהגיבורים בפרק הפתיחה של "שלג צח" (ימי א' ב-22:00, yes Oh). בשנות השמונים בלוס אנג'לס, מקבלים פרנקלין, גוסטבו וטדי (באותו הזמן, במקומות שונים) הזדמנות פז להפוך לחזקים ועשירים מאוד מהר. כל אחד יכול לשחק את המשחק נכון ולהצטרף לכוחות גדולים וחזקים ממנו, או לחילופין לסרב בנימוס ולסגת אחורה – או לברוח עם הכסף ולהסתכן במבטים מבוהלים מאחורי הכתף עד יומו האחרון.
הראשון מבין שלושת הגיבורים שאנחנו פוגשים, וגם המוצלח והמעניין שביניהם, הוא פרנקלין סיינט (כן, שם משפחתו של העבריין הוא "קדוש", אבל מי מצפה לסימבוליזם מעודן בסדרה על קוקאין). פרנקלין הוא נער חסון אשר התנהגותו הולמת למדי את שם משפחתו: הוא עוזר לאמו בבית, חביב על הבריות, ונוהג בזמנו הפנוי למכור סמים. אבל רק חשיש, לא משהו שחלילה באמת מסכן מישהו, ואין כל דאגה שהוא יתקדם לסמים מסוכנים יותר, קריצה קריצה, רמז מטרים להמשך העלילה.
בינתיים, בצד העשיר-יותר של העיר, סוכן ה-CIA המעצבן ביקום, טדי מקדונלד, מגלה שחברו לעבודה נהרג ממנת-יתר של קוק, ושאי אפשר לדווח על מותו כהלכה כי מסתבר שהחבר, לוגן, היה אחראי בזמנו הפנוי על הרגולציה של זרימת הקוקאין ללוס אנג'לס. החדשות הטובות: אם טדי רוצה, יש ספוט פנוי כדי להפוך לבחור החדש שמפקח על הקוק, ולהשיג מלא כסף ועוצמה על הדרך. החדשות הרעות: טדי הוא גרוש פלוס ילד ממורמר, שנדמה כאילו הוא דמות הגבר הלבן המזוקן והמעצבן שגם "מד מן" וגם "קוד שרוף" לא רצו. בכל פעם שטדי מופיע, מאווררי תקרה מאטים כדי להביע עד כמה הוא משעמם. ולאיש הזה, גבירותיי ורבותי, נדרשות רק 3 סצנות של שתיקה רועמת ו-17 התפרצויות זעם פתטיות כדי להגיד "כן, אני אעשה את זה! אני אנהל את הקוק, ואשאר פה כל הסדרה, ואגרום לכם לצפות למוות שלי, שלא יגיע אף פעם!". או שלחילופין הוא יהפוך למעניין יותר בפרקים הבאים, אבל זה לא נראה אופטימי בנתיים.
בין הפושעים שאיתם טדי יצטרך לעבוד נמצאים סנטוס ולוסיה, מקסיקנים קשוחים, אשר בדיוק מגייסים לשורותיהם את גוסטבו "אל אוסו", מתאגרף מקומי שתוהה האם נאמנות למשפחת פשע היא באמת הצעד הבא הנכון לקריירה שלו. אבל לילה של שינה במכונית משכנע אותו, וגוסטבו הולך על המשימה הגדולה הבאה שלוסיה וסנטוס מטילים: שוד של בית אשר קשור אליהם באופן מסתורי. גוסטבו דווקא משתלט היטב על המשימה, לפחות עד החלק שבו בעל הבית מגיע בהפתעה, וגוסטבו פוצע אותו באופן שייתכן וגם הרג אותו. שיט. זה אפילו היה די מותח, וגם די מסתורי: מי זה בעצם בעל הבית הזה? איך הוא קשור לסנטוס ולוסיה? ומה לעזאזל יעשה גוסטבו עכשיו, כשהוא כנראה שינה סטטוס ל"רוצח"?
בעוד שטדי מקבל לידיו כוח גדול (כמאמר הפתגם, "עם כוח גדול – בא שעמום אדיר"), וגוסטבו מפשל בהזדמנות שקיבל, פרנקלין זוכה לפגישה עם אלון אבוטבול, כבוד שרק מעטים זוכים לו. המפגש מתאפשר כשלחברו הלבן והעשיר של פרנקלין, רוברט, נגמר הקוק, והוא מחליט לקחת את פרנקלין לדילר של המשפחה: ברון סמים ישראלי וחמום-מוח העונה לשם אבי (אבוטבול). אבל במקום לקבל כמה גרמים של סם ולחזור בריצה לוילה, אבי אומר לו שבבית הזה מוכרים קוק רק בקילוגרמים, ושיתחפף. פרנקי שומר על קור רוח ואומר לו שאם הוא גבר, שיהפוך אותו לאחד הבלדרים שלו. אבי שומר על חום-רוח ואומר לו שאם הוא גבר, שיעמוד מולו עם שכפ"ץ בזמן שהוא יורה בו כדי לוודא שהוא לא פחדן. פרנקי מסכים כי הוא אמיץ וכי התסריטאים הכריחו אותו, ואחרי שאבי יורה בבקבוק השמפניה מאחוריו, הוא מודיע לו חגיגית כי יש לו יממה למכור קילו של קוקאין, ושיהיה בהצלחה. רגע, מה?
פרנקי עומד לאבד את העשתונות, ואז נזכר שלדודה שלו יש היסטוריה מפוקפקת של סחר בסמים. הדודה שלו מקשרת אותה לקולגה-לשעבר שהיא ממש שונאת, קלאודיה, ואחרי שהאחרונה מאיימת על פרנקי שלא ממש מתרגש (אולי כי לפני חמש דקות אלון אבוטבול איים עליו, וזה הרבה יותר מאיים כשהלוחם מ"שתי אצבעות מצידון" מרים עליך נשק) – היא קונה ממנו את כל הקילו (כמה נוח!) ומשלחת אותו חזרה לאלון אבוטבול, ושיביא חשבונית הפעם על כל הקוק הזה שהוא מוכר לה.
כפי שגם עיוור היה יכול להבחין, פרק הפתיחה של "שלג צח" לא היה דל בהתפתחויות, ועם זאת – העובדה כי העלילות השונות נוגעות זו בזו אך לא בהכרח ברור מה הקשר ביניהן, די מבלבל. אבל קשה להגיד שהסיום לא היה מסקרן: המעבר בין גוסטבו האבוד שתוהה את מי הוא כנראה הרג הרגע, לטדי האבוד שהרגע הסכים לקחת אחריות די גדולה, לבין פרנקי שכרגע עשה את עסקת הסמים הדולה בחייו – כן השאיר טעם מסקרן של עוד. ונסיונותיו של פרנקי להסתיר את הדמעות בסיום הפרק אפילו היו די מרגשים.
בקטנה לסיום: חייבים לזרוק מילה טובה למוח המבריק מאחורי תרגום שם הסדרה לעברית. הקשר בין קוקאין ל"שלג צח", שירם המצוין של להקת משינה מהאלבום "משינה 3", כבר גורם לנו לאהוב את הסדרה, אפילו מבלי שהיא הרוויחה את זה עדיין.