בפרק של יום ראשון המתמודדים עמדו במשימה לא פשוטה בכלל: משימת טלפתיה. תופעות על טבעיות לא באמת נרשמו באולפן, אלא מסכים בהם המתמודדים צפו בבני זוגם למשימה, ניסו לפענח את סימני הדרך שהושארו להם ולהבין מה המנה שכל אחד מהם ראה בעיני רוחו ואותה ניסה להכין. המשימה כללה ניסיונות חינניים בפנטומימה, כמה צימודים מפתיעים ולא מעט אתגרים.
הזוגות שעלו למרפסת הם יניב ועומר, בזכות תקתוק מרשים של גיוזות בדקה ה-90; ג'יזל וגל שהכינו טארט טאטן וגלידת חלב ודבש ועבדו בהרמוניה; ושני ואלעד עם הכרוב הממולא שלהם והאנרגיות הגבוהות והחיוביות.
הלל ושרה, כנראה הזוג הכי פחות קשור, הכינו פילה סלמון עם כרישה צלויה ברוטב חמאה וקרם דלורית. המנה זכתה לתואר "מכוערת" וקיבלה לא מעט ביקורת על הנראות, ולמרות שהשופטים העריכו את חיבור הטעמים, היא לא הייתה טובה מספיק; מיכל ושובל השתמשו גם הם בסלמון, בשתי טכניקות שונות (סשימי וצלוי), עם סלט פפאיה שהם התעקשו להמציא מחדש בחיתוך לא ידידותי לאכילה ועל כן נשללה מהם המרפסת; וכמובן סיון ודויד, הזוג עם הכי הרבה קצרים בתקשורת, שהכין מנת וריאציות על דלועים לצד שמן כוסברה וצ'יפס שנראתה רע והייתה מלאת ליקויים, ובעיקר - הייתה יותר של דויד והרבה פחות של סיון.
השישייה הנ"ל קיבלה אתמול למשימת ההדחה אתגר מיוחד: להכין מנה בהשראת ספר הבישול הכי אייקוני בישראל, "מהמטבח באהבה" של רות סירקיס כמובן. ועוד בנוכחות רות סירקיס באולפן! זה באמת ספר שנמצא בכמעט כל בית, שדורות שלמים גדלו עליו ושעיצב במידה רבה את הבישולים הביתיים בארץ.
כל מתמודד קיבל לעמדה עותק של הספר, עלעל בו, חיפש השראה וכמובן שקיבלנו לא מעט סינקים של ציטוטים "מיושנים" על אירוח וכללי נימוס שהיו רלוונטיים לשנות ה-70 בישראל. הלב יוצא אל שרה ודויד, שעלו לארץ ולא מודעים לגמרי למעמד בו הם נמצאים, אבל בכל זאת מפגינים המון כבוד לגברת סירקיס (והמנות של שניהם היו מאוד מפתות. דרך המסך לפחות).
מיכל התגלתה בתור אחת המעריצות של רות סירקיס והבקיאות שהיא הפגינה ממש מרשימה. היא מיד ידעה בדיוק מה היא הולכת להכין: כבד קצוץ. הרגע של תאונת הקיצוץ שלה במעבד המזון, הפקשוש עם ריבת האוכמניות וכשלון הקרקר היו לא פחות ממכמירי לב. בנוסף לכל אלה השופטים גם חשבו שהבצל לא היה מטוגן מספיק ושהיה חסר מלח, ואנחנו חייבים שמיכל תצא מרצף מזל הביש - כי ברור שהיא מסוגלת להרבה יותר מזה.
סיון עשתה "תיקון" וסיננה את העגבניות עבור הרוטב לקישואים הממולאים, אחרי שאייל שני כינה אותה רוצחת עגבניות. בפרק הקודם לא ראינו את את סיון במנה שלה ושל דוד, ובפרק של אתמול היא חזרה לעצמה עם עוד מנה חיננית ומזמינה, שגם רות סירקיס בכבודה ובעצמה אהבה.
הלל, שהתנגדותו למסגרות הייתה מעט מעוררת סלידה באודישנים, הופך לאט ובבטחה לאחד הפייבוריטים, לפחות שלנו. זה התחיל בפרק הקודם שבו הוא זרם עם הפרטנרית שלו בקשב ובעדינות, אפילו שהיה ברור שהסלמון הזה עושה לו אלרגיה. זה המשיך בדרך שבה הוא סיפר על הקושי לקרוא כילד והתעצם עם המנה הזאת שהוא הכין – עגבניות בשלל זנים, גדלים וצבעים ממולאות גבינות, עשבים וכל טוב.
ואחרון חביב שובל, קורבן של טרנד זרעי הדלעת המסוכרים. הוא הכין אגסים מקורמלים עם קצפת רום וזביון, והמילה הכי חיובית שרותי מצאה לומר על המנה זה "מגניב", וגם זה היה נראה מנומס. רותי שוב נאמה על חשיבות הצלחות, ההגשה, ומעניין שדווקא שובל, שהפגיז באודישן עם מנה שחלק משמעותי באפקט שלה הוא הנראות שלה – נכשל שוב על הסעיף הזה. שובל - שבתחילת התוכנית דווקא הסתמן בתור אחד שיגיע רחוק, רחוק מאוד - נשלח הביתה, והמסקנה למתמודדים שנשארו בתחרות היא: אם אתם שורפים משהו פעמיים – אולי כדאי לוותר עליו בסוף.
אגב, מעבר למנה הספציפית של אתמול, שהייתה כישלון, אפשר לחשוב על סיבה נוספת - כללית יותר - להדחה של שובל. שובל המוכשר והצעיר, שניגש למטבח תמיד עם ראש פתוח ופנקס מאורגן, מסתכל על אוכל כמו על מגרש המשחקים הפרטי שלו, ופחות כמו על אמצעי להזנת אנשים. הוא הוגה רעיונות מקוריים ויוצאי דופן, אבל לא מקדיש מחשבה מספקת לפן הנוסף שאוכל אמור לשרת, מלבד חדשנות: פינוק. וברגע בו שובל יבין מהו אוכל בכל המובנים, לא ניתן יהיה לעצור אותו.
דרך אגב:
*האם היה רגע יותר חמוד מזה שג'יזל התרגשה מהמרפסת לראות את רות סירקיס נכנסת לאולפן והסבירה ש"היא תמיד ככה – לובשת אדום ומעל זה שחור"?
*רק לנו מיכל אנסקי עשתה חשק מטורף שיביאו את אמא שלה להיות שופטת אורחת?
*אפשר לארגן פודקאסט של הלל מקריא ספרי בישול?