המתמודד הראשון בפרק האודישנים השלישי גורם לנו לחשוב לרגע שהוא הולך להכין קרוקומבוש. למרות המבטא הצרפתי הכבד, הוא דווקא הולך על מז'וז'ין. בזמן שהוא מונה מסעדות מישלן שאכל בהן, הוא טורף מיונז, קוצץ בשביל מילוי הדגים זיתי קלמטה, פיסטוקים ועגבניות מיובשות וגם מתקתק סלט שומר. אולי זה המבטא, אולי החמאה, אבל משהו בדרך שבה דויד כהן מדבר על אוכל מעוררת תיאבון. לא רק אצל הצופים, גם אצל השופטים שקוראים לו להכין עוד מנה.
בזמן שכהן, שעלה מליון, מטגן צ'יפס גזר לבן, אייל ואהרוני שוב מתנגחים סביב הנושא הטריגרי: ירקות. מלך הכרוביות טוען שהצרפתים לא מבינים בירקות, הסיני החכם עם הצמה עונה שהוא מבלבל את המוח (עיקר הדיון הוא שימוש בשמן זית/חמאה, ככה שאני אישית עם אהרוני והצרפתים בעניין הזה). המנה שהוא מגיש נראית קצת כמו חומוס: קרם ארטישוק ירושלמי, צ'יפס ארטישוק וגזר לבן וביצה רכה. השופטים אהבו את הטיפול בארטישוק הירושלמי ב-3 וריאציות, רותי רק רואה ביצה ומיד מתלהבת ולמרות התלונות שלהם על המחסור במלח כולם מעבירים את דויד פה אחד.
הבאה לעמוד נעל הכיריים היא מיתר אטיאס, שמכינה גרסה מלוחה לקטאייף – מילוי חצילים, צנוברים ועלי גפן קצוצים עם סחוג שיפקה וסלט טרי של עשבי תיבול (מי שמלווה אותה לאודישן ומועדת ביציאה היא אופיר גוטמן, בעלת אחד מדוכני האוכל הטעימים בת"א, סון רון). הכיסונים לא מספיק טובים בשביל השופטים ומיתר הולכת מאוכזבת הביתה מלווה בחברותיה התומכות שמיד מרימות לה.
כפיר לנגרמן מסתובב באולם שמפוצץ במנות הדגל האייקוניות, אותן מנות שעליהן מבוסס כל תהליך האודישן, ומתפזר לכל הכיוונים. בסוף הוא בוחר להכין את הגרסה המאוד ייחודית שלו לקארי מסאמן עם ניוקי ודג מאודה. השופטים דווקא מתים על הניוקי, מה שגורם ללנגרמן וגדוד התומכים שלו להרים את האולפן מצעקות. הוא נכנס, לא מפסיק לאכול ומבדח את השופטים עם בדיחות עדתיות, סיפורי צבא והיסטוריית ההתאהבות באוכל ובאשתו. בין ביס לביס הוא מצליח להתקין מנת טורטליני צ'יקן טיקה, כן, שוב שילוב לא שגרתי. כנראה שלחיצת סימן ההיכר הייתה חזקה מדי והטריק לא עבד בפעם השנייה.
ולשמחת השופטים, עוברים לקינוחים: שיראל אהרוני, מעריצה של אהרוני השופט אבל לצערה בלי קשר משפחתי, נחושה לקלוע לטעם של השופט האהוב. היא מכינה קנודל, ככל הנראה כיוון טוב לאור חיבתו של השף לקינוחים אוסטריים (הוא גם מוכר במעדנייה שלו גלידות של שטפן האוסטרי ושיתף איתו פעולה בעבר). ה"קנודל הטאיוואני" של שיראל במילוי קרם שומשום שחור, שיושב בסירופ תה אולונג ושוקולד לבן אכן מעורר את תשומת לב השופטים. שיראל בקושי מכילה את ההתרגשות, אבל מהר ההערות מקבלות תפנית לרעה ושוב השופטים נכנסים לדיונים ברומו של עולם. אהרוני מנסה לשכנע את חבריו להעביר את שיראל ללא הצלחה, והיא הולכת מאוכזבת הביתה.
וסילי דימנקוב רוצה לאכול עם העיניים והולך על קרוקומבוש. הוא מכין פחזניות, ממש כמו שהיה מכין כילד ביחד עם סבתא שלו, מניח בעדינות כיפת שטרויזל מעל כל אחת וקשה שלא להתפתות מהבניין שהוא מהנדס שם. הוא גם גאה בהיותו גבר בשלן על אף שהוא מגיע מקהילה שלא ממש מכבדת גברים שנכנסים למטבח. רותי, אישה שמוכרת כמויות לא נורמליות של פחזניות, יודעת לזהות פחזנית טובה, אז אם היא מתלהבת – אפשר רק לדמיין שזה טעים מאוד. ולא רק היא מתרשמת מוסילי, גם שאר השופטים, שרק חיכו כבר לקבל קרוקומבוש. הם מנחשים שיגיעו קונדיטור או קונדיטורית מקצועיים ומופתעים לגלות עולה חדש מאוקראינה, שגם התחרה שם בתחרות "מאסטר שף"! אפילו שהייתה לכל השופטים בעיה לא קטנה עם החרצ'ו, מיכל מפעילה את זכות הווטו שלה ומכניסה את וסילי בזכות הקרוקומבוש. זה אומר שאנחנו בפרק השלישי ועם עוד ארבע פעמים בלבד למימוש הווטו. עכשיו רק נותר לגלות אילו מנות יצדיקו את זה.