את הפרק פותחת קרין בן סימון, עורכת הדין הפלילית שקופצת קפיצת ראש לבריכת הווניל של הקנודל. היא מכינה קנודל גומבוץ – כופתאות תפוחי אדמה במילוי מרציפן ודובדבן אמרנה עם קרם וניל וטוויל קרמל. כמובן שהגומבוץ מעביר אותה אל השופטים, רק כדי להכין להם עוד מנת דגל מהמטבח ההונגרי – גולאש, אבל לפניו צ'ייסר בחרובקה (שגורם למיכל לפלוט את המשפט "את מצליחה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שמנה"). כל השופטים נהנים מאוד מהגולש ואהרוני, ידען ומעשיר כמו תמיד, עומד על ההבדל בין גולאש ופפריקש. פה אחד קרין מקבלת סינר - ועכשיו היא תצטרך לעשות הפסקה משופטים בבתי משפט ולעמוד מול שופטי "מאסטר שף". והנה כהתחלה, היא מוציאה סקופ מאייל שני – הוא דווקא לא מבשל את הכרובית שלו במים מינרליים, אלא במי ברז.
איציק אברון בן ה-71 נחוש לתת כבוד למטבח המצרי, ולתת למקלובה שלו טוויסט בהתאם. מה שהוא לא יודע זה שבפרק קודם ליאור אסל הכין דואה על המקום שהשופטים אהבו מאוד. בכל מקרה, הטוויסט שלו – בשר טחון במקום עוף, ואורז ופריקה במקום אורז – לא מספיק טוב כדי להעביר את איציק "סבא גן" לשלב הבא.
פעם נוספת שמתמודדת עושה את הטעות הזאת: מגישה לשופטים את הקארי והאורז ביחד. ברגע שקערת הקארי-אורז-וטופו שהכינה להם הנטורופתית תמר מונטג מגיעה לחדר השיפוט, השופטים מפליאים לקלוע בול לפרופיל שלה – אוהבת תה מפרדס חנה שמכינה אוכל בריא ומזין (אייל שני מציע לרגע שאולי זה דווקא שרירן טבעוני). אחרי המניפסט של אייל על פחיות חלב קוקוס ותזונה בריאה, קשה להאמין שיש סיכוי לקציצות הכרישה ועוף ברוטב עגבניות ופירה השורשים שתמר מכינה להם - והיא אכן לא עוברת, אפילו שאייל ומיכל כן העבירו אותה בזכות הקציצות.
אחרי המטבח ההונגרי, המצרי והבריא, תורו של אחד המטבחים הכי טעימים הגיע – הבוכרי, עם המנטו של אתי דוידוב. שוב אנחנו לומדים מאהרוני, אנציקלופדיית האוכל המהלכת, שלקיפול הספציפי של אתי קוראים עין הפניקס. אבל למרות שהמנה נראית במסך מדהים – היא מתבררת כלא טובה מספיק לא מבחינת הבצק ולא מבחינת המילוי ואתי חוזרת הביתה.
המתמודד הבא מוכר ללא מעט אנשים בזכות הבלוג שלו, "עושה סלט", בלוג צבעוני, מקורי ומעניין שמוקדש בעיקר לירקות, עם תועפות צלחות סלט מסקרנות ומעוררות. נדב טל, עושה סלט, בוחר להכין מז'וז'ין ומודה שהסיבה שבחר בהם היא כי הם הכי יתאימו ליד... ניחשתם נכון, סלט. את הסרדינים הוא ממלא בפסטו כוסברה עם צלפים, חריף ולימון לצד רוטב הדרי; ולסלט הוא מכניס שומר, עגבניות, כוסברה, צנוניות. נדב עובר בזכות המז'וז'ין וה"סלט הפצצה" (מילים של רותי) ומתחיל לעבוד. ראשית הוא משווה כל שופט למאכל, וגם מנמק: חיים, שמתבקש שיהיה חציל, הוא דווקא עלה גפן – כי הוא מכיל, פרובינציאלי, אלגנטי, ים תיכוני וחמצמץ; רותי היא שום ירוק ולפי מיכל זה כי היא כולם מחכים לה כמו שמחכים לעונתו הקצרה והמדויקת של השום הירוק; אהרוני הוא ג'ינג'ר, כי הוא כאילו אסייתי אבל בעצם נמצא בכל המטבחים; מיכל היא שמיר כי היא עדינה ומצטלמת יפה והיא בום של טעם; ואייל הוא זעתר כי גם אם תתקעו אותו בבצק הוא ישתלט על הכל.
ואחרי שצחקנו והוקסמנו מנדב, שכריזמה לא חסרה לו, נעבור לעיקר – מנת האודישן שלו: סלט גרגר נחלים, חמציץ, טרגון, נענע, אספרגוס עם נתחי לברק שנצלה בכוכבי אניס וכוסברה ברוטב שמן זית, חומץ, לימון, מלח ופלפל לצד תלולית יוגורט יווני. הבעיה המרכזית של השופטים עם המנה היא מלח, או יותר נכון, חסרונו. נדב טוען שמדובר בבחירה מכוונת, שנועדה לתת לכל מרכיב בסלט להדהד את טעמיו הטבעיים, אבל חיים מחליט להיות קשוח ולא להעביר את נדב, שהרהיב עוז להגיש מנת סלט כביכול פשוטה לאודישן. 4 השופטים האחרים משכנעים את חיים עלה הגפן שלנו, ונדב נקרא חזרה לאולפן להתבשר שבכל זאת הוא מקבל סינר, אבל איתו הוא גם מקבל אזהרה חמורה: תתחיל לדייק! אם תשאלו אותי מדובר בתרגיל קלאסי שנועד "להוריד" קצת לבלוגר שעשוי להיראות זחוח ולגרום לו להתאמץ אפילו יותר, כך או כך, היה שווה את זה רק בשביל התקוטטות נוספת בין כולם.